כותרות TheMarker >
    ';

    על ארה"ב, אמריקאים ומה שביניהם...

    הבזקים ומבזקים על ארה"ב של פעם ( היסטוריה) ועל ארה"ב של היום ( אקטואליה,פוליטיקה,יחב"ל,קהילה יהודית אמריקאית) ולפעמים נאיר (נעיר?) גם פינות אפלות אחרות :-)

    ארתור רובינשטיין, היום (28/1) יום הולדת ...

    20 תגובות   יום ראשון, 28/1/18, 16:52

    ב28 בינואר, 1887 נולד בלודז', (כיום- פולין, בתקופה בה רובינשטיין חי שם, האזור היה חלק מן האימפריה הרוסית) הפסנתרן ארתור רובינשטיין. רבים רואים בו כפרשן הטוב ביותר של המוסיקה שהלחין שופן ( אך הוא עצמו טען שהמלחין האהוב עליו היה ברהמס )  וכאחד הפסנתרנים הוירטואוזים הגדולים ביותר של המאה ה20.

     

     

    ''

     

    שופן, ציור של דלקרואה

     

    ארתור היה הבן השביעי במשפחה יהודית די אמידה. לאביו היה מפעל טקסטיל קטן. כשנולד, הוריו רצו לקרוא לו לאו, אך אחיו הגדול יותר, בן ה8, התעקש שיקראו לו ארתור Artur / כשמו של בן השכנים שניגן יפה בכינור, מתוך תקווה שגם התינוק יגדל ויהפוך למוסיקאי מוכשר. כשהחל להופיע במערב, הוא כתב את שמו כArthur, אך בהקלטותיו הרבות הוא מופיע בשני התעתיקים Artur , Arthur.

    העניין שגילה בפסנתר החל בגיל שנתיים, כאשר עקב בעניין רב אחרי שיעורי הפסנתר של אחותו. בגיל 4 הוא כבר הוגדר כילד פלא. אביו אהב כינור וקנה לילד כינור, אך ארתור לא התלהב במיוחד מן הכלי. ההרמוניה של הפסנתר דיברה אליו יותר. בגיל 7 החל להופיע ביצירות מאת מוצארט, שוברט ומנדלסון. מוסיקה מבחינתו , הייתה כבר אז- ובמשך כל חייו- דבר אצילי.

     

    ''

     

    רובינשטיין, תמונה 1906 ; " גיליתי שאם אתה אוהב את החיים, החיים יאהבו אותך בחזרה"

     

    בגיל 10 הילד הגיע לברלין להמשיך בלימודי המוסיקה שלו והופיע בקונצרט עם הפילהרמונית של ברלין. המורה שלו לפסנתר היה קארל היינריך בארט, תלמידו של ליסט, שבעצמו למד אצל  צ'רני, שהיה תלמידו של בטהובן. שושלת מכובדת מאד של מורים ומוסיקאים.

     

    ''

     

    רובינשטיין , 1950

     

    ב1904 עבר רובינשטיין לפריס כדי לקדם את הקריירה שלו. ב1906 הוא הופיע בקרנגי הול בניו יורק ובמקומות שונים נוספים בארה"ב, אך נראה כי האמריקאים לא מאד התלהבו ממנו אז. התקופה הייתה קשה מבחינתו, הוא היה מיואש, כמעט ולא היו לו הכנסות,  בעלי המלון בו התאכסן בברלין איימו לסלק אותו מהחדר ולתבוע אותו על אי תשלום שכ"ד, הנושים רדפו אותו מכל עבר ובסופו של דבר, רובינשטיין ניסה לתלות את עצמו. אך לפתע הוא הזדקף, חש כאילו נולד מחדש וחש אהבה גדולה לחיים אותם החל "לבלוע " במנות גדושות , עבר ללונדון שם שהה במהלך מלחמת העולם הראשונה , תוך שהוא מרבה להופיע.

     

     

     

     

    ''

     

    "אפילו כשאני חולה ומדוכא, אני אוהב את החיים"

     

    ב1914 הופיע בגרמניה, אך הוא סלד מהתנהגותה בזמן המלחמה וסרב לשוב ולהופיע שם. במהלך סיורים מוצלחים שערך בספרד ב1916 ו1917, הוא נחשף למוסיקאים ספרדיים ולטיניים והחל לקדם את המוסיקה שלהם. הוא שב להופיע בארה"ב, בהצלחה רבה וב1946 הפך לאזרח אמריקאי. כתב פסקולים לסרטים אמריקאיים, כמו " שיר האהבה" עם קתרין הפבורן. הופיע בתפקיד עצמו בשני סרטים – " קרנגי הול", " על אנשים ומוסיקה".

    ב1976, בגיל 89, הוא הופיע בפעם האחרונה בקונצרט  " חי", משום שראייתו נחלשה מאד. היה זה בלונדון, ב"וויגמור הול", במקום בו הופיע כ70 שנה קודם לכן.

    הוא זכר את מרבית היצירות בע"פ ומהיותו בעל אוזן מוסיקאלית מושלמת, יכל לנגן אותן כפי שהן התנגנו בראשו. רובינשטיין סמך מאד על הכישרון הטבעי שלו (כילד לא הירבה להתאמן ), אותו ליטש בעזרת לימוד דידקטי.

    הבליט את הפטריוטיזם הפולני שלו.

    רובינשטיין היה אתאיסט, אך לא הסתיר את יהדותו . חלק גדול מבני משפחתו ניספו בשואה. כפילנטרופ, הוא תרם גם למגבית היהודית המאוחדת וביקר מספר פעמים בישראל, לעיתים עם אישתו נלה וילדיו והופיע במספר קונצרטים. ב20 בדצמבר, 1982 הוא נפטר וגופתו נשרפה. בהתאם לצוואתו, שנה אחר כך, נטמן האפר ב"יער רובינשטיין" בירושלים, מול יער ירושלים . על-פי הסכם שנחתם עם הרבנים הראשיים על החלקה לא יחולו חוקי הדת.

    באוקטובר 2007 תרמה משפחתו כתבי יד ופירסומים של רובינשטיין, לבי"ס ג'ויליארד. היו אלו 72 פריטים שהנאצים בזזו מדירתו הפריזאית של רובינשטיין בזמן מלה"ע השניה , הרכוש הראשון שהסיפריה של ברלין החזירה לבעלים היהודיים שלו (במקרה הזה, ארבעה מילדיו של רובינשטיין).

     

    ''

     

     

    מאז 1974 מתקיימת תחרות ארתור רובינשטיין כל 3 שנים, בישראל. התחרות הבאה אמורה להתקיים ב2020.

     

    ציטוט:

     "It is simply my life, music. I live it, breathe it, talk with it. I am almost unconscious of it. No, I do not mean I take it for granted—one should never take for granted any of the gifts of God. But it is like an arm, a leg, part of me. On the other hand, books and paintings and languages and people are passions with me, always to be cultivated. Travel too. I am a lucky man to have a business which allows me to be on the road so much. On the train, the plane, I have time to read. There again, I am a lucky man to be a pianist. A splendid instrument, the piano, just the right size so that you cannot take it with you. Instead of practicing, I can read. A fortunate fellow, am I not?"

    "זה פשוט החיים שלי, מוסיקה. אני חי אותה, נושם אותה, מדבר איתה, אני כמעט בלתי מודע לכך. לא, איני מתכוון לכך שאני מקבל זאת כמובן מאליו- אל לאף אחד לקבל כמובנת מאליה מתת אלוה. אך זה כמו זרוע, רגל, חלק ממני. מצד שני, ספרים וציורים ושפות ואנשים הם תאוות שלי, שיש תמיד לטפח. גם לתייר. אני איש בר מזל שעיסוקי מאפשר לי לנסוע כה הרבה. ברכבת, במטוס, יש לי זמן לקרוא. ושוב, אני בר מזל שאני פסנתרן. כלי נהדר, הפסנתר, בגודל מתאים שאינו מאפשר לך לקחת אותו איתך. במקום להתאמן, אני יכול לקרוא. האינני ברנש בר- מזל ?"

     

    https://www.youtube.com/watch?v=d_joY2irwK4

    דרג את התוכן:

      תגובות (20)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        4/2/18 17:11:

      צטט: עמנב 2018-02-04 00:49:24

      תודה על השיתוף הדה. מתברר שידעתי מעט מאד על חיי הפסנתרן המופלא הזה. שבוע טוב, עמוס.

      תודה רבה,עמוס :-)!

        4/2/18 00:49:
      תודה על השיתוף הדה. מתברר שידעתי מעט מאד על חיי הפסנתרן המופלא הזה. שבוע טוב, עמוס.
        1/2/18 20:49:
      תודה באבא יאגה, מקרב לב:-)!
        31/1/18 19:46:

      צטט: אהובהקליין 2018-01-31 19:28:00

       יקירה.

       חיוך

       

       תודה מקרב לב על תוכן כה מעניין   -

      על האיש הדגול הזה: ארתור רובינשטיין ז"ל.

      אכן  גאון  היה בתחום המוסיקה.

       

      אהבתי מאד את הדיוקן של הצייר: דלקרואה.

       

      המשך שבוע טוב ויצירתי.


       בברכה

       אהובה.

       

      תודה רבה אהובה יקרה ומסכימה לחלוטין עם דברייך :-)!

        31/1/18 19:45:

      צטט: liat62 2018-01-31 19:15:27

      אדם מרתק...

      מסכימה ליאת ותודה לך מקרב לב :-)!

