הקביעה בכותרת איננה מקובלת כיום בציבור או בחלק ממנו. כאשר ישראל תשתחרר מלפיתת משפחת נתניהו בצווארה ותשתחרר ממציצת דמה על ידי משפחת נתניהו במשך שנים; כאשר יחלוף זמן ואפשר יהיה להעריך את הנזקים העצומים שמשפחתו של בנימין נתניהו גרמה לישראל בתקופה בה ביבי היה ראש ממשלה - העניין יהיה ברור לכל הציבור ואנשים כמו דן מרגלית ששירתו את בנימין נתניהו ידמו לצרפתים ששרתו גרמנים במלחמת העולם השנייה בצרפת ונודו מן החברה הצרפתית בעשור שבא אחרי שחרור צרפת מן הכיבוש הגרמני. דוגמה בולטת לתופעה, שאחרי מלחמת העולם השנייה הוא הסופר לואי פרדינן סלין.

אני יכול כרגע רק לנחש כיצד יופיעו בהיסטוריה שלנו בנימין נתניהו ונזקיו העצומים לישראל, כולל סיכון קיומה והנהגת הריקבון המוסרי שהוא גרם לחברתה. אני מנחש גם, שבאופן חריג יופיעו בהיסטוריה גם אשתו ובנו הבכור מנישואיו עם "מיס פיגי", נישואיו השלישיים, שגם להם אמירה כלשהי על אופיו והתערבות שניהם בפוליטיקה וגרוע בהרבה מכך, גם התערבותם בענייני הנהגת ישראל. זאת בגלל רינונים בתקשורת, שנואת נפשו של ביבי המעוניין רק להסתיר את מה שהתקשורת מפרסמת - חובתה הראשונה והעיקרית כלפי הציבור - כמו ניסיונותיה של שרה נתניהו להידחף לתוך ישיבות ממשלתיות מסווגות וגם רינונים על יחסיהם הסוערים של בני הזוג, שביבי השקרן מנסה לציירם כאהבה אידאלית, דבר הרחוק מן האמת כמרחק מזרח ממערב, וגם הניצול המחפיר של הזוג נתניהו את חובת מאבטחיהם לשמור סודיות מוחלטת, של עיתונאי מ"ידיעות אחרונות", שגילה ששרה גירשה את ביבי ממכונית מאובטחת בשיירה מאובטחת, אבל העיתונאי הפסיד במשפט הדיבה שהזוג נתניהו הגיש נגדו ונתבע לשלם להם סכום נכבד (שכוסה כולו על ידי הציבור שמאס בביבי ושקרנותו החולנית).

אלה דברים שמגיעים לאוזניהם של רב הישראלים אך אינם מספיקים כדי להתבטא גם בקלפי לדאבון הלב. התקווה שלי היא שבסופו של דבר הליכתו של ביבי לכלא מאובטחת היטב על ידי שתי פרשיות שוחד, ששום בית משפט איננו יכול להתעלם מהן.

נכון, כדברי ביבי באופן חריג, ראש ממשלה מחליפים רק בקלפי, אבל במקרה של ביבי - ראש ממשלה עבריין, מחליף רק בית המשפט על ידי שליחתו לכלא. גם חברו של ביבי האמריקני, כנראה עומד בפני הדחה, כך שכאשר שניהם יהיו מחוץ לתפקידיהם הנבחרים, משא ומתן עם הפלסטינים יתאפשר סופסוף ואז נהייה תלויים בהיגיון האנושי או בצורך להמתין דורות כדי להשיג שלום.

ההיסטוריה שלנו כוללת כבר שני "בר- כוזיבא", לדאבון הלב.