כותרות TheMarker >
    ';

    מעט מן האור

    ארכיון

    תגיות

    פרופיל

    alxm
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    פרשת השבוע - בשלח , משולבים דברי הספד על מות אימי מורתי

    3 תגובות   יום ראשון, 28/1/18, 18:08

     

     

    בליל שבת פרשת בוא (לפני שבוע) השיבה אמי מורתי את נשמתה לבורא עולם , בשיבה טובה .
    צביקה בני , נכד ראשון לאימי , שכותב את דברי התורה שאני מביא כאן , כתב השבוע דברי תורה לפ"ש משולבים דברי הספד לסבתו - ת.נ.צ.ב.ה

     

     החשיבות לראות מצרים 'מת על שפת הים'

    השבוע אחרוג מעט ממנהגי, ודברי אלה יהיו דברי הספד לסבתי איטה אירן מנדל ז"ל , שנפטרה בשיבה טובה בגיל 92 בליל שבת קודש "פשרת בא".

    בפרשת בשלח מסופר על ה'סיבוב השני' של המפגש בין בני ישראל לבין המצרים .

    לאחר יציאת ישראל ממצרים לאחר מכת בכורות , שוב נפגשים מצרים ובני ישראל על הים, והפעם המפגש הוא סופי .

    "וַיּוֹשַׁע ה' בַּיּוֹם הַהוּא אֶת יִשְׂרָאֵל מִיַּד מִצְרָיִם וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת מִצְרַיִם מֵת עַל שְׂפַת הַיָּם . וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת הַיָּד הַגְּדֹלָה אֲשֶׁר עָשָׂה ה' בְּמִצְרַיִם וַיִּירְאוּ הָעָם אֶת ה' וַיַּאֲמִינוּ בה' וּבְמֹשֶׁה עַבְדּוֹ (שמות י"ד) .

    בקריעת ים סוף , קרה דבר שלא התרחש ביציאת מצרים .

    ביציאת מצרים , בני ישראל יצאו ממצרים , אך ידעו ש'יש לאן לחזור' , המצרים לא מתו . אמנם הם נפגעו במכות , עד כמה שבני ישראל ידעו או לא ידעו על המכות שהמצרים חוטפים , שהרי ה' הפלה בין מחנה ישראל לבין מצרים , ולבני ישראל היה אור במושבותם , אבל מצרים עדיין קיימים .

    הקב"ה רצה שבני ישראל יראו 'את מצרים מת על שפת הים' , שידעו שיציאת מצרים הינה דבר סופי ומוחלט , אין מה לחזור לשם , כבר לא ניתן להישען על מצרים החזקה .

    הנס הגדול שנעשה לבני ישראל על הים גרם לבני ישראל להאמין 'בה' ובמשה עבדו' . ביציאת מצרים אולי חשבו בני ישראל כי מי ששחרר אותו ממצרים זה פרעה עצמו :

    "ויהי בשלח פרעה את העם...." ,

    פרעה הרי קרא למשה ולאהרון בליל מכת בכורות ואמר להם "קומו צאו מתוך עמי". הקב"ה ?! - בני ישראל לא פגשו בו .

    כעת , על הים , בני ישראל גם רואים את יד ה' , וגם רואים את המצרים מתים על הים .

    יש טבע ל'קרבן' לסלוח לעיתים לתוקף אותו , ואף לחזור להיות תחת חסותו .

    כעת , כאשר בני ישראל רואים את המצרים , שבני ישראל היו תחת חסותם מאתיים ועשר שנים , מתים , התודעה של היהודי , שעד עתה היה עבד ותלוי באדונו המצרי' משתנה והוא מבין שאין יותר מצרים .

    לאחר הנס הגדול שרואים בני ישראל , הם מיד שרים להקב"ה :

    "אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת לַה'..." (שמות ט"ו) .

    בני ישראל לא באים בטענות לה' על מאתיים ועשר שנות השעבוד , על הקשיים ,

    על עבודת הפרך , על היהודים שמתו בעבודת הפרך , ולא על אלה שלא יצאו ממצרים , שהרי "חמושים יצאו בני ישראל מארץ מצרים" - "אחד מחמישה יצאו , וארבעה חלקים מתו בשלשת ימי אפילה" (רש"י).

    סבתא יצאה מהגלות האיומה ומהחשיכה הגדולה שנפלה על עמנו ועל העולם כולו בשואת יהדות אירופה .

    ניתן לראות את סיומה של השואה כניצחון של בעלות הברית על גרמניה , כפי שניתן לטעות שפרעה הוא ששחרר את בני ישראל ממצרים .

    לכן היה צריך את הנסים הגדולים על הים , בכדי שישראל יאמינו בה' באופן ישיר .

    גם בסיומה של השואה ובהקמתה של המדינה סבתא ראתה את יד ה' .

    לא ניתן להאשים ולשפוט את מי שיצא מהשואה הנוראה עם קשיים באמונה , אך רבים וביניהם סבתא , יצאו חדורי אמונה וראו את יד ה' שהושיעה אותם באופן פרטי , ובוודאי שברמה הלאומית .

    זה ששלוש שנים בלבד לאחר השואה זכינו להקמת מדינת ישראל , הרי זה נס גדול וגלוי , בבחינת 'וירא ישראל את מצרים מת על שפת הים' .

