כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    שרית יוכפז: חדשות החיים היפים

    שמי שרית יוכפז עיתונאית צלמת ובלוגרית .
    על עצמי:

    כתבתי בעיתונות ארצית. מגזינים לנשים משפחה ונוער.הגשתי 10 שנים תוכנית -המלצות לטיולים תרבות וארועים ברדיו קול חי fm -93 .כותבת במקומונים. כותבת בלוג בסלונה "החיים הטובים בישראל "מאת: שרית יוכפז-sarityochpaz .
    יש לי 3 מגזינים -בלוגים בנושאים:
    "חדשות תיירות. תרבות מלונות ומסעדות."
    "החיים הטובים צרכנות ועיצוב. ".
    "חדשות יופי טיפוח אופנה וסטייל.". מאת שרית יוכפז. בעלת תעודת עיתונות ממשלתית ושל לשכת עיתונות בתל אביב. הכתבות שלי מקושרות לגוגל פלוס ויש לי צפיות רבות. כתבותי נכנסות בעמוד ראשון בגוגל. תחומי ענין: אוהבת את החיים הטובים. אוהבת לטייל בארץ ובעולם. אוהבת אנשים טובים.בעלי חיים. כלבים חתולים וסוסים.אוהבת ים. נופים קסומים . אופנה. הצגות סרטים ספרים ואופרות. אוהבת לסקר הצגות .תאטרון .סרטים ספרים. אופנה קוסמטיקה . עיצוב . נדל"ן . עסקים. מלונות .מסעדות וצרכנות. אני מוזמנת לסקר מסיבות עיתונאים ופרזנטציות . עובדת עם מיטב היח"צנים והדוברים . אוהבת לראיין אנשים ועוסקת להנאתי בהום סטיילינג .
    גדלתי 18 שנים כלבים. לצערי מתו מזקנה.
    למדתי רפואה אלטרנטיבית. איפור.תקשורת
    אני בוגרת אונברסיטת בר אילן. הייתי בעבר מורה .גרתי ברמת השרון . וכעת בתל אביב-בכיכר המדינה. אני נשואה . אמא לשתי בנות מקסימות. עינת סמואל עובדת בטלוויזיה ברשת. החתן טל סמואל מנהל את "אלה פרסום ויזמות" .
    והבת רונית יוכפז מעצבת פנים .
    אני מתנדבת למען צער בעלי חיים. שמירה איכות הסביבה .מועדון העיוורים ומתנדבת למשטרה "למשמר האזרחי-"אני מסייעת בסיורים ממונעים נהגת בניידת משטרתית .
    ב"דה מרקר קפה " - THE MARKER CAFE -אביא לכם קוראים יקרים פוסטים וכתבות חדשות על חיי עסקים .תיירות .מלונאות.מסעדות תרבות -ביקורת הצגות תאטרון וסרטים ותערוכות . חדשות אופנה קוסמטיקה וצרכנות וחדשות החיים הטובים והיפים
    בפיסבוק :sarit yochpaz {שרית יוכפז}
    מייל: sarit0404@yahoo.com

    ד"ר יעקב קורח מתל השומר נלחם בסרטן מאת-שרית יוכפז

    0 תגובות   יום ראשון, 11/2/18, 19:10

    שבוע המודעות הבינלאומי לקידום המאבק בסרטן צוואר הרחם . ורחם. – ינואר 2018 .ד"ר יעקב קורח מנהל מחלקה הגניאונקולוגיה בתל השומר מאת: שרית יוכפז


    שבוע המודעות הבינלאומי לקידום המאבק בסרטן צוואר הרחם  – ינואר  2018 
    התחלואה מסרטן צוואר הרחם בישראל היא בין הנמוכות במדינות המערב
    בשנת 2014 אובחנו 243 נשים ישראליות עם סרטן חודרני של צוואר הרחם
    מנכ"ל האגודה למלחמה בסרטן קוראת לנשים: "היבדקו על פי ההנחיות והתעקשו על בירור טיבו של כל שינוי שאובחן ובדיקת משמעותם של סימפטומים בהם אתן חשות"
    לאתר האגודה
    לרגל שבוע המודעות הבינלאומי לקידום המאבק בסרטן צוואר הרחם  תצא האגודה למלחמה בסרטן בקמפיין דיגיטלי ברשתות החברתיות בכיכובה של הסטנדאפיסטית נגה ד'אנג'לי, באמצעות גיתם BBDO המסייע לאגודה בהתנדבות. הקמפיין אשר יוגש באופן הומוריסטי, יתמקד במסרים של מניעה גילוי מוקדם והתעקשות על המשך בירור רפואי של כל שינוי גופני. 

    האגודה למלחמה בסרטן מזמינה נשים בכל גיל להתקשר למוקד הטלמידע של האגודה למלחמה בסרטן המאויש 24 שעות ביממה למענה על שאלות ולקבלת עלון מידע מעודכן בנושא מניעה ואבחון מוקדם של סרטן צוואר הרחם, ללא תשלום, כמו גם מידע על הטיפולים השונים למחלה, קבוצות התמיכה לנשים חולות, ייעוץ מיני ופוריות למתמודדות עם סרטן בכלל וצוואר הרחם בפרט, מידע על מחקרים קליניים בתחום ועוד לטלפון שמספרו  1800-599-995
    הכרזת יום הסרטן הבינלאומי 2018 .




    פורום גינקו-אונקולוגיה ופוריות - לנשים וגברים
    מנהלי הפורום
    פורם גינקו אונקולוגיה ופוריות לנשים וגברים בניהולם של ד"ר יעקב  קורח . 
    ופרופסור דביר מאירוב 


    ד

    דר' יעקוב קורח:

    יו"ר החברה הישראלית לגינקולוגיה אונקולוגית.
    מנהל המחלקה לגינקולוגיה אונקולוגית המרכז הרפואי ע"ש שיבא תל השומר.
    בוגר ביה"ס לרפואה של אוניברסיטת תל אביב. השלים התמחות בגינקולוגיה ומיילדות
    במרכז הרפואי ע"ש שיבא בתל השומר.