        31/1/18 19:28:

       יקירה.

       חיוך

       

       תודה מקרב לב על תוכן כה מעניין   -

      על האיש הדגול הזה: ארתור רובינשטיין ז"ל.

      אכן  גאון  היה בתחום המוסיקה.

       

      אהבתי מאד את הדיוקן של הצייר: דלקרואה.

       

      המשך שבוע טוב ויצירתי.


       בברכה

       אהובה.

       

       

        31/1/18 19:15:
      אדם מרתק...
        31/1/18 12:32:
      תודה רבה ל"צלם" :-)!
        30/1/18 12:25:

      צטט: Heda 2018-01-30 12:24:28

      צטט: בדולח. 2018-01-30 08:20:36

      אני רוצה להוסיף לרשומתך את הדברים הבאים:


      במלחמת יום הכיפורים, נהרג ידין טננבאום, ליד מעוז "מפרקת", בתוך טנק בו שימש ידין תותחן. ידין היה חלילן מופלא, ואף הוצע לו לשרת בתזמורת צה"ל, אך מטעמי ציונות בחר לשרת שירות קרבי.

       

      ליאונרד ברנשטיין לאחר ששמע את סיפורו של ידין, כתב את היצירה "חליל" לזכרו. וכך כתב ליאונרד ברנשטיין "יצירה זו מוקדשת לרוחו של ידין ויתר החיילים שנפלו. מעולם לא הכרתי את ידין טננבוים, אולם אני מיטיב להכיר את רוחו". ביצוע הבכורה של היצירה "חליל" (נוקטורנו לחליל סולו, לתזמורת כלי קשת וכלי נשיפה) התקיים בתל- אביב, ובברכת הסולטן בירושלים, במאי 1981, בניצוחו של ליאונרד ברנשטיין ובביצוע החלילן זאן פייר רמפל והתזמורת הפילהרמונית הישראלית.

      ''


      תודה מקרב לב על תוספת עצובה וחשובה .לא הכרתי את סיפורו של ידין :-(

        30/1/18 12:23:
      תודה רבה למכבית :-)!
        30/1/18 08:20:

      אני רוצה להוסיף לרשומתך את הדברים הבאים:


      במלחמת יום הכיפורים, נהרג ידין טננבאום, ליד מעוז "מפרקת", בתוך טנק בו שימש ידין תותחן. ידין היה חלילן מופלא, ואף הוצע לו לשרת בתזמורת צה"ל, אך מטעמי ציונות בחר לשרת שירות קרבי.

       

      ליאונרד ברנשטיין לאחר ששמע את סיפורו של ידין, כתב את היצירה "חליל" לזכרו. וכך כתב ליאונרד ברנשטיין "יצירה זו מוקדשת לרוחו של ידין ויתר החיילים שנפלו. מעולם לא הכרתי את ידין טננבוים, אולם אני מיטיב להכיר את רוחו". ביצוע הבכורה של היצירה "חליל" (נוקטורנו לחליל סולו, לתזמורת כלי קשת וכלי נשיפה) התקיים בתל- אביב, ובברכת הסולטן בירושלים, במאי 1981, בניצוחו של ליאונרד ברנשטיין ובביצוע החלילן זאן פייר רמפל והתזמורת הפילהרמונית הישראלית.

      ''


      תחי המוזיקה. תודה, הדה.
        29/1/18 22:47:

      צטט: נומיקן 2018-01-29 20:18:33

      אכן, מזל טוב. יש לי אוסף שלם, אבוי של דיסקים ההולכים ומתפגרים, של ארתור מנגן שופן. הציל את נפשי בתקופות מסוימות. נפלא.

      כיף לי לשמוע ! ממש מזון בריאות לנפש . תודה :-)!

        29/1/18 22:45:
      תודה רבה לאפרת :-)!
        29/1/18 20:18:
      אכן, מזל טוב. יש לי אוסף שלם, אבוי של דיסקים ההולכים ומתפגרים, של ארתור מנגן שופן. הציל את נפשי בתקופות מסוימות. נפלא.
        29/1/18 15:05:

      צטט: יורם.אל-קמינו 2018-01-29 12:35:24

      כדאי אולי להוסיף שבזמן מלה"ע השניה הוא חי בקליפורניה והופיע בעיקר בארה"ב

       אכן יורם והוא גם קיבל אז אזרחות אמריקאית... תודה :-)!

        29/1/18 12:35:
      כדאי אולי להוסיף שבזמן מלה"ע השניה הוא חי בקליפורניה והופיע בעיקר בארה"ב
        29/1/18 12:33:
      תודה רבה ליורם :-)!
        29/1/18 11:49:
      תודה ל"תשוקה" :-)!
        29/1/18 11:49:
      תודה ל"זונות" :-)!

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      Heda
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין