כותרות TheMarker >
    ';

    אלי אלון עיתונות ישראלית

    באתר זה מוצגים מקצת מאמרים וכתבות פרי עטו של העיתונאי אלי אלון שפורסמו בעיתונות הישראלית

    אלי אלון החל כתיבתו העיתונאית בגיל 15 כשכתב במדור"חדשות לנוער" בעיתון "מעריב לנוער" לאחר שירותו הצבאי היה כתב עיתון "הארץ" פירסם מאות רבות של ידיעות ,כתבות ,ומאמרים בעיתונות הישראלית
    בשנים האחרונות כותב במספר אתרי אינטרנט חדשותיים.

    ארכיון

    נא להכיר: חבר הכנסת זכריה גלוסקא

    0 תגובות   יום שני, 29/1/18, 14:09

     ''

    זכריה גלוסקא [צילום: אתר הכנסת]

    נא להכיר: חבר הכנסת זכריה גלוסקא

    סמוך לבית העלמין נחלת יצחק בתל אביב, קיים רחוב בשם גלוסקא. דומה כי רק מעטים יודעים כי הרחוב נקרא על שם זכריה גלוסקא, שהיה חבר כנסת הראשונה וממנהיגי העדה התימנית בארץ. מי היה האיש?


    >מאת:אלי אלון  פורסם 29.1.2018 

    ▪  ▪  ▪

    כ-1000 חברי כנסת כיהנו בכנסת ישראל מאז כינונה. חלקם מוכרים וידועים, אולם לא מעט מהם אלמונים כמעט לחלוטין. על הקבוצה השנייה נמנה זכריה גלוסקא חבר הכנסת הראשונה מטעם מפלגת התאחדות התימנים בישראל, חבר כנסת אלמוני כמעט לגמרי, לגבי רוב רובו של הציבור. 

    הבה נעשה היכרות עמו ועם פועלו; זכריה גלוסקא נולד ב-1894 באזור חיידאן בתימן  לדוד וציונה  בשנת 1909, עם העלייה השנייה, והוא נער בן 15 לערך, עלה ארצה עם הוריו. המשפחה התיישבה בנוה צדק. זכריה קיבל חינוך מסורתי ולמד בחיידר. הוריו מתו ב-1910 והוא החל לעבוד במפעל למזון ואחר כך בפרדסי פתח תקוה כדי לפרנס את אחיו ואחיותיו הקטנים ממנו. לימים, סיפר כי עבד בעבודות קידוח הבאר הראשונה בתל אביב. בשנת 1911 היה שותף גלוסקא להקמת אגודה של יוצאי תימן בשם "צעירי המזרח" בסיוע שליוסף שפרינצק.

    ממקימי התאחדות התימנים ומראשיה

     

    בשנת 1920 השתתף זכריה גלוסקא יחד עם חבריו אברהם טביב ושלום כהן הרמתי בכנס היסוד של ההסתדרות העובדים הכללית שנערך בחיפה. גלוסקא נראה בצילום המשותף של צירי ומשתתפי כנס היסוד. ב-1922 פרש זכריה גלוסקא יחד עם כמה מחבריו מסתדרות העובדים הכללית והקימו יחד עם חבריו את "התאחדות התימנים, בארץ ישראל" גלוסקא טען כי ההסתדרות אינה מגינה כראוי על פועלי תימן המנוצלים על-ידי מעסיקיהם והיחס אליהם הוא יחס של זלזול וביטול. היחסים בין התאחדות התימנים להסתדרות העובדים הכללית היו לא טובים. ההסתדרות לא ראתה בעין יפה הקמתו של גוף שרואה עצמו כמוסמך לטפל בענייניו של ציבור שלם. וראתה בהקמת התאחדות התימנים העצמאית, פגיעה בשליטתה על העובדים השונים, על כן נקטה בצעדים שונים לצמצם את פעילותה של ההתאחדות התימנים. בין השאר נקטה ההסתדרות בשיטת "הפרד ומשול" והקימה סיעה תימנית, שפעלה בתוך ההסתדרות. 

    במשך שנים רבות עמד זכריה גלוסקא בראש ההתאחדות התימנים בארץ ישראל ושימש יו"ר שלה. התאחדות התימנים בארץ ישראל הייתה הייתה למעשה מסגרת אירגונית והגוף המייצג הראשי של יהודי תימן בארץ מול מוסדות הישוב. ההתאחדות הייתה מיוצגת בוועד הלאומי ובקונגרסים הציוניים. ניהלה מאבק עיקש למען קבלת רישיונות עלייה, לסיוע בהתיישבות ובקליטת העולים התימנים. זכריה גלוסקא שימש נציג ההתאחדות התימנים בוועד הלאומי, השתתף כנציג התאחדות בקונגרסים ציוניים רבים ופעל רבות למען עליית יהודי תימן ובהם מאות ילדים יתומים ולמען קידום זכויותיהם ומעמדם של יהודי תימן. מכריו של גלוסקא מספרים על לוחם ללא רתיעה למען זקיפות קומתם של עולי תימן שזכו כידוע במשך שנים רבות ליחס מזלזל ומבטל מצד מוסדות הישוב. 

    ב-1939 יצא זכריה גלוסקא בשליחות התאחדות התימנים, לערוך מגבית במצרים ובארצות הברית למען סיוע להעלאת עולים מתימן. הוא חיי מספר שנים בארצות הברית. על-פי עדותו המובאת בעיתונות דאז הוא נישא ב-1942 לאשה אמריקנית בניו-יורק (ציפורה סילברמן )ושב לארץ בסוף שנת 1948.

    חבר הכנסת הראשונה

     

    זמן קצר לאחר קום המדינה, היה זכריה גלוסקא ממקימי רשימה מפלגתית שסימנה ל' – מפלגת התאחדות התימנים בישראל. במצע המפלגה, נאמר בין השאר, כי מטרתה היא לפעול "להחזקת המצב הכלכלי, הפוליטי והתרבותי של התימנים המתיישבים בארץ ישראל ולהשפיע על כל החוגים העבריים והתימנים בארץ ישראל ובחוץ לארץ כדי להגדיל את היישוב החקלאי של התימנים, להמציא בשביל עולים עבריים מתימן אפשרות של עבודה קבועה בבתי חרושת ומלאכה, להרים את מצבם החברתי ואת השפעתם בתוך היישוב העברי בארץ", המפלגה "התימנית" בראשות גלוסקא קיבלה בבחירות לכנסת הראשונה מנדט אחד בלבד (כ-4300 קולות) וגלוסקא שהוצב במקום הראשון נכנס לכנסת הראשונה כנציג יחיד מטעמה. מפלגת "התאחדות התימנים בישראל" הייתה מפלגה תימנית עדתית שפעלה והייתה שותפה, להבאת מאות ילדים מתימן חלקם יתומים וקליטתם בארץ. חלק מהילדים שובצו לא פעם על-פי חלוקה מפלגתית והמלצות הרשימה לקיבוצים ופנימיות דתיות. זכריה גלוסקא כיהן בכנסת הראשונה כהונה מלאה מתאריך 14.1.1949 עד תאריך 20.08.1951. הוא היה חבר בוועדת העבודה ושימש משקיף במספר וועדות. בדיונים בכנסת ובפורומים שונים התריע לא אחת על אפליית עולי תימן. 

    "הסוכנות מפלה את עולי תימן"

     

    ב-3 ביולי 1950 מפרסםעיתון דבר ידיעה כי חבר כנסת זכריה גלוסקא בעת ששהה, בארצות הברית, שלח מכתבים לעיתונים ידועים בארצות הברית הראלד טריביון וניו-יורק טיימס ובהם הוא טוען כי הסוכנות היהודית מפלה את עולי תימן. על-פי עיתון דבר זה נוסח המכתב ששלח זכריה גלוסקא למערכות עיתונים אלה ופורסם על ידם: "היהודים התימנים בישראל נהפכים באופן שיטתי לאזרחים ממדרגה ראשונה, לחוטבי עצים ושואביי מים. אני מבין יפה את רצינות האשמותיי ואת השפעתן על העזרה האמריקנית לסוכנות היהודית, אך כיצד אוכל לשתוק ולשמור אמונים לבוחרי התימנים? 

    בתשובה לתלונתו כתב ד"ר נחום גולדמן מראשי "הסוכנות היהודית" דאז: "הסוכנות הודתה גם בפני זכריה גלוסקא, כי אין ביכולתה לספק לעולי תימן את כל צרכי ההלבשה, המזון ושיכון הקבע הדרושים להם, אולם סבל זה נופל באותה המידה בחלקם של יוצאי ארצות אחרות". עוד כותב גולדמן: "לא הסוכנות היהודית ולא כל מוסד אחר בארץ, אינם מפלים את יהודי תימן לרעה – אדרבה עולים אלה קיבלו זכות קדימה לגבי עולים אחרים בשיכון, וברוב המקרים אף תוספת תזונה של %30 על שניתן ליתר העולים. 

    העיתונות הפטריוטית דאז, תקפה במאמרים את חבר הכנסת זכריה גלוסקא על שהעז לתקוף את הסוכנות על טיפולה בעולי תימן בעיתונות האמריקנית והוציא את דיבת הארץ לעולם. 

    בעיתון על המשמר בתאריך 19 במרס 1950 מופיעה ידיעה תחת הכותרת "עסקן תימני עורך מגבית נפרדת בארצות הברית" בידיעה קצרה מאת כתב סט"א בניו- יורק נאמר בזו הלשון: "חבר הכנסת זכריה גלוסקא פתח כאן (בניו -יורק א.א) במגבית למען עולי תימן למרות האיסור מטעם הסוכנות היהודית". 

    באותה שנה 1950 תפרסמת ידיעה בעיתון חרות (2.12.1950) לפיה פקיד מחלקת הקליטה של הסוכנות דוד מליח (אולי מליחי, א.א) הגיש כנגד זכריה גלוסקא תביעת פיצויים בסך 500 לירות, בגין הוצאת לשון הרע והעלבה. בכתב התביעה טוען מליח כי ב-11 ביולי 1949 נערך בכפר הנטוש דיר אל קאסי בגליל, טקס חגיגי בהשתתפות נכבדים לציון הקמת הישוב אלקוש של עולי תימן. התובע טוען בכתב התביעה, כי היה בין מארגני הטקס וכי חבר הכנסת זכריה גלוסקא שהיה בין אורחי הטקס ניגש אליו וגידף אותו ואף ירק עליו על שהציבו בטקס כרזת ברכה על-רקע צבע אדום. לטענת התובע גלוסקא תלש בכעס את השלט, דרך עליו וקיפל אותו ואמר "שבמקום זה לא ילעיטו את המתיישבים תורה קומוניסטית שמקומה בקיבוצי "השומר הצעיר". המשפט התנהל בפני השופט מ.קנט בבית המשפט המחוזי בתל אביב. לאחר מספר ישיבות ודיונים הגיעו שני הצדדים לפשרה שכללה "סליחה ומחילה הדדית". את הנתבע גלוסקא, ייצג עו"ד א. ארזי ואילו את התובע ייצג עו"ד א. אנקוריון. 

    בבחירות לכנסת השנייה שנערכו ב-30 ביולי 1951 הוצב זכריה גלוסקא במקום השני ברשימת ל-מפלגת התאחדות התימנים אחרי שמעון גריידי במקום הראשון . הרשימה זכתה במנדט אחד ובקרוב ל-8000 קולות, ולכנסת נכנס שמעון גריידי. גלוסקא נותר מחוץ לכנסת. בבחירות לכנסת השלישית בשנת 1955 הוצב גלוסקא במקום הראשון ברשימת מפלגת ל'- התאחדות התימנים בישראל, הרשימה קיבלה בבחירות אלה 2448 קולות ולא עברה את אחוז החסימה. נוכח כשלונה של המפלגה עזבו רבים את הפעילות המפלגתית בה, חלק הצטרפו למפלגות אחרות והפעילות במפלגה כמעט שותקה לחלוטין. 

    לאורך השנים פרצו סכסוכים בין זכריה גלוסקא לחברים בהנהלת התאחדות התימנים על-רקע מאבקי שליטה בהתאחדות ודרכה .זכריה גלוסקא תמך בהופעת רשימת התימנים במפלגה עצמאית ואילו יריביו ובראשם הרב שלום גמליאל טענו שאין להופיע ברשימה עצמאית. סכסוכים ומאבקים אלה לוו לא פעם בתלונות במשטרה ונדונו לא אחת בין כותלי בית משפט. 

    ביום רביעי 8 באוקטובר 1958 התכנסה הוועידה הרביעית של התאחדות התימנים בישראל באולם "בית ציוני אמריקה". מהוועידה נעדר זכריה גלוסקא מי שהיה ממקימי ההתאחדות ומפעיליה הבולטים ונמסר כי הוא נעדר בשל מחלה.

    מותו של זכריה גלוסקא בקנדה

     

    ב-19 בספטמבר 1960, מת פתע, זכריה גלוסקא במונטריאל שבקנדה יום לאחר שהגיע לשם בשליחות מישראל. עברתי על ארכיוני העיתונים לא מוזכר בהם אפילו במילה אחת או רמז מהן נסיבות המוות. גלוסקא היה בן 66 לערך במותו. ארונו הגיע לנמל התעופה לוד ביום חמישי בערב 29 בספטמבר 1960 והתקבל על-ידי משלחת של פעילי העדה התימנית בארץ בראשותו של סגן יו"ר הכנסת, ישראל ישעיהו. משם יצא לתל אביב. בשעה 9:30 בערב לערך הגיע הארון לבית הכנסת "עזרת אחים" ברחוב הרב קוק בתל אביב. בני העדה התימנית ומוקירי זכרו עברו על פני הארון. בין העוברים על פני הארון שלישו הצבאי של נשיא המדינה בן צבי, אלוף משנה יוסף כרמל. הארון הוצב במרכז אולם בית הכנסת ובמשך כל הלילה ניצבו לידו משמרות כבוד. למחרת יום שישי 30 בספטמבר 1960 יצא מבית הכנסת "עזרת אחים" מסע ההלוויה דרך רחובות הרב קוק, גאולה וביאליק, לבית העלמין טרומפלדור בתל אביב. יו"ר הכנסת ישראל ישעיהו הספידו ובכניסה לבית העלמין הספידו, הרב יוסף צוברי, רבה של העדה התימנית בתל אביב. על מצבת קברו בבית העלמין טרומפלדור נכתב: זכריה גלוסקא ז"ל, נשיא התאחדות התימנים בישראל אשר הקדיש את חייו לטובת אחיו, עלה מתימן בשנת תרס"ט, נפטר בקנדה בשליחות העדה כ"ה אלול תש"ך בשנת ס"ה לחייו. 

    הנצחתו 

    זכריה גלוסקא הונצח ברחוב בקרבת בית העלמין בנחלת יצחק בתל אביב. ברחוב מוצב שלט עירוני ועליו מילה אחת - גלוסקא. ללא שמו הפרטי זכריה וללא כל פרט מי היה האיש. זכריה גלוסקא היה איש רב פעלים ופעל רבות למען עולי תימן והעלאת זקיפות קומתם ראוי הוא להנצחה מכובדת. 
    ''

    שלט רחוב גלוסקא בתל אביב [צילום: אלי אלון]

    ''

    זכריה גלוסקא

     

    נא להכיר: חבר הכנסת זכריה גלוסקא   סמוך לבית העלמין נחלת יצחק בתל אביב, קיים רחוב בשם גלוסקא. דומה כי רק מעטים יודעים כי הרחוב נקרא על שם זכריה גלוסקא, שהיה חבר כנסת הראשונה וממנהיגי העדה התימנית בארץ. מי היה האיש?אלי אלון   |   לסיפור המלא

     

     


    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      חדשות ומבזקים

      תגובות אחרונות