    סיים השתלמות בת שנתיים בגינקולוגיה אונקולוגית בביה"ח "בית ישראל" בניו יורק ארה"ב. השתלם בלפרוסקופיה מתקדמת בביה"ח בקוויבק בקנדה.
    חבר החברה הבינלאומית לממאירות גינקולוגית, והחברה האירופאית לגינקולוגיה אונקולוגית.

    ד"ר יעקוב קורח.
    גאווה ישראלית. מנהל מחלקה בתל השומר רופא  בכיר ביותר - ומנתח  במחלקה גינקואונקולוגית 
     ידע רב. מקצועיות -עם נשמה.

    *ברצוני להודות - על טיפול מסור ומציל חיים:  לד"ר יעקוב  קורח :מנהל מחלקה הגינקואונלקלוגיה .

    לד"ר אנה בלכר.   רופאים  בבית חולים-תל השומר.  ד"ר פרי.  ד"ר רענן  ולכל צוות   הרפואי.
    ולאגודה למלחמה בסרטן.

    התמונה של ‏‎Sarit Yochpaz‎‏.

    ד"ר  יעקוב קורח -ראש המחלקה  גינקו-אונקולוגיה  בתל השומר

     

     

    מהו סרטן רירית הרחם?

    רוב סוגי סרטן רירית הרחם מתחילים בדופן הפנימית של הרחם (האנדומטריום). סוגי סרטן אלו מאובחנים בדרך כלל בשלב מוקדם ומטופלים בהצלחה. סרטן רירית הרחם אינו מידבק. כ-95% מסוגי סרטן רירית הרחם מתפתחים מרקמת דופן הרחם ונקראים קרצינומה או אדנוקרצינומה של הרחם. גידולים אלו מאובחנים לרוב בשלב מוקדם ובדרך כלל ניתנים לריפוי מלא.

    סוגים נדירים יותר הם קרצינומה פפילארית של הרחם, קרצינו-סרקומה של הרחם וקרצינומה של תאים בהירים (גידול נדיר ביותר). בניגוד לאדנוקרצינומה, סוגים אלו של גידולים אינם ידועים כקשורים לאסטרוגן, והם נוטים לגדול במהירות רבה יותר.

    מה גורם לסרטן רירית הרחם? 

    הגורם הוודאי לסרטן הרחם אינו ידוע עדיין, אבל ידועים כמה גורמים העלולים להעלות את הסיכון לפתח את המחלה:

    גיל

    כמו במרבית מחלות הסרטן, הסיכון לחלות בסרטן הרחם עולה עם הגיל.

    גורמים הורמונליים

    בתקופת הפוריות מייצרות השחלות את הורמוני המין - האסטרוגן והפרוגסטרון השולטים במחזור החודשי. בזמן הביוץ משתחררת ביצית מהשחלות, ובמקביל מתעבה רירית הרחם ומרפדת את דפנותיו, כהכנה לקליטת היריון. אם לא נוצר היריון, הרירית ניתקת מדפנות הרחם ומשתחררת מהגוף בצורת וסת. בגיל המעבר השחלות מפסיקות לייצר הורמונים, אבל גוף האישה עדיין יכול לייצר אסטרוגן בתאי השומן. כשכמות האסטרוגן עולה על כמות הפרוגסטרון, ונוצר שיבוש באיזון ביניהם, גובר הסיכון לחלות בסרטן הרחם. הגורמים המשפיעים על כך הם:

     אי פריון והיעדר ילודה

    נשים שלא ילדו או שלא הצליחו להביא ילדים לעולם מסיבות הקשורות באי-פריון, נמצאות בסיכון גבוה יותר לחלות בסרטן רחם. בעת ההיריון רמת האסטרוגן נמוכה ורמת הפרוגסטרון גבוהה.

     ההיסטוריה של מחזורי הווסת
    חשיפה ממושכת לאסטרוגן יכולה להשפיע על הסיכון שלך לחלות בסרטן הרחם. הגורמים המשפיעים על כך הם:
    • קבלת וסת בגיל צעיר (לפני גיל 12)
    • גיל מעבר מאוחר (מעל גיל 55)
    • מחזורי וסת לא סדירים
    • היעדר וסת

    טיפול הורמונלי חלופי (HRT)

    הסיכון לחלות בסרטן הרחם עלול לעלות בעקבות טיפול הורמונלי חלופי המבוסס על אסטרוגן בלבד, ללא פרוגסטרון. טיפול זה אינו ניתן היום לנשים, אלא אם עברו ניתוח להסרת הרחם (כריתת רחם), ואז הן אינן נמצאות בסיכון לחלות במחלה זו.


    משקל ופעילות גופנית

    משקל עודף הוא גורם סיכון משמעותי לסרטן הרחם. לאחר גיל המעבר הופכים תאי השומן בגוף למקור עיקרי לאסטרוגן. אצל נשים בעלות משקל עודף, רמת האסטרוגן עלולה להיות גבוהה. נתונים סטטיסטיים מראים כי אחד מכל שלושה מקרים של סרטן הרחם, יכול להיגרם בגלל עודף משקל. ישנן גם הוכחות לכך שחוסר פעילות גופנית עלול להעלות את הסיכון לחלות בסרטן הרחם.

    גורמים גנטיים (היסטוריה משפחתית)

    חלק קטן ביותר ממקרי סרטן הרחם נגרמים בשל שינויים בגן מסוים, העלולים להגביר את הסיכון לפתח את המחלה. הגנים מאחסנים את המידע הביולוגי שאנו יורשים מהורינו. כאשר כמה קרובים מאותו צד במשפחה אחת חלו בסרטן המעי הגס, סרטן שד או סרטן הרחם - ״תכן שישנו קשר גנטי תורשתי בין המקרים השונים. לקרובי משפחה יכולים להיחשב הורים, ילדים, אחיות ואחרים.

