כותרות TheMarker >
    ';

    סיפורים וטיולים ועוד כמה דברים

    סיפורים קצרים, ושירים לעת מצוא פרי עטי, טיולים בארץ בכלל ובשביל ישראל בפרט.
    ועוד כמה דברים שפגשו אותי.

    0

    מגיש

    25 תגובות   יום רביעי, 7/2/18, 16:14

    זיכרונות אמנון בקר - רגע לפני שאתה שוכח. 


    סיפר- אמנון בקר. הקלידו ערכו והגיהו - ניצן ריבלין פלדמן, דינה לוין, יאיר יריב, איימי בן אסולין

     

     

    אנחנו עדיין באוצרות שנחשפו בתיק העור הקרוע.

    בתוך מחברת משנת פופציץ שסיפק המשביר המרכזי, 1952, שמחירה היה 50 פרוטה, אתה מוצא שני פיליטונים (רשימות מצחיקות) בכתב ידך הבלתי קריא לחלוטין.

    אחת מהרשימות עוסקת בעבודה בחדר האוכל הראשון הצריף ביזרעאל.

     

     

    ''

     אני  מגיש

     בבוקר אני מגיע לחד"א. אמש היה סרט. הבמאי והתסריט היו בעוכרי.  הם החליטו שעל מנת לעשות סדר במערב הפרוע, צריך לחרב בית מרזח.

    הרושם על החברה היה משכנע. כך גם נראה החד"א. אני מסתער על הבלגן ומצליח לשוות למקום צורה של חדר אוכל בקיבוץ, כולל צנצנות סכו"מ , לחמיות, מלחיות, שמנת למריחה, כלבויניקים וכולי.

    אני גם זוכר לשים, לפני דלת המטבח, מחסום מארגז ריק, בשביל שיירים.  גם שני כדים של מים פושרים.

     

    ראשון נכנס לחד"א, לא בשביל לאכול, אלא בשביל להציץ ולבדוק ולפשפש בכל הסירים, במקרר ובמחסן הפרודוקטים – הוא מיכה, המחכה גם לאוטו דואר.   

    היום הוא יום השבועונים.  כל האוכלוסייה בהיכון.  מי שמצליח לתפוש את "דבר השבוע", הרי זה שלו מעתה ועד עולם, כולל התשבץ.     

    מתוך ענן האבק ובתרועה מחרישת אזניים, עוצר ליד המטבח הקטן, האדום שעומד בכל מקום (אוטו דואר).  

    כהרף עין נעזבים לנפשם כל סיר, כיור, תנור, מכונת תפירה ותיקון גרביים לרזרבה.  

    כולם דוהרים להציל משהו מן השלל. לפחות מכתב מסכן.

     

    בעוד כולם יושבים לאכול ולרפרף בכותרות, אני מגיש את התפריט הרגיל לארוחת בוקר: מסננות נגד קרומים, תרוודים נגד שיטפון, "כלבויניקים" נגד לכלוך ואוכל נגד רעב.  

    ''

       לצהריים אני מספיק להגיע, שישי בתחרות עם חמשה פלחים של משמרת שנייה.  

    זה, אחרי שגמרתי מהר לשפוך שלש חביות אשפה ולסובב כמו שור מקרין את הבאר האנטילית בצורת סופרטור. 

    אני שואל את המבשלות:  מה בישלו ?  מדובר בחצילים במיץ עגבניות.  מה יש במקום ?  חצילים בלי מיץ עגבניות.  ומה יאכלו ?  אני מקשה : 

    ברווז צלוי! פוערות עליי שלשת המבשלות את לועיהן (זיוה, חי'לה וג'וליק) .

     

    אני לא נבהל, תופש מגש עם שש מנות חצילים ויוצא לחד"א למכור אותו במחירים של סוף עונה.     בחזרה אני מגיע עם חמש מהמנות ועשרים קומקומים למים קרים. 

    מנה אחת הצלחתי לתת למישהו שאני לא מכיר.    

    באותו רגע נכנס למטבח אורי פרומקין, חביבן של האחראיות על הפודינג לשדה.  

    הוא שועט אל המקרר.   אני שואל מה? 

    מה יש  במקום כל החצילים ?  אורי פרומקין עושה את עצמו מברר איפה האוכל לגן ירק, אחד בשלוש מנות ואחד בשתיים לחוד ומה יהיה ?  

    בכך אין המבשלות יכולות לעמוד. אחת ממהרת לשטוף ראש תחת הברז  אבל פתאום אין  מים.

     

     לסיכום הצהרים:   אורי הספיק לגמוע קומקום פודינג, לפני שהשליכו אותו. 

