הסיפור על מכון הכושר...
לפני לא מעט שנים בקרתי, יחד עם בני משפחתי, בטוסקנה. אחד המקומות המופלאים היה עיירה קטנה בשם San Gimignano, הידועה במגדליה הרבים. אבל לא על מגדלים אני בא לספר לכם הבוקר, אלא דווקא על מוזיאון מדהים שבקרנו בו, בני בכורי ועבדכם הצנוע. המוזיאון הוקדש לנושא שבני האדם ממש-ממש טובים בו: איך להוציא למישהו את הנשמה, ובייסורים. בקיצור: מוזיאון העינויים והקרימינולוגיה של ימי הביניים, ובאיטלקית, שבה זה נשמע הרבה יותר טוב: Museo della Tortura e di Criminologia Medievale. מאד התפעלתי מן היכולת המופלאה ומן הדמיון שאנשים השקיעו באביזרים שכל מטרתם לגרום כאב, ארוך וממושך ככל האפשר, ליצור אנושי אחר. היו שם מתקני עינויים מופלאים, שעל מנת שלא תחזירו, קוראי הנאמנים, את הקפה ששתיתם אך לפני זמן קצר, אל מערכת הביוב העירונית, אחסוך מכם את הפירוט. רק אומר שמכשיר למעיכת אשכים היה מן המכשירים ההומניים יותר בתצוגה. ואם איזו פמיניסטית-לוחמנית תמצא עניין במוצג זה, כתובת המוזיאון מופיעה באינטרנט. קצת לפני, ואולי אחרי, שהרי למי בעצם איכפת, בקרנו ברומניה. בסיורנו בהרי הקרפטים, הגענו אל Castelul Bran, טירתו של Vlad Tepes (צריך לקרוא צֶפֶש), נסיך וואלכיה בסביבות שנת 1450. ולאד חביבנו היה גם בנו של Vlad Dracul, השד (אבי המיתוס על דרקולה), ונכדו של מירצ'ה הגדול, נסיך וולאכיה בין 1386 ל- 1418. ל- Vlad Tepes היה תחביב מוזר במונחי ימינו. כדי להשליט סדר בנסיכותו, והוא אכן השליט סדר, הוא נהג להושיב את מתנגדיו ומפירי הסדר על שיפוד. וכך, כשהוא סומך על כוח הגרביטציה בלבד, החזירו מפרי הסדר הציבורי, אחד אחרי השני, את נשמתם לבורא, וחזר השקט לנסיכות וולאכיה הקסומה. ולמה אני מטריד את מנוחת השבת שלכם בסיפורי הזוועות האלה? כי אתמול גיליתי משהו יותר נורא מהמוזיאון בסאן ג'ימיניאנו ומטירתו של ולאד המשפד. המקום נקרא, הסכיתו ושמעו, מכון כושר. אחרי לחצים מתמשכים מכל קשת הלחצים שרעייתי יודעת להפעיל עלי, נכנעתי, והצטרפתי למכון הכושר בקריון. אתמול היה העינוי, סליחה, האימון הראשון שלי. יש שם מכונות מכל סוג וצורה, שמטרתן האחת והיחידה לגרום לכאבי שרירים לבני אדם, על לא עוול בכפם. שרירי רגליים. שרירי ידיים. שרירי חזה. שרירי אוזניים ועפעפיים. מה לא... אבל גם ולאד המשפד לא הגיע לשיאים אליהם מגיעים מכוני הכושר. מה, אתם חושבים שהוא גבה מהנידונים שלו דמי חבר? ואחרי דמי החבר צריך לשלם גם עבור מדריך אישי? תחשבו על זה, מדריך אישי שישפר את איכות העינויים! אפילו ולאד לא היה יכול לחשוב על זה. המדריך האישי שלי, אגב, אם אתם כבר שואלים, נקרא אנדריי, והיה בעברו מתאגרף ואתם לא רוצים לפגוש אותו בסמטא אפלה באמצע הלילה. אני מנסה להתאים לו כינוי שיתאים לעיסוק. פתוח להצעות. אבל ולאד המשפד ידע גם שהתפקיד שלו בשיפור הכושר של הלקוחות שלו הוא קצר מועד. כמה ימים, מקסימום, ואז הוא עובר לטפל בלקוח אחר. אבל אצל החבר'ה ממכון הכושר אתה מתחייב למינימום שנה. יש כאלה שאפילו חותמים על שנתיים. אז הנה התמונה של המדריך שלי. וזה גם מסביר, לחלק מהקוראים שלי, למה התרחש הרצח המתועב של הדב מהיער במכון הכושר "שרלוק הולמס פלייס" בקריון. ושבת טובה שתהיה לכם, כי, החל מאתמול, השבוע שלי כבר לא משהו...
|