    אם במשפחתך קיימת היסטוריה של מחלת הסרטן, שוחחי על כך עם הרופא שלך, על מנת שיוכל להפיג את חששותייך או להפנות אותך למרפאת סרטן משפחתי. עם הגורמים הגנטיים (תורשתיים) הידועים העלולים להגביר את הסיכון לסרטן רחם נמנות התסמונות הבאות:

     
     תסמונת סרטן מעי גס תורשתי ללא פוליפוזיס -  Hereditary Nonpolyposis Colorectal  Cancer (HNCC) 
    נגרמת בשל הימצאותו של גן פגום המעלה את הסיכון לסרטן המעי הגס ולסרטן הרחם. נשים הסובלות מהתסמונת מצויות בסיכון של 60%-30% לפתח סרטן רחם בחייהן. נשאיות הגן מופנות לבדיקות שונות, במטרה לגלות סימנים מוקדמים של סרטן המעי הגס. לעתים יעברו הנשאיות גם בדיקות שמטרתן לאתר סימנים מוקדמים לסרטן הרחם.

     תסמונת קאודן (Cowden) 
    תסמונת נדירה שבה חלה מוטציה בגן הקרוי PTEN המסייע בדרך כלל לניטור גדילת תאים. מוטציה זו מעלה במקצת את הסיכון לפתח גידולים סרטניים, לרבות סרטן צוואר הרחם, וכן גידולים שאינם סרטניים.

    טמוקסיפן

    נטילת טמוקסיפן (טיפול הורמונלי הניתן לעתים לחולות בסרטן השד) במשך תקופה ארוכה, עלולה להעלות במעט את הסיכון לפתח סרטן רחם. אולם מדובר בסיכון קטן מאוד, אל מול היתרונות המשמעותיים הטמונים בנטילת טמוקסיפן לטיפול בסרטן השד. נשים הנוטלות טמוקסיפן נמצאות במעקב קבוע, על מנת לוודא שאינן סובלות מדימום חריג מהנרתיק. אם אכן קיים דימום כזה, תבוצע ביופסיה לרירית הרחם.

    מצבים רפואיים אחרים

    להלן כמה מצבים רפואיים אחרים העלולים להעלות את הסיכון לסרטן הרחם.

     התעבות (היפרפלזיה) של רירית הרחם
    מצב הכולל תסמינים כגון דימומי וסת כבדים ודימומים בין המחזורים או לאחר גיל המעבר. לאחר האבחון הנשים מקבלות טיפול ו/או נבדקות דרך קבע.

     סוכרת
    סוכרת, המתקשרת למשקל עודף, מעלה את הסיכון של האישה לחלות בסרטן הרחם. ייתכן שיש קשר נפרד בין סרטן הרחם לאינסולין, הורמון המווסת את רמת הסוכר בדם.

     תסמונת השחלה הפוליציסטית (Polycystic Ovary Syndrome - PCOS)
    תסמונת השחלה הפוליציסטית (PCOS) מתאפיינת באי סדירות במחזור הווסת, פעילות יתר הורמונלית, אקנה, שיעור יתר ועוד. תסמונת זו, הקשורה לאי סדירות הורמונלית, עלולה אף היא להעלות את הסיכון לחלות בסרטן הרחם.

     סרטן שחלות נדיר
    סוגים מסוימים של סרטן השחלות (גרנולוזה) וכן גידולים של תאי תקה (Theca Cells - תאים הנמצאים בשחלה ומייצרים אנדרוגנים), יכולים לייצר אסטרוגן, המעלה את הסיכון לפתח סרטן רחם.

    רבים מגורמי הסיכון שהזכרנו אינם בשליטתנו, לכן איננו יכולים לעשות דבר בנידון. עם זאת, כדאי לזכור ששמירה על משקל תקין ופעילות גופנית יכולים להפחית את הסיכון לסרטן הרחם. כמו כן, נשים הנוטלות גלולות למניעת היריון במשך תקופה ארוכה, נמצאות בסיכון נמוך יותר לפתח סרטן רחם.

    תסמינים של סרטן רירית הרחם

    דימום חריג מהנרתיק - הוא התופעה השכיחה ביותר בסרטן הרחם, למשל דימום בין מחזור וסת אחד למשנהו, דימום חזק מהרגיל בזמן וסת, או דימום אצל נשים לאחר גיל המעבר. אם הופיע אצלך דימום כזה עלייך להיבדק - אפילו אם עברת לאחרונה בדיקת משטח מצוואר הרחם והתוצאה הייתה תקינה. הסיבה לצורך בבדיקה מחודשת היא שבבדיקת צוואר הרחם נלקחים תאים מאזור זה בלבד, ורק לעתים רחוקות ניתן לגלות באמצעותה גידול ברחם.

    כיצד מתבצע האבחון?

    דגימות דם

    לצורך האבחון יילקחו דגימות דם לספירת דם, לתפקודי כליות וכבד ולהערכת מצב בריאותך הכללי. לעתים הימצאות הסמן 125-CA יכול לרמז על מחלה חוץ-רחמית (גרורות).

    בדיקת אולטרה-סאונד

    בדיקת אולטרה-סאונד נעשית לצורך הדמיה של החלק הפנימי של הרחם, מדידת עובי הרירית והערכת השחלות. ניתן לבצע את הסריקה דרך הנרתיק או על הבטן. בבדיקה וגינאלית מוחדר לנרתיק מתקן קטן (מתמר), המשדר גלי קול. הללו מעובדים באמצעות מחשב ומומרים לתמונה.
    מדובר בבדיקה קצרה, האורכת דקות אחדות ואינה כואבת, אך עלולה לגרום לאי נוחות קלה.

    ביופסיה (דגימת רקמה)

    בבדיקה זו דוגמים תאים או רקמה מתוך רירית הרחם. הדגימה נבדקת במיקרוסקופ בידי רופא מומחה (פתולוג), במטרה לחפש תאים סרטניים. אם נמצאו תאים סרטניים, ניתן לזהות באמצעות הבדיקה גם את סוג סרטן הרחם.