    אני סיימתי בשלוש ואז סעדתי צהרים – מרקיה חצילים.   

    גם בגן ירק אכלו צהרים , אותה שעה.   

    לעומת  זה  עשה כל חדר האוכל חגיגה בזלילת הבמקום של הבמקום, עשוי קוביות נקניק חתולים טבוע היטב בפירה תפו"א.  

    מים אין עד היום.

     

    ''

    ארוחת ערב:  אני חולף ביעף לאורך חדר האוכל, לחלק ביצים קשות וביצים רכות לשולחן האחרון.  בדרכי, אני מתעלם מעשרות קריאות השולחות אותי בחזרה למטבח. 

      בחזרה אני מתחיל לקלוט: 

    ארוחת צהרים של ערב לפפו.  מרגרינה לחזי.  מיונית למושיקו. אם אפשר גם לגנוב אותה ממה שטיוכקה השאיר.   חלב למיכה.  ביצה עם נקניק לדרור, במקום צהרים.   מים קרים לשייע, לפני שימות.    זיתים שחורים ללוין.  חביתה למאלץ.  משהו לאכול בשביל ברינג'י.  לא ברור בדיוק מה.   בצל לאיציק.  סכין שלא נגע בבצל, לאביבה. 

    מרק מהצהרים לאפרת ולאיסר.  תה לעמיקם.  מיונית גם להרן. מצות לרוחמה….

     

    כמו רוח אני טס למקרר. בדרך אני שואג על שולה מאלץ  שתכין חביתות וארוחות צהריים וגם מסתכל אם יש תה  ושולף מהמקרר לבנייה ומיונית   ר ג ע !   

    מה עם החלב של מיכה ?  הה?!  יש משהו מיוחד בשביל ברינג'י ?  הג'ינג'י איננו  היום, משיבה שולה.   ברינג'י !  לא הג'ינג'י !    שולה :  אז תגיד לה שאין כלום.   

     

    מבולבל לגמרי, אני אוסף את כל מחסן המעדנים המוזמן, על מגש, רץ מהר למחסן ירקות, להוציא בצלים ולימונים ויוצא לחדר האוכל.   ממי להתחיל ?  אני נותן ארוחת צהרים של ערב לברינג'י.  מרגרינה לפפו. מיונית ולבנייה לחזי.  ביצייה בנקניק למיכה.  מרק מהצהרים לשייע.  זיתים שחורים לאיציק.  בצל לאביבה. מצות להרן. תה למושיקו וסכין בלי בצל למאלץ וגם חלב חם לדרור.

     

                                                                         אמן    1952  

     

    מצאת את זה בכתב יד שנשמר בתיק העור שישים ושתים שנים. קצת מרגש.       

     

    רגע! בתוך המחברת ההסטורית הזאת היה תקוע מין פלָאיֵיר תכניה של חג העשר לקיבוץ, גם כן מזמן. אתה הזכרת את זה בפירוט במשך הזיכרונות ולא יועיל אתה ממשיך להיתקל בחג ה-10 בכל פעם מחדש.

    שכחת ממש לגמרי מהתוכניה הזאת שכל צופה בקהל קיבל וגם נשלחו הרבה בדואר. אתה לא זוכר מי היה אחראי על זה ועל שאר הלוגיסטיקה. לא זוכר וזהו.                                                                                      

     

    ''

     

     

     ממש נחמד לקרוא בפלאייר  שאת הפזמונים תשיר להקה "מהקבוצה" , לא "מהקיבוץ", להזכירך שיזרעאל הוקמה "כקבוצת פועלים להתישבות שיתופית".  אתה לא זוכר מתי זה התחלף ל"קיבוץ"  אולי כשכל המדינה כינתה את כל התנועה הקיבוצית "קיבוץ" ודי, מפני שבמשך השנים נעלם ההבדל בין קבוצה לקיבוץ.

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (24)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        12/2/18 20:29:

      צטט: HagitFriedlander 2018-02-12 19:35:39

      עולם שנעלם ואתה מעלה אותו כאן ומדפדף לנו זכרונות אותנטיים כל כך...הציורים נפלאים! תודה!

      תודה לך !!

