לא שביקשתי אבל עשתה את זה. אחותי רצתה לדעת מה יקרה איתי בחודשים הקרובים או השנה הקרובה. בעוד ביובי צולל, מסתבר שאני צוהל. 

האתיופית ואני מתקדמים בדרך הנכונה. אני רוצה להיות הבן זוג שלה. היפה משגעת אותי מבלי לעשות כלום. 

הפסיכולוג: אמרת שאתה הומו, גיי, לא? 

אני: אוף, די כבר עם התגיות. אני רוצה את הזאת 

היתה לי תקופה לא קלה. תקופה בה המוח נלחם בעיקר בעצמו. 

המילה שליטה היא לא טובה. אנחנו שולטים בכ"כ מעט. 

אז מה יצא בקריאה של ההיא של אחותי המחופפת? 

חזרתי שנים אחורה בה הדומיננטיות שלי הרגה אנשים במבט. 

ובמציאות? 

השינויים הם יום יומיים. חודשים אחרי שהפכתי לתולעת, לא בלי בעיות, אני ממשיך להתחזק. לא כולם אוהבים את זה. 

יצא שם בקריאה של הכוכבים... דבר שמפחד את כולם כבר מזמן, כבר משנה שעברה - 

הפחד שלהם מתגשם. 

הפחד שלהם זו התקווה שלי 

ואני? 

אני רוצה את המתוקה.