    דרכים לנטילת ביופסיה:

     ביופסיה בשאיבה - בדיקת פיפל (Pipelle)
    במרבית המקרים ניתן לבצע את בדיקת הביופסיה בשאיבה במרפאה, ללא הרדמה. לפני הבדיקה ירחיב הרופא את הנרתיק באמצעות ספקולום (מפשק). לאחר מכן תוחדר אל הרחם צינורית עדינה דרך הנרתיק וצוואר הרחם. הרופא ישאב רקמה מרירית הרחם אל הצינורית. בעת הבדיקה את עלולה לחוש התכווצויות כמו בזמן הווסת, אך תחושה זו חולפת תוך כמה דקות. לאחר הבדיקה ״תכן שתסבלי מדימום קל או מאי נוחות, כמו בזמן המחזור החודשי.

     
    היסטרוסקופיה אבחנתית ו/או ניתוחית
    לבדיקה זו שתי מטרות: בדיקת רירית הרחם ודגימת תאים לצורך ביופסיה. היסטרוסקופיה אבחנתית מבוצעת ללא הרדמה. היסטרוסקופיה ניתוחית מתבצעת לרוב בהרדמה כללית. במקרים מסוימים הבדיקה נעשית בהרדמה מקומית בלבד, באמצעות זריקה לצוואר הרחם, שמטרתה טשטוש והפחתת תחושת חוסר הנוחות הנגרמת כתוצאה מהבדיקה. ייתכן שתתבקשי ליטול כדורים נגד כאבים כשעה לפני הבדיקה.

    הרופא ירחיב את הנרתיק בספקולום (מפשק), ולאחר מכן יחדיר לתוך הרחם צינורית המכונה היסטרוסקופ, שדרכה ניתן לראות את פנים הרחם. התמונות יוקרנו על מסך, כדי לראות טוב יותר את המתרחש בפנים. דרך הצינורית יחדיר הרופא אוויר או מים, על מנת לקבל תמונה ברורה יותר. אחר כך ייטול הרופא כמה דגימות רקמה (ביופסיות) מרירית הרחם, תוך שימוש בהיסטרוסקופ.

    לאחר הבדיקה ייתכנו דימום קל מהנרתיק למשך יומיים עד שלושה וכן התכווצויות כמו בזמן וסת. ניתן ליטול כדורים לשיכוך הכאבים.

     הרחבה וגרידה (Dilatation and Curettage - D&C)
    ניתוח קטן זה מבוצע בהרדמה כללית. הרופא מרחיב את צוואר הרחם ומגרד בזהירות פיסות רקמה מרירית הרחם, בעזרת מכשיר קטן הקרוי קורטה (Curette). לאחר מכן ייתכן שתחושי התכווצויות ודימום כמו בזמן וסת, למשך כמה ימים.


    בדיקות נוספות

    אם תאובחני כחולה בסרטן הרחם, קרוב לוודאי שהרופא יבצע בדיקות נוספות, על מנת לקבוע אם הגידול התפשט.
    בדיקות סריקה מסוג CT או MRI יכולות לגלות אם בלוטות הלימפה מוגדלות או תקינות. בדיקות כאלה נחוצות אם דרגת ההתמיינות של הגידול או הסוג שלו, לפי הביופסיה, מעידים על סיכון להתפשטות המחלה.

    סריקה טומוגרפית ממוחשבת (CT)

    סריקת CT יוצרת סדרות של צילומי רנטגן, הבונות תמונה תלת ממדית של כל איברי הגוף. הסריקה מתבצעת במשך כעשר דקות עד חצי שעה ואינה כואבת. לפני הבדיקה תתבקשי להימנע מאוכל ומשתייה למשך ארבע שעות. לפני הסריקה תקבלי נוזל מיוחד לשתייה או זריקה המכילה חומר צבע מיוחד, שמדגיש אזורים מסוימים בגוף באופן בולט יותר. ייתכן שתרגישי גל חום בכל הגוף למשך כמה דקות. חשוב ליידע את הרופא שלך אם את רגישה ליוד או סובלת מקצרת (אסתמה), מכיוון שהתגובה לזריקה במקרים אלה עלולה להיות חמורה. קרוב לוודאי שמיד לאחר הבדיקה תוכלי לחזור לביתך. 
     

    הדמיית תהודה מגנטית (MRI)

    בבדיקה זו משתמשים במגנטים כדי להרכיב תמונה מפורטת של הגוף שלך. הסורק הוא מגנט עוצמתי, ולכן לפני ביצוע הבדיקה תתבקשי למלא שאלון ולחתום עליו, כדי לוודא שהמכשיר בטוח עבורך. בין היתר תישאלי אם יש בגופך שתלים מתכתיים כמו קוצב לב, מהדקים כירורגיים או ברגים בעצמות. עלייך לדווח לרופא אם עבדת בעבר עם מתכות - מגע עם מתכת עלול לעתים רחוקות להשאיר בגוף חלקיקי מתכת מזעריים. אם יימצאו חלקיקים מסוג זה בגופך, לא תוכלי לעבור בדיקת MRI וקרוב לוודאי שייעשה שימוש בסורק אחר.

    לפני הסריקה תתבקשי להסיר מעלייך כל חפץ מתכתי, כולל תכשיטים. לחלק מהנשים מוזרק לזרוע חומר ניגוד, במטרה להבליט את התמונות המתקבלות בסריקה. הזרקת החומר אינה גורמת לאי נוחות בדרך כלל.

    במהלך הבדיקה תתבקשי לשכב ללא תנועה על מיטה בתוך גליל ארוך למשך כ-30 דקות. ההליך יכול להיות כרוך באי נוחות, וחלק מהנבדקות עלולות לחוש קלאוסטרופוביה (פחד משהייה בחללים סגורים) במהלך הסריקה. בשל העובדה שמדובר בסריקה רועשת, תקבלי אטמי אוזניים שיאפשרו לך לשמוע את הטכנאי ולדבר אתו.