        12/2/18 19:35:
      עולם שנעלם ואתה מעלה אותו כאן ומדפדף לנו זכרונות אותנטיים כל כך...הציורים נפלאים! תודה!
        12/2/18 15:28:
      די מדהים, הזכרונות האלו.
        11/2/18 16:45:
      ממשיכה להנות מהעולם של אתמול ומהפיליטון של אביך וציוריו.
      מציאות מרגשות!!
        10/2/18 17:04:
      מרגש ומרתק....
      תודה, הפעם קראתי בעיון, והוצפתי בזיכרונות. בעצם, כמה נפלא היה פעם לשמוח בתחליף- של תחליף לפודינג או בעצם העובדה שהפעם לא הטילו עליך איזושהי תורנות נוספת. עולם שנעלם.
        9/2/18 17:17:

      אחאב חברי היקר נשיקה

      מרגש לקרוא מאותם הזיכרונות שנישמרו  בתוך תיק העור הבלוי

      במחברת מאז,  ותוכנייה

      תיק העור צופן בתוכו זיכרונות, היסטוריה ופריטים שגם בזמנו היו

      להם ערך ריגשי רב  עבור אביך.

      התמוגגתי כמו תמיד להתבונן בציוריו של אביך היקר

      תודה לך חברי ששיתפת אותנו

      * כוכב אהבה וד"ש חמה לאביך היקר

      שבת נהדרת לכם ולכל בני המשפחה

        9/2/18 08:36:
      אחלה פיליטון. (:
        9/2/18 07:55:

      צטט: א ח א ב 2018-02-08 21:54:30

      צטט: עמנב 2018-02-08 17:42:17

      תודה על הפוסט, אחאב. אביך כתב על יומו בחד"א בצורה מאד חיה והומוריסטית. מה זה "סופרטור"? שבת שלום, עמוס.

      "סופרטור" הוא מכונה גדולה להפרדת חלב לשמנת חמאה וחלב רזה. הסופרטור הזה עמד על מרפסת חדר האוכל ומידי יום היו מפעילים אותו עם מנואלה שמסובבת את המכונה. 

      מחבצה בעברית:)

        8/2/18 21:54:

      צטט: עמנב 2018-02-08 17:42:17

      תודה על הפוסט, אחאב. אביך כתב על יומו בחד"א בצורה מאד חיה והומוריסטית. מה זה "סופרטור"? שבת שלום, עמוס.

      "סופרטור" הוא מכונה גדולה להפרדת חלב לשמנת חמאה וחלב רזה. הסופרטור הזה עמד על מרפסת חדר האוכל ומידי יום היו מפעילים אותו עם מנואלה שמסובבת את המכונה. 

        8/2/18 21:48:
      שירים של פעם, אין ספק שזאת הייתה תקופה אחרת
        8/2/18 21:31:

       ממש  מרגש לראות את הפלייר  מאותם ימים שנשאר בשלמותו!מגניב

       יישר כוח לאביך היקר.

       סוף שבוע נעים ומואר.


       בברכה

       אהובה

      יופי חי! (מילא שנעלם ההבדל בין קבוצה לקיבוץ, הקיבוצים בעצם נעלמו. אולי בקטורה ובעוד קיבוץ וחצי נשתמרה מסגרת דומה)
        8/2/18 20:07:

      נהדר!

      הכי צחקתי על האוטו האדום...

      הדור שנולד לדוא"ל לעולם לא יבין על מה ההתרגשות...

      לפחות בענייני אוכל - אין חדש תחת השמש.

      ברכות לאבא! 

        8/2/18 19:15:

      *

       

      חמוד ועצוב יחד להיזכר יחד בתקופה שהייתה ואיננה עוד, תקופה שאני זוכרת מהסיפורים של אבא האהוב ז"ל, תקופה שאני חושבת שהיה מתאים לי הרבה יותר לחיות בה מאשר כעת.

       

        8/2/18 17:42:
      תודה על הפוסט, אחאב. אביך כתב על יומו בחד"א בצורה מאד חיה והומוריסטית. מה זה "סופרטור"? שבת שלום, עמוס.
        8/2/18 16:23:
      בקיבוצים המלצרים נקראו מגישים בכדי שלא לתת להם טיפ!!! אחלה פליטון, מחכה לשני. נ.ב נראה לי שאביך היה צריך להוסיף ת'שיר הדואר בא היום עם האוטו האדום....
        8/2/18 14:24:
      זיכרונות מרגשים. ציורים מעניינים ומיוחדים!
        8/2/18 13:56:
      גרם לי לחייך, תודה רבה :)
        8/2/18 07:40:
      זכרונות מרגשים וציורים נהדרים
        8/2/18 07:34:
      תיק שופע אוצרות. רשומה מעלה חיוכים, גם פרצי צחוק. תודה על עוד שיתוף נהדר, נהנתי לקרוא.
        8/2/18 06:26:

      ציורים וזכרונות יפים

        7/2/18 21:27:
      תודה.המשך שבוע טוב.

      ארכיון

      פרופיל

      א ח א ב
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין