כותרות TheMarker >
    ';

    קריאת רשות

    בעיקר טקסטים על תרבות במובן העתיק שלה, גם פובליציסטיקה וכמה דברים אישיים. אשתדל שלא להתלהם. בלי נדר.

    0

    הסיפור הטרגי של של ה- buckley's

    4 תגובות   יום שלישי, 6/2/18, 10:12

    אב ובן, הטרגדיה של משפחת באקלי

     

    המוסיקאים המבצעים טים וג'ף באקלי, אבא ובן, נפגשו פעמים ספורות לפני מותו של טים האב. אחרי 22 שנה נמצאה גופתו של ג'ף בנהר המיסיסיפי. כרוניקה של מוות בטרם עת.   

     


    תוצאת תמונה עבור ‪tim buckley‬‏ 

    טים באקלי 1970

     

    הקיץ, לפני 40 שנים, נדם קולו של טים באקלי, מגדולי ה-singer songwriters של סוף שנות ה-60 וה-70 בארה"ב. התוודעתי לאלבומיו הראשונים עוד לפני שהכרתי את בנו ג'ף באקלי, אותו זנח האב בגיל 20. הם נפגשו לראשונה כשג'ף היה בן 8, מספר חודשים לפני מותו הטראגי של טים בגיל 28. ג'ף קיבל כמתנת טבע מאביו מנעד קולי נדיר ויפיפה, היה מופנם יותר ונראה גם שתהילתו של אביו עמדה לנגד עיניו לכל אורך דרכו המוסיקלית. זו היתה דרך קצרה. בגיל 30 נמשתה גופתו של ג'ף באקלי מנהר המיסיסיפי בארה"ב, כאשר נסיבות מותו עלומות.

    https://youtu.be/w3OFRKKf6Pk

     

    סוף שנות ה-60. כבר בגיל 19 מוחתם טים באקלי על חוזה הקלטות. בלדות רומנטיות ושירי פולק כובשים, פריטתו הייחודית על גיטרה וקול קטיפתי נדיר במנעד של חמש אוקטבות. לא במקרה כונה באקלי: "זמר לבן עם קול של אישה שחורה". הוא עובר לפולק רוק כבר בתקליט השני המהולל "Goodbye & "Hello וממשיך עם כיוון ג'אזי באלבומיו: "Happy Sad" ו"blue afternoon". חברות התקליטים רוצות שירים קליטים, אך טים מחפש כל העת מחדש את דרכו המוסיקלית. הטקסטים הופכים בוגרים ומהורהרים יותר, ביניהם מחווה למשוררים אמריקאים כט.ס אליוט. באלבומים אלו יצירות מורכבות ועמוסות מעברים מוסיקליים. באקלי הצליח לתמרן בין עידון אימפרסיוניסטי לטונליות מתפרצת ושינה את ה-mood המוסיקלי כאוות נפשו.

    https://youtu.be/hz8EoMOVHBM

    https://youtu.be/n7SUqKJb7tk

     

     

    הציפיות ממנו, הפרסום וההופעות בתוכניות האירוח לקידום תקליטיו, גזלו ממנו את מה שהיה חשוב לו באמת - להקליט ולהופיע במקומות אינטימיים כדי שהמוסיקה שלו תוכל לעבור באופן בלתי אמצעי למאזינים ולקהל. בשנת 1970 הפסיק להופיע לזמן מה ועבד על שני אלבומים ניסיוניים ומרתקים: "lorca" בו נגע בטקסטים של המשורר הספרדי ויצר דיס-הרמוניות שמתחברות לאלבום קונספט ייחודי. אלבומו השישי והמצליח "starsaylor" הכיל להיטים כמו "Come Here Woman" ו-"Monterey", שהוקדש לפסטיבל המוסיקה הנודע בקליפורניה. באלבום מופיע גם להיטו הגדול ביותר:"Song To The "Siren. רבים מכירים את הגרסה המהפנטת של סולנית תאומי קוקטו, אליזבת פרייזר ואת הגרסאות של רוברט פלאנט וג'ון פרושיאנטה. בעיניי המקור המצמרר של באקלי עולה על כולם.

     

    https://youtu.be/2pxvXI1i9cw

     

    תוצאת תמונה עבור ‪tim buckley‬‏

    טים באקלי, 1974


    תוצאת תמונה עבור ‪jeff buckley‬‏

    ג'ף באקלי במהלך הקלטת grace 1994

     

    לאחר מכן חווה באקלי משברים אישיים וכן שימוש בסמים ובאלכוהול. את שני אלבומיו האחרונים נאלץ להוציא בגלל חוזה התקשרות עם פאראמונט וחברות נוספות. הוא קרא לסגנון שמאחוריהם sex-funk והתנער מהם. לאחר מכן חזר להופיע עם חומרים מאלבומיו הקודמים.

     

    ג'ף באקלי ידע מגיל צעיר שילך בעקבות אביו. בגיל 24 עזב את לוס אנג'לס, שם חי אביו תקופה מסוימת, לניו יורק. הוא היה סולן בכמה להקות שלא שרדו ואז הקים הרכב משלו, שהוציא אלבום בהופעה חיה באיסט ווילג'. ג'ף היה ביישן יותר מאביו ופריצת הדרך שלו התרחשה רק ב-1994, כאשר חבר למוזיקאים שעבדו איתו עד יומו האחרון. האלבום היחיד שהוציא במהלך חייו, "Grace" מ-1994, נחשב במרבית אתרי הרוק לאחד מאלבומי הרוק הגדולים של שנות ה-90, עם הלהיטים שכתב, כמו mojo pin, grace ו-so real,לצד ביצוע מרטיט לשיר בריטי עתיק שהלחין בנג'מין בריטן ולהללויה של לאונרד כהן.

    https://youtu.be/Bawbk71Qh_g

     

    תוצאת תמונה עבור ‪jeff buckley‬‏

    ג'ף באחד מצילומיו האחרונים, 1997


    לאחר מסעות הופעות רבים ברחבי ארה"ב ואירופה, נתקף באקלי תשישות והיה על סף התמוטטות עצבים. ב-1996 החליט להתרחק מן ההמון והעיר הגדולה ולהקליט בממפיס טנסי, בה גדל אלביס פרסלי. לאחר מספר חודשים של סקיצות לשירים עליהם עבד לבדו, צרף את הלהקה והחל לעבוד איתה על אלבום כפול: "Sketches for My Sweetheart the Drunk". ההתייחסות לשתייה המופרזת ליוותה לא מעט משיריו. גם באלבום הראשון בקאבר שעשה לשיר המרגש "Lilach Wine". לאחר מספר חודשי עבודת אולפן, בעודו מזמזם אתwhole lotta love של הלד זפלין, נכנס באקלי למימי המיסיסיפי ונעלם. גופתו נמצאה שבוע מאוחר יותר ללא סימנים לשימוש באלכוהול או בסמים. אביו טים מת משילוב קטלני של אלכוהול והרואין או מורפין (הוא לא היה נרקומן). טום ורלן מ-Television הפיק את התקליט לאחר מותו של באקלי, אך הסקיצות של השירים לא התגבשו לכדי אלבום שלם.                                                                                                               

     

    טים וג'ף באקלי, אב ובן שלא הכירו, נדמו בטרם עת. אין צורך לשייך אותם למועדון כלשהו או להיגרר לקלישאות של הטובים מתים צעירים. טים מסמל עבורי את העשור שלא יחזור, מסוף שנות ה-60 ועד סוף שנות ה-70, בו נולדתי. ג'ף מסמל סוג של טוהר וליריות בתוך הגל של הגרנז' האמריקאי הנוקשה. ואולי אני פשוט נזכר בשירים המופלאים, בקולות המצמררים שלהם וביופי שהעניקו למוסיקה.

     

    https://youtu.be/3MMXjunSx80

    דרג את התוכן:

      תגובות (4)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        8/2/18 22:12:
      תודה על התגובה. מקוהה שאשתו ובנו הנוסף זכו לרווחים כלשהם ולא איזה מפיק שמנמן וחלקלק
        8/2/18 14:01:

      יופי של פוסט, עם שתי הערות לגבי טים באקלי:

      האחת - הוא נהג להשתמש בהרואין. כן נרקומן או לא, הוא נהג להשתמש.

      השניה - הוא מת חסר כל, מה שמעורר את השאלה הנצחית - מי גרף (ואולי עדיין גורף) את התמלוגים?

        7/2/18 22:48:
      תודה רבה שטותית
        6/2/18 22:13:

      פוסט מעניין וכל כך מושקע כהרגלך. גם הבלוג שלך דומה כעיתון

      ולא כפוסט בבלוג. שאפו !

       

      ''

      ארכיון

      פרופיל

      shai.h
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין