כותרות TheMarker >
    ';

    מחשבות אנטי-סוציאליות

    מסיכת הנורמליות

    21 תגובות   יום שלישי, 13/2/18, 09:00

    "אמא שלי נפטרה בשבוע שעבר. את זוכרת נכון?"

    "היא הייתה כלבה אנוכית בכל מקרה. טוב לך יותר בלעדייה."

     

    כשסיפרתי לבן הזוג שלי על המסיכה שלי והאישיות שקיימת מתחתיה, הוא חשב שזה לא כזה נורא. אני חושבת שהוא צודק, אבל אם הייתי מדברת כך עם אנשים בחיי היום יום, כנראה שלא הייתי מגיעה רחוק.
    אנשים קרובים אלי שמכירים אותי אומרים לי שחסר להם משהו בי כשאני מורידה את המסיכות והפילטרים בפניהם.

    אתם אולי חושבים שלכולם יש כאלה מסיכות, ואתם בהחלט צודקים. כולכם בטח זוכרים את אותה שיחה "מעניינת" עם אותו חבר חופר. המסיכות שלי הם שונות בגלל שאני מציגה לאנשים דברים שאני לא. באמצעותהם אני מצליחה להקסים אנשים, לתמרן אנשים, ובסופו של דבר להשיג את הדברים שאני רוצה.

    יש לי המון מסיכות, איך אני בוחרת אותם תלויה בסיטואציה בה אני נמצאת ובאג'נדה שיש לי.
    כשאני נפגשת עם אנשים אני משכנעת אותם בצורה חברותית לדבר על עצמם יותר. אנשים אחרים אוהבים שאחרים מתעניינים בהם, ורובם בוטחים בי במהירות. אני בודקת למה הם מגיבים בחיוב ברמה הרגשית, ולמה הם מגיבים בשלילה - שכבה אחרי שכבה המסיכה שלי נבנית.
    אני נראית אמפתית ומעוניינת. אני מתנהגת בצורה הכי טובה שאני יכולה. אנשים מולי חושבים שאני באמת מעוניינת לפתח איתם קשר. אבל הם טועים. הדבר היחידי בו אני מעוניינת הוא מה שהם יכולים לעשות עבורי, או מה שאני יכולה לקבל מהם.

    ברגע שהמסיכה בנויה אני לובשת אותה כאילו היא הייתה הטבע השני שלי. אבל המסיכה היא אף פעם לא אני. היא פשוט מה שאני רוצה שאחרים יראו.
    מתחתיה יש אישיות אחת שלא משתנה אף פעם. היא פרימטיבית, אינסטינקטיבית, חייתית והיא ממוקדת אך ורק בצרכים שלי.

    ללא המסיכה הקול שלי יכול להפוך למונוטני, אני לא עונה על הצרכים הרגשיים של אנשים אם הם מתבכיינים, אני לא מקשיבה לאף אחד, אני אפילו לא אסתכל לכיוון שלכם בשביל להכיר בקיום שלכם. אני אלחץ על נקודות רגישות שבכלל לא ידעתם שיש לכם, לא הייתי מעמידה פנים שאני מחבבת את רוב האנשים, אני כמעט ולא אעשה הבעות פנים, ואת המניפולציות שלי הייתי מבצעת בצורה מהירה, או פשוט בצורה מאיימת ואלימה

    ללא מסיכות אני יכולה לשנות את האופן בו הדחפים האנטי-סוציאליים שלי באים לידי ביטוי כשאני משועממת, אבל אני לא יכולה למנוע מעצמי ללכת אחרי הדחפים האלה. אם אני רוצה משהו, אז אני חייבת להשיג אותו. אין כל ברירה אחרת. אני פשוט מתמקדת במה שאני רוצה לעשות ובמה אני צריכה לעשות בשביל לקבל מה שאני רוצה, ומנסה להיות רציונלית ככל האפשר בהשגת המטרה.

    המסיכות שאני לובשת מאפשרות לי לחיות עם אנשים, ולתמרן את התפיסה של אנשים לגבי, ואפילו חשוב יותר ויעיל יותר, המסיכות עוזרות לי למקסם את הרווח האישי שלי בטווח הארוך, ולא לגמור בכלא או בבית משוגעים.
    מאז שאני זוכרת את עצמי תמיד ידעתי שעדיף לזרום כמו מים בשביל לקבל את מה שאני רוצה בצורה מהירה ופרגמטית יותר.

    כשאני יודעת שאנשים הם נוחים, מחויבים, ונאמנים לי אני מדברת איתם ללא המסיכות. ללא המסיכה אני עדיין מכבדת אותם. אני לא נותנת להם מכות רק בגלל שאני רוצה או יכולה. אבל אני הרבה יותר כנה איתם, ואני כבר לא מזייפת עבורם רגשות פרו-חברתיות כמו בושה, חרטה וכו'. אני לא מכירה כל דרך אחרת לחיות את החיים שלי.

    אבל אין לכם מה לדאוג. אני לובשת את המסיכות שלי... רוב הזמן.

    דרג את התוכן:

      תגובות (21)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        22/3/18 21:27:
      הכתיבה קולחת ורהוטה ומעניינת וזה מה שהכי חשוב מבחינתי כדי לקרוא. מה בעצם הבעיה אם אף אחד, בפרט החבר, לא מתלונן, ולך טוב עם מה שאת מתארת?
        22/2/18 12:21:

      צטט: משה אליקים 2018-02-21 22:26:15

      אז אני מרגיש שאני חייב לשאול את השאלה המתבקשת: מה הזהות שלך?

       

      אני לא יודעת, האישיות שלי זורמת מדי מכדי להצביע על אחת ספציפית; אני פשוט אני, ומנסה לא להתמקד יותר מדי ב"מי" אני – לא אכפת לי מי אני, אתה, או כל אחד אחר. הדבר היחיד שחשוב לי הוא איך אני כרגע.

        21/2/18 22:26:
      אז אני מרגיש שאני חייב לשאול את השאלה המתבקשת: מה הזהות שלך?
        21/2/18 18:27:

      אתה מדבר על זהות קבוצתית. אני חושבת שהמנטליות הזאת היא שריד מהשבטיות מלפני כמה מיליוני שנים בה בני אדם קדמונים השתמשו בשביל לבנות להקות של ציידים ולקטים.

      אבל שלא כמו פעם, להקות כאלה כבר לא הכרחיות להישרדות שלנו ולכן יש את התחלופות שאתה מדבר עליהם.

      זהות קבוצתית מגיעה מהתיאוריה הקוגניטיבית-חברתית, ותיאורית הזהות החברתית שמדברות בהרחבה על איך אדם משנה את ההתנהגות שלו על פי הקבוצה בה הוא נמצא, והפעולות, והתגובות בהם הוא צופה.

      הבעיה המרכזית עם הזהויות שאתה מדבר עליהם היא שכל הזהויות שציינת כאן מגיעות עם אידאולוגיות ואמונות שאנשים בקבוצה מוכרחים לקבל כעובדות. כמו לאומנות, צבא, זירה מקצועית, או פוליטיקה.

      אני חושבת שהקונפליקט שאתה מדבר עליו נובע מקשיים להבחין בין האמונות של הקבוצה, לבין האמונות שלך. תסתכל על לוחמים של צדק חברתי באינטרנט ותראה איך לעיתים קרובות אנשים מאבדים את האמונות שלהם, ואת הזהות שלהם לאחר שהם חשופים לקבוצה מסוימת.

      אני לא מאמינה שיש למישהו או לקבוצה אישיות או זהות קבועה. אלו דברים שנשטפים ומשתנים עם הזמן.

      באופן אישי מעולם לא הרגשתי שייכת לשום מקום או לשום קבוצה. מעולם לא חשתי צורך בכך.

       

      צטט: shimenben 2018-02-20 22:46:00

      צטט: לינדה ווד 2018-02-20 20:28:05

      צטט: shimenben 2018-02-19 22:25:57

      צטט: לינדה ווד 2018-02-19 21:21:11

      צטט: shimenben 2018-02-18 23:07:38

      צטט: לינדה ווד 2018-02-17 20:17:53

      צטט: shimenben 2018-02-17 19:55:16

      אני עוקב בעניין רב אחרי כתיבתך, וככל שאני מבין את ההיגיון מאחורי הדברים, באותה מידה נותרתי מבולבל. היום כשקראתי על האישיות מתחת למסיכה, אני חושב שהבנתי מניין נבע הבלבול... כי בכל מה שהספקתי לקרוא תמיד התבלטה אישיות מאד חזקה, תובענית אבל יחד עם זאת חסרת זהות. (זה לא ניתוח של מי שאת אלא התרשמות שלי מהפרