כותרות TheMarker >
    ';

    על הכל וכדורגל

    חומרים אישיים, תרבות ישראלית, הייטק וכדורגל.
    המציאות ומה שהיא יכולה היתה ליהיות.

    ארכיון

    0

    תחילתה של ידידות...יוסף מגיע למכולת של דנציגר

    1 תגובות   יום שלישי, 30/1/18, 08:09

    יוסף עושה איזה תחקיר קטן באינטרנט ויוצא לעבודת שטח ראשונית.


    בתחילה כשיוסף היה נכנס למקום חדש, כל גופו הביע התלהבות ורצון לקלוט מידע.  היום הוא הרבה יותר מנוסה, הוא בשליטה, הוא משוחח תוך כדי קליטת המידע, מנסה שהעיניים לא  ישדרו מסר של איסוף.

     

    כך, תוך כדי שהוא עומד בתור בסבלנות, בוחן את דנציגר, שמנמן, נינוח חייכן ושרותי. לא בדיוק מי שיפלוש ברגל גסה לחלקה של אחרים.

     

    אשתו נכנסת לחנות, הם כמעט לא מדברים, מאוד צפופים בצד שלהם  מאחורי הדלפק של החנות. דנציגר, עם החולצה שהייתה לבנה בתחילת היום וגברת דנציגר עם כיסוי הראש הסמלי משהו. הוא לוחש לה משהו והיא צוחקת ואז נדמה היה לו שהיא קוראת לדנציגר "סרול".


    התור מגיע ויוסף קונה שתי לחמניות, חמאה וגבינה צהובה. דנציגר מתקתק את החשבון ותוך כדי שואל "חדש בשכונה?"

    יוסף מסתער על ההזדמנות: "לא, יש לי רק משרד בקצה הרחוב" מושיט יד ומציג את עצמו "יוסף, נעים מאוד".

    נדמה ליוסף שהוא מזהה איזה סוג של היסוס אצל בעל המכולת, אבל רק לשבריר שניה. דנציגר, לוחץ את ידו ומשיב:  "איצ'ה, נעים להכיר".

     

    יוסף מבחין בנייר על הרצפה, סוג של קבלה או תעודת משלוח, הוא מרים את הנייר ותוך כדי שהוא מוסר אותו לבעל המכולת הוא מבחין בחתימה משהו שנראה כמו:  "י.י.י. דנציגר" .

     

    אז הכול מתחבר.

     

    סרול זה בעצם ישראל ואיצ'ה זה יצחק והוא הרי נפגש בתחקיר בשם "ירחמיאל, ישראל, יצחק דנציגר"  האדמו"ר המיתולוגי של חסידות אלכסנדר, ממשיכו של יחיאל דנציגר, מיסד חסידות אלכסנדר.

     

    יוסף שכבר גמר לאסוף את המצרכים, מרגיש חובה להמר, פונה לדנציגר: "חסיד אלכסנדר ?"

    דנציגר מחייך: "לא, אבל יש משהו בדבריך, הרבה טועים לחשוב כך"

    יוסף נפרד לשלום.

     

    דנציגר עוקב אחר יוסף שמתרחק, פניו מביעות סוג של הערכה. בחור בלי כיפה ויודע כל כך הרבה על חסידות.

     

    כעבור כמה חודשים, אשתו של דנציגר, תגיד לו שאם היה קצת יותר חשדן וקצת פחות נחמד, הוא יכול היה לנחש שיוסף בלש.

    דנציגר ענה לה באותו מעמד, לא בלי גאווה: "אם הרבנית מלאסקה(*) לא קלקלה לי את התמימות, אני כבר אשאר תמים לתמיד!"

     

    אשתו אהבה את התשובה.

     

    יוסף מרגיש שעשה צעד קדימה.

     

    לקוראי שלא מכירים את עולם החסידות נזכיר שלפני מלחמת העולם השנייה, חסידות אלכסנדר הייתה חסידות גדולה וחשובה בפולין לצד (ויש יגידו כנגד) חסידות גור.

    רבים מהחסידים, האדמו"ר ורבים מצאצאיו נספו בשואה.  אחרי המלחמה, החסידות הוקמה מחדש בירושלים ולאחר זמן עברה לבני-ברק. כיום זו חסידות קטנה שמרכזה בבני-ברק. ויש גם רחוב קטן בבני-ברק בשם "אדמו"רי אלכסנדר".

     

    יוסף מנתח לעצמו את הממצאים.