    אמנם נראה שעם השנים העולם מתחיל להיות קצת יותר סלחן ואולי אף לשכוח לצורר הגרמני את מעשיהם , ואכן צריך לעבוד על התודעה שלנו , בבחינת "כִּי אֲשֶׁר רְאִיתֶם אֶת מִצְרַיִם הַיּוֹם לֹא תֹסִפוּ לִרְאֹתָם עוֹד עַד עוֹלָם"

    סבתא זכתה 'לומר שירה' להקב"ה על ההצלה הפרטית שלה ועל ההצלה הלאומית , ולהיות מלאת געגועים לארץ ישראל .

    לא שמענו ממנה ח"ו אף תלונה או שאלה על דרכי הנהגתו של הקב"ה , למרות הסבל הנורא שחוותה , ולמרות שאבדה את הוריה ואחיה בשואה .

    צוואתה הייתה : "תשמרו על המדינה היקרה שלנו !"

          

     אכילת המן - תנאי לקבלת תורה 

        "לא נתנה התורה לדרוש אלא לאוכלי המן" (מדרש תנחומא בשלח) .

    ירידת המן לבני ישראל היתה הכנה למתן תורה .

    אי אפשר לקבל תורה אם אתה לא אוכל מן , כך אומר המדרש .

    כך אומר הקב"ה למשה (שמות ט"ז) :

    "וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה הִנְנִי מַמְטִיר לָכֶם לֶחֶם מִן הַשָּׁמָיִם וְיָצָא הָעָם וְלָקְטוּ דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ לְמַעַן אֲנַסֶּנּוּ הֲיֵלֵךְ בְּתוֹרָתִי אִם לֹא" ,

    אמנם לפי הפשט הכוונה היא לניסיון בקיום המצוות הקשורות במן , אך בעומק יש כאן גם נסיון והכנה לקראת מתן תורה .

    זהו גם בסדר בהגדה של פסח:

    "... האכילנו את המן , נתן לנו את השבת , קרבנו לפני הר סיני ונתן לנו את התורה...", כלומר כל השלבים הנ"ל הם הכנה לבני ישראל לקראת מתן תורה .

    מהי המשמעות שיש באכילת המן שהיא כל כך משמעותית בכדי לקבל תורה ?

    מסביר השפת אמת (שנת תרל"ו) שהמן היה מאכל מיוחד שאותו אוכלים מלאכי השרת . וודאי שאת כל השפע שהאדם מקבל , הוא מקבל מהקב"ה , והקב"ה לא מחייה רק את הגוף אלא נותן לאדם גם מזון לנשמתו , אלא שאנחנו בעולם הזה לא מסוגלים לחיות רק על המן , רק על מאכל רוחני , אלא צריכים את 'ההתלבשות' בתוך מאכלים גשמיים .

    אך בני ישראל שהיו במדרגה כל כך גבוהה אכן היו יכולים לאכול את המן שהיה כולו רוחני ללא צדדים גשמיים , ואם הם יכולים לאכול את הלחם מהשמיים הזה , זאת ראייה שהם גם מסוגלים לקבל את התורה מהשמיים .

    אמנם אנחנו לא במדרגה של אכילת מן , אך התנאי של היכולת לאכול מן בכדי לקבל תורה הוא רק בנתינה : "לא ניתנה תורה..." ,

    נתינת התורה בשלב הראשוני היה חייב להיות דרך עם שנמצא במדרגת קדושה כל כך גבוהה עד שיכול לקבל לחם מהשמיים ולכן יכול לקבל גם תורה מהשמיים .

    אבל אנחנו , אחרי שהתורה כבר הגיעה לעם ישראל , וודאי שיש לנו את היכולת ללמוד תורה ולהתעסק בה .

    התורה מופיעה בתוך העולם הגשמי ואנחנו צריכים לתקן את המפגש הזה של התורה עם העולם הגשמי .

    בני ישראל במעמד הר סיני היו צריכים לקבל את התורה בצורה הכי מופשטת ורוחנית שלה , בשורש שלה עוד לפני התלבשות התורה בתוך העולם הגשמי , לכן הם היו צריכים להיות 'אוכלי מן' , התפקיד שלנו הוא לתקן את העולם הגשמי על ידי התורה והמצוות אותם מקיימים בעולם הזה .

    את התהליך הזה גם אנחנו יכולים לעשות , כאשר בתחילת כל יום אדם מקבל על עצמו עול מלכות שמיים , למלא את הנפש בתורה ובתפילה - וזה מעין אכילת המן שפרנסה את הנשמה - ואחרי שהאדם פותח את היום בקדושה , ברוחניות , בתפילה הממלאת את הנשמה ללא מזון גשמי - אז ניתן לזכות בכל יום לקבלת תורה .

      


    דרג את התוכן:

      תגובות (3)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        29/1/18 19:42:
      גם אמי נפטרה באחרונה רק לפני שבועיים בדיוק. מחזק ומנחם . תודה.
        29/1/18 13:46:
      שואה כמערערת אמונה בה' לעומת שואה כמחזקת אמונה. כפי שכתבת, כל אחד ודרכו לפרש ובהתאם להאמין. מרגשת אמך שבחרה באפשרות השנייה. ומן האמונה אל הרוחניות - מן כמזון רוחני הוא פרשנות מעניינת. בכל מקרה, אליה יש לשאוף.
        28/1/18 20:32:
      מרגש... משתתפת בצער... שלא תדע עוד צער....