    סריקת PET - CT

    בדיקה זו מורכבת מסריקת CT וטומוגרפיה עם פליטת פוזיטרונים (PET- Positron Emission Tomography). סריקת זו עושה שימוש במינון נמוך של קרינה, כדי למדוד את פעילות התאים בחלקים שונים של הגוף.
    לפני הבדיקה עלייך להימנע מאכילה במשך שש שעות (שתייה מותרת בדרך כלל), ויוזרק לזרועך חומר רדיואקטיבי במינון נמוך ביותר. כעבור שעה תתבצע הסריקה, הנמשכת כ-90-30 דקות, ולאחריה תשוחררי לביתך.

    צילום חזה

    בדיקה המתבצעת לפני כל ניתוח, ונועדה לוודא שהריאות והלב שלך במצב תקין.

    המתנה לתוצאות הבדיקה

    קרוב לוודאי שיעברו כמה ימים עד לקבלת תוצאות הבדיקות. תקופת ההמתנה עלולה להיות מתוחה. ניתן להקל את תחושות החרדה באמצעות שיחות עם חברים קרובים או בני משפחה.
    התמונה של ‏‎Sarit Yochpaz‎‏.
    ד"ר אנה בלכר.  תל השומר. צילום: שרית יוכפז.

    השלב (STAGE) והדירוג (GRADE) של סרטן הרחם

    קביעת שלב המחלה חיוני על מנת להתאים את הטיפול לחולה. השלב המדויק של המחלה נקבע למעשה רק לאחר ניתוח. בסרטן הרחם ניתן לאבחן ארבעה שלבים עיקריים:


    שלב 1

     

    הגידול הסרטני מוגבל אך ורק לרחם. קיימים שני תתי-שלבים:
    שלב A1 - הגידול הסרטני ממוקם ברירית הרחם או שחדר עד לחצי מדופן השריר.
    שלב B1 - הגידול הסרטני חדר לדופן שריר הרחם ועבר את מחציתו.

    שלב 2 

     

    הגידול הסרטני חדר גם לצוואר הרחם.

    שלב 3 

     

    הגידול הסרטני התפשט, אבל הוא מוגבל לאזור האגן. קיימים שלושה תתי-שלבים:
    שלב A3 - הגידול הסרטני פוגע בשכבה החיצונית העוטפת את הרחם ו/או מערב את השחלות ואת החצוצרות.
    שלב B3 - הגידול הסרטני התפשט לנרתיק ו/או לרקמה שבין הרחם והדופן הצדדית של האגן (פאראמטריום).
    שלב C3 - הגידול הסרטני התפשט לבלוטות הלימפה באגן ו/או לבלוטות הלימפה בחלק האחורי של הבטן.

    שלב 4 

    המחלה התפשטה לאיברים אחרים בגוף. קיימים שני תתי-שלבים:
    שלב A4 - הגידול הסרטני התפשט לרירית המעי הגס ו/או לשלפוחית השתן.
    שלב B4 - הגידול הסרטני התפשט לאזורי גוף מרוחקים, כגון חלל הבטן, הריאות, העצמות או המוח.

    מונחים אחרים

    יתכן שתיתקלי במונחים אחרים המתארים את התפתחות המחלה:
    סרטן רחם מוקדם - הכוונה היא בדרך כלל לשלבים 1 ו-2.
    סרטן רחם מתקדם מקומי - הכוונה בדרך כלל לשלב 3 ולשלב A4.
    סרטן רחם מתקדם או גרורתי - הכוונה בדרך כלל לשלב B4.
    אם המחלה חזרה לאחר טיפול ראשוני - מצב זה נקרא ״הישנות מחלה״ (recurrent cancer).

    דירוג המחלה (Staging)

    דרגת ההתמיינות של תאי הגידול הסרטני נקבעת על פי מראה התאים בבדיקה מיקרוסקופית - בהשוואה לתאים תקינים. הדירוג יסייע לרופא שלך להחליט אם את זקוקה להמשך טיפול אחרי הניתוח.

    דרגה 1 (דרגה קלה)
    התאים הסרטניים מתחלקים לאט והתנהגותם דומה למדי לזו של תאים בריאים ('ממוינים היטב') ברירית הרחם. קיימת סבירות נמוכה שתאים אלו יתפשטו.

    דרגה 2 (דרגה בינונית)
    התאים נראים חריגים והם מתפתחים במהירות גבוהה יותר.

    דרגה 3 (דרגה קשה)
    התאים הסרטניים מתפתחים במהירות, נראים חריגים מאוד, והסבירות שיתפשטו וישלחו גרורות לאיברים אחרים - גבוהה יותר. בקבוצה זו נכללים גם גידולים סרטניים ברחם שאינם אופייניים לרירית הרחם כגון סרוס-פפילרי (UPSC - Uterine Papillary Serous Carcinoma) או גידולי התאים הבהירים (Uterine clear-cell carcinoma).


    הטיפול בסרטן רירית הרחם       

    רוב גידולי סרטן הרחם מאובחנים בשלב מוקדם, לפני שהם מתפשטים אל מחוץ לרחם. מסיבה זו ניתן לרפא את רוב החולות באמצעות ניתוח לכריתת הרחם (היסטרקטומיה), עם כריתת החצוצרות והשחלות או בלעדיה. בניתוח יילקחו דגימות תאים (ביופסיה) מבלוטות הלימפה, כדי לוודא שהגידול לא התפשט אליהן. לנשים שמסיבות בריאותיות אינן יכולות לעבור הרדמה כללית, יוצע טיפול בקרינה או טיפול הורמונלי - במקום ניתוח.

    כיצד מתוכנן הטיפול

    במרבית בתי החולים מתכנס צוות של מומחים, כדי לדון ולהחליט מהו הטיפול הטוב ביותר עבורך. הצוות הרב-תחומי כולל:
    • מנתח המתמחה בסרטן גינקו - אונקולוגי;
    • אונקולוג המתמחה במחלות סרטן גינקולוגיות;
    • אחות מומחית בגינקו-אונקולוגיה;
    • טכנאי רנטגן המבצע את הקרינה;
    • פתולוג המייעץ באשר לסוג המחלה ומידת התפשטותה;
    לעתים יכלול הצוות המטפל גם אנשי מקצוע נוספים מתחום הבריאות, בהם תזונאית, פיזיותרפיסט, מרפא בעיסוק, פסיכולוג או יועץ אחר. אחרי המפגש של הצוות הרב-תחומי ידון אתך הרופא שלך בכל האפשרויות הטיפוליות.
    אם יש לך שאלות או חששות לגבי הטיפולים, תוכלי להתייעץ עם אנשי המקצוע ולדון עם הרופא המומחה על היתרונות והחסרונות של כל טיפול.

    הטיפולים במחלה - יתרונות וחסרונות

    אצל מרבית החולים קיים חשש טבעי מהטיפולים נגד מחלת הסרטן, וזאת בשל תופעות הלוואי שעלולות להופיע. בדרך כלל ניתן לשלוט בתופעות אלה באמצעות תרופות. היתרונות הפוטנציאליים של הטיפול משתנים על פי מצבך.

    מרבית הנשים עם סרטן הרחם עוברות ניתוח במטרה לרפא את המחלה, וייתכן שיוצעו לך טיפולים נוספים, על מנת להפחית את הסיכון להישנותה.

    במקרים שבהם המחלה התפשטה לאיברים אחרים בגוף, יוצע לך טיפול במטרה לשלוט במחלה, להקל את תסמיניה ולשפר את איכות חייך.

    אצל חולות מסוימות הטיפול לא ישפיע על המחלה, והן עלולות לסבול מתופעות הלוואי הכרוכות בו, בלי ליהנות מיתרונותיו. קבלת החלטות הנוגעות לטיפול בתנאים אלה היא תמיד קשה, וייתכן שיהיה עלייך לדון עם הרופא המטפל בך לגבי הרצון שלך בהמשך טיפול. אם תחליטי שלא להמשיך, עדיין תוכלי לקבל טיפול תומך בתרופות שיעזרו לשלוט בתסמינים.

    חוות דעת שנייה

    ההחלטה על הטיפול המתאים לך מתקבלת בידי צוות רב-תחומי. אם תרצי חוות דעת נוספת, תוכלי לקבל שמות של מומחים בתחום בפנייה בשיחת חינם ל'טלמידע'® של האגודה, טל. 1-800-599-995. עם זאת, כדאי לזכור שקבלת חוות דעת נוספת עלולה לדחות את הטיפול במחלה, ולכן עלייך להיות משוכנעת שהתייעצות עם רופא נוסף כדאית. אם החלטת בכל זאת לפנות לרופא אחר, כדאי שתצרפי לפגישה קרוב משפחה או חבר/ה. מומלץ להכין מראש רשימת שאלות בכל נושא שאינו מובן לך או מטריד אותך.

    מתן הסכמה מדעת

    לפני שתעברי טיפול כלשהו הרופא שלך ייתן לך הסבר מקיף לגבי מטרותיו, ולאחר מכן תתבקשי לחתום על טופס הסכמה, המאפשר לצוות הרפואי לטפל בך בבית החולים. לא ניתן לטפל בך ללא חתימה על טופס זה, ולכן חשוב כי לפני שתעשי זאת תקבלי את כל המידע הנחוץ לך. מידע זה כולל את הפרטים הללו:
    • סוג הטיפול המומלץ והיקפו;
    • יתרונותיו וחסרונותיו של הטיפול;
    • חלופות זמינות לטיפול;
    • תופעות לוואי וסיכונים משמעותיים כתוצאה מהטיפול.
    רצוי שאדם קרוב יתלווה אלייך במפגש ההסבר לגבי הטיפול, כדי לסייע לך לזכור את היבטיו הכוללים, ומומלץ גם להכין מראש רשימה של שאלות.

    טיפולים משמרי פריון

    גידול סרטני בגיל הפריון מהווה אתגר טיפולי מורכב, מאחר שחלק מהנשים מעוניינות בטיפול שיאפשר היריון עתידי. מסיבה זו מוצע לנשים אלו טיפול משמר פריון (ללא ניתוח כריתת רחם). מתן טיפול כזה אפשרי מאחר שגידולים סרטניים ברירית הרחם, במיוחד בגיל צעיר, קשורים לאי סדירות הורמונלית - כמו למשל מצב של עודף אסטרוגן לאורך זמן, מצב הדומה לתסמונת השחלות הפוליציסטיות והיעדר ביוץ. העובדה כי הגידול מאובחן מוקדם ברוב המקרים, תורמת ליכולת לטפל בגידול ללא צורך בטיפולים רדיקליים. ידוע כי ניתן לטפל שמרנית על ידי פרוגסטרון במינון גבוה בהתעבות רירית הרחם בעקבות תאים בלתי תקינים (שלב מקדים לסרטן רירית הרחם).

    גם במקרים של סרטן רירית הרחם בשלב מוקדם ודרגת התמיינות מוקדמת, לאחר וידוא אי-חדירה לשרירי הרחם הנערך לרוב באמצעות MRI - תתבצע גרידה של חלל הרחם, על מנת להקטין את נפח הגידול למינימום, והחולה תטופל באמצעות פרוגסטרון הניתן דרך הפה (בדרך כלל נעשה שימוש בתרופה Megace). לטיפול זה ניתן להוסיף התקן תוך רחמי (IUD) המפריש פרוגסטרון (מירנה).

    במהלך הטיפול ייערך מעקב אחר המטופלת, באמצעות דגימות תקופתיות של רירית הרחם. אם יתברר כי אין שארית גידול, החולה יכולה להרות ומומלץ להיעזר בטיפולי פריון על מנת לקצר את משך הזמן ללא טיפול ועד להריון. בתום תקופת הפריון מקובל להציע למטופלת כריתת רחם. הטיפול המתואר מבוצע במסגרת ניסוי קליני, כולל בישראל.

    ניתוח

    כאמור, ניתוח הוא הטיפול העיקרי בסרטן הרחם. הניתוח יתבצע בידי רופא מנוסה המטפל במחלות סרטן גינקולוגיות.

    לפני הניתוח

    אחד מחברי הצוות הניתוחי ואחות מומחית ידונו עמך בניתוח. כמו כן תיפגשי עם רופא מרדים. מומלץ שתיוועצי באחות או ברופא בכל שאלה שמתעוררת אצלך. על מנת למנוע היווצרות קרישי דם, תקבלי ביום הניתוח גרביים אלסטיים מיוחדים או שיחבשו את רגלייך באגדים אלסטיים. תקבלי זריקת הפרין ולאחר הניתוח תמשיכי טיפול נוגד קרישה למשך 30-14 יום (זריקות קלקסן) כתלות באופן בו הניתוח בוצע. אם את מעשנת, נסי להפסיק את העישון או להפחית בכמות הסיגריות לפני הניתוח. הדבר יסייע בהפחתת הסיכונים לבעיות בחזה, כמו דלקות, ויסייע בהחלמה מהירה יותר של החתך הניתוחי לאחר מכן.

    להלן סוגי הניתוחים הקיימים:

    כריתת רחם (היסטרקטומיה)
    בניתוח זה תתבצע ברוב המקרים כריתת רחם מלאה, שבה מסירים את הרחם ואת צוואר הרחם. כמו כן מוציאים לרוב גם את הטפולות (חצוצרות ושחלות דו-צדדית). יש דרכים שונות לבצע כריתת רחם. הרופא שלך ימליץ לך על סוג הניתוח המתאים לך.

    כריתת רחם בטנית
    הרופא מבצע חתך לרוחב הבטן מעל שיער הערווה. לעתים החתך יהיה אורכי - מהטבור עד שיער הערווה.

    כריתת רחם בלפרוסקופיה
    המנתח מבצע כמה חתכים קטנים (כשלושה-ארבעה) בדופן הבטן ומחדיר דרכם מכשור כירורגי קטן עם לפרוסקופ (צינור מתכתי-אופטי שלקצהו מחוברת מצלמה). המנתח רואה על מסך טלוויזיה את הנעשה בבטן, ויכול לבדוק מקרוב אם המחלה התפשטה. בניתוח מוציאים את הרחם, עם או ללא הטפולות (השחלות והחצוצרות), דרך הנרתיק, או דרך החתכים בבטן. ההתאוששות אחרי ניתוח מסוג זה מהירה יותר, אולם הוא אינו מתאים לכל אחת.

    כריתת רחם בלפרוסקופיה רובוטית
    בחלק מבתי החולים קיימת שיטה לפרוסקופית נוספת לביצוע הניתוח והיא הרובוט. זהו ניתוח לפרוסקופי בו המנתח אינו מבצע את הפעולות הכירורגיות במו ידיו אלא בתיווך של מערכת זרועות מכנית, האוחזת את מכשירי הניתוח (מספריים, מחזיקי מחט וכו'), ומניעה אותם בתוך גוף החולה. ללא תנועות המנתח - לא ינועו הזרועות ולא יתבצע הניתוח. יתרונות הרובוט הם בטכנולוגיה האופטית המתקדמת, המעבירה משדה הניתוח תמונה תלת ממדית ובאיכות גבוהה (HD), המאפשרת למנתח לצפות בפרטים עדינים ומדויקים מעבר למתאפשר באמצעות ראייה רגילה.
    מערכת הזרועות של הרובוט מאפשרת חופש תנועה מוחלט בחלל הבטן (בניגוד לשיטה הלפרוסקופית) וביטול הרעד הטבעי המצוי לעתים בכפות הידיים. גם שיטה זו אינה מתאימה לכל מנותחת.

    כריתת רחם נרתיקית
    מבוצע בנשים שיש להן צניחת רחם, לעתים בסיוע לפרוסקופ, תוך הוצאת הרחם, עם או ללא טפולות, דרך הנרתיק.

    פעולות ניתוחיות נוספות

    שטיפה בטנית או שטיפת הצפק

    במהלך הניתוח יבדוק המנתח את האיברים הסמוכים לרחם, באמצעות החדרת מים לבטן, שאיבתם החוצה, ובדיקתם לאיתור תאים סרטניים.

    כריתת בלוטות לימפה

    לעתים במהלך הניתוח ייכרתו חלק מבלוטות הלימפה שנמצאו באגן ומסביב לכלי הדם הגדולים בחלק האחורי של הבטן, ויישלחו לבדיקה - על מנת לברר אם הן נגועות. המנתח יסביר לך על היתרונות והחסרונות בהוצאות בלוטות הלימפה. בגידול סרטני בשלב 1, ייתכן שלא יהיה צורך להסיר בלוטות לימפה. בשלבים 2 ו-3 יוסרו חלק מהבלוטות.

    הרחקת איברים סמוכים

    אם המחלה התפשטה אל מחוץ לרחם וחדרה אל איברים סמוכים, ניתן לשקול ניתוח. לעתים נדירות ביותר, אם הגידול הסרטני נמצא באזור האגן, והוא מערב את שלפוחית השתן או את המעי הגס, ייתכן שהניתוח יצריך כריתה מלאה או חלקית של איברים אלו. זהו ניתוח גדול ומורכב המכונה 'הרחקת תוכן האגן' (אקסנטרציה). ניתוח זה מתבצע לרוב במקרים שבהם הגידול חזר לאחר הטיפולים.
    • לאחר הניתוח, לפי גורמי סיכון לחזרת המחלה, יציעו לך לעתים טיפול משלים בקרינה או בכימותרפיה (או שניהם).
    • במקרים בהם לא ניתן לנתח, לעתים יציעו הרופאים טיפול בקרינה במקום הניתוח, כפי שיפורט כאן בהמשך.