    דנציגר אינו חסיד אלכסנדר. וכנראה גם אביו לא היה חסיד אלכסנדר.

    מתנגד לא היה נותן שם כזה לבנו ולו רק בשל מראית עין.

    אין ספק שאביו שהעניק לו את השם הכיר את חסידות אלכסנדר, בוודאי הבין את משמעות השם של האדמו"ר "ירחמיאל, ישראל, יצחק דנציגר".


    מסקנה, דנציגר בא ממשפחה חסידית, כנראה מפולין.

     

    למחרת, יוסף מחליט לצאת לבני ברק, מתהדר בציציות מתחת לחולצה לבנה, כיפה שחורה, נראה יותר חוזר בתשובה מחסיד. יוסף כבר יודע שעדיף לא להתחפש, מאשר להתחפש, כך אתה נראה יותר אוטנטי.

     

    יוסף  מחליט להגיע לרחוב אדמו"רי אלכסנדר,  ברחוב הוא מזהה בנין עם הכתובת: "מרכז מוסדות אלכסנדר". הוא מטייל ברחוב, מחפש להיכנס לשיחה עם משהו. נכנס לסניף סמוך של קופיקס מזמין קפה. יוסף נכנס לשיחה עם מקומי והוא מוביל את השיחה לקריאת שמות על שם האדמו"ר בחסידות. מתברר שזו תופעה רווחת, אם תכנס למוסד של חב"ד ותגיד מנחם מנדל החוצה, רבע מהתלמידים יצאו. בחסידיות אחרות זה יכול להגיע לחצי.

     

    יוסף מנסה לברר אם יכול להיות  שבחסידות אחת יקראו שם של אדמו"ר חשוב של חסידות אחרת. למשל באיזה חסידות יכולים לקרוא למישהו על שם אדמו"ר מאלכסנדר. אומרים לו שצריך לבדוק בחסידיות קטנות  שהגיעו מאותם אזורים כמו אלכסנדר. היו תופעות אחרי השואה שרצו להנציח את האדמו"רים הגדולים.

     

    יוסף שואל: "ומי יקרא לבנו על שם אדמו"ר מאלכסנדר?"

    מישהו מציע ליוסף: "תנסה לבדוק בחסידות לאסקה".  העיר לאסק בפולין קרובה מאוד ל אלכסנדר.

     

    יוסף, נכנס למעדניה.

    בבני ברק נהוג להגיד כשאתה מצפה לעזרה משמיים, אתה גם צריך לעשות איזו שהיא השתדלות.

    תוך כדי עמידה בתור, יוסף מזהה לידו חסיד עם פאות מגולגלות מתחת לכיפה גדולה.

    יוסף פונה אליו: "כמה חסידיות יש בבני ברק? ראיתי חסידיות היום שלא שמעתי עליהם אף פעם"

    החסיד מסתכל על יוסף: "על מי שמעת  היום לראשונה?"

    יוסף, חיכה לזה, מגיב במהירות: "לאסקה!".

    החסיד מחייך: "כן חסידות קטנה, החילונים יגידו פתוחה, אני אגיד בדרך להיכחד", חושב מה להוסיף ואומר: "מקור החסידות בלאסק שבפולין, עיירה שמרוחקת  חצי שעה נסיעה מאלכסנדר"

    יוסף שואל: "יכול להיות שחסיד  לאסקה יקרא ירחמיאל, ישראל, יצחק ?"

    החסיד צוחק: "היה אחד כזה, קראו לו השפיון (ביידיש מרגל)"

    יוסף מרוצה וממשיך: "למה ,עבור מי הוא ריגל?"

    החסיד מחייך : "לא, לא באמת ריגל, בגלל השם ושם משפחה דנציגר הוא כאילו מרגל של אלכסנדר"

    יוסף:  "איפה אני מוצא אותו?"

    החסיד מושך כתפיים, אחר כך אמר: "הוא כבר לא בבני-ברק, הייתה לו מכולת ליד הישיבה שלהם, תשאל שם"

     

    יוסף מבין ש"לאסקה" היא היעד הבא.

     

    צריך להזדרז .

     

    מחר הוא נפגש עם אסתר !

     

     

     

     

     

      הערת הכותב:

    (*) לאסקה – שם של חסידות שלמיטב ידיעתי מעולם לא התקיימה,  על שם העירה לאסק שבפולין.

    דרג את התוכן:

      תגובות (1)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        30/1/18 13:33:
      מצפה להמשך... ולמה הוא עזב/ברח מבני ברק?