    טיפול בסרטן רירית רחם מתקדם

    במקרים שבהם המחלה התפשטה לאיברים אחרים בגוף, כמו הכבד או הריאות, החולות מקבלות טיפול כימי או טיפול הורמונלי. כימותרפיה יכולה לסייע בצמצום היקף הגידול, בשליטה על התקדמות המחלה ובהקלת התסמינים. טיפול הורמונלי ניתן כאשר הכימותרפיה כבר לא משפיעה או כשלא ניתן לתת טיפול כימי בשל מצב בריאותי ירוד. במקרים שבהם הגידול הסרטני התפשט - אך הוא עדיין קטן ומוגבל לאיבר אחד בגוף, יתבצע ניתוח כדי להסירו או שתינתן קרינה מקומית.
    האגודה למלחמה בסרטן בשיתוף משרד הבריאות מפרסמים את הנתונים המעודכנים בישראל לקראת פתיחת שבוע המודעות הבינלאומי לקידום המאבק בסרטן 
     
    צוואר הרחם, אשר מצוין בישראל ובעולם במהלך השבוע שבין ה - 22 עד ה - 28 בינואר 2018. מהנתונים עולה כי בשנת 2014 אובחנו 243 נשים ישראליות עם סרטן חודרני של צוואר הרחם, מהן 198 נשים יהודיות (82%), 15 נשים ערביות (6%), 30 נשים "אחרות" (12%). בשנת 2014 אובחנו בנוסף גם 900 נשים ישראליות עם סרטן ממוקד (שלב 0) - קדם ממאיר של צוואר הרחם, מהן 745 נשים יהודיות (83%), 37 נשים ערביות (4%), 118 נשים "אחרות" (13%). אחרות הן נשים נוצריות ונשים ללא סיווג דת כלשהו המהווה על פי הנתונים קבוצה בסיכון גבוה, עם שיעורי היארעות ותמותה שגבוהים משמעותית בהשוואה לשאר הנשים בישראל.
    התמונה של ‏‎Sarit Yochpaz‎‏.
     
    מימין: פרופסור  ליטל קינן בוקר, סגנית מנהלת המרכז לבקרת מחלות במשרד הבריאות
    מירי זיו מנכ"ל  האגודה למלחמה בסרטן ושרית יוכפז במסיבת עיתונאים   שהתקיימה .
    האגודה למלחמה בסרטן מציינת  בישראל את יום הסרטן הבינלאומי -world cancer day 

    פרופסור  ליטל קינן בוקר :
    מדווחת על ממצאים חדשים שלהרישום הלאומי לסרטן ואומרת כי: "סרטן צוואר הרחם הוא הסרטן השלישי בשכיחותו בנשים בעולם, אחרי סרטן השד וסרטן המעי הגס והחלחולת, אך בישראל סוג סרטן זה אינו נפוץ ושיעורי ההיארעות של המחלה הם בין הנמוכים במדינות המערב.  בשנת 2014 היה גיל האבחנה הממוצע של סרטן חודרני בצוואר הרחם 55 שנים ביהודיות, 58 שנים בערביות ו-52 שנים ב"אחרות". בשנת 2014 היה גיל האבחנה הממוצע של סרטן ממוקדבצוואר הרחם 38 שנים ביהודיות, 40 שנים בערביות ו-37 שנים באחרות".

    מירי זיו מנכ"ל האגודה למלחמה בסרטן מציינת כי: "האמצעים היעילים ביותר היום נגד סרטן צוואר הרחם הינם מניעה וגילוי מוקדם. בדיקה פאפ שגרתית של צוואר הרחם נועדה לאבחן שינויים ברקמת צוואר הרחם. גילוי מוקדם וטיפול בזמן עשויים למנוע התפתחות גידול סרטני. אני קוראת לנשים קחו אחריות על בריאותכן, היבדקו על פי ההנחיות והתעקשו על בירור טיבו של כל שינוי. לנשים מגיל 25 עד 65 מומלץ לבצע כשגרה בדיקת משטח צוואר הרחם אחת לשלוש שנים. על אישה המוגדרת על ידי הרופא כשייכת לקבוצת סיכון גבוה, להתייעץ עמו לגבי גיל תחילת הבדיקות ותדירותן".

    סל הבריאות הממלכתי כולל בדיקת משטח צוואר הרחם לכל אישה בטווח גילאים 35 עד 54, אחת   ל- 3 שנים ולאישה שיש לה אינדיקציה רפואית בכל גיל.
    הרחבות הסל בכל קופה וכן הביטוחים המשלימים, מאפשרים בדיקה ללא קשר לגיל המטופלת, בהשתתפות עצמית שבין 28 שקלים ל – 97 שקלים לאישה שאינה בטווח הגילאים המזכה בבדיקה לפי סל הבריאות. לפירוט ההשתתפות בקופות השונות לחצו כאן.

    בקופת החולים מכבי, הוכנסה לאחרונה גם בדיקה חדשה המזהה נוכחות של וירוס הפפילומה (HPV). היא מבוצעת על ידי משטח צוואר הרחם אחת לשלוש שנים ויכולה לזהות גם נשאות לנגיף, ולא רק נגעים טרום־סרטניים או סרטניים. חשוב לציין כי בארץ הוכנס גם חיסון לנגיף  הפפילומה ה -  HPV בבית הספר לבנות ולבנים בכתה ח' כחלק משיגרת החיסונים.
    התמונה של ‏‎Sarit Yochpaz‎‏.

     

    "לכו להבדק.  גילוי מוקדם מציל חיים"

     

    מאת: שרית יוכפז כתבת קפה דה מרקר

    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      ארכיון

      פרופיל

      שריתיוכפז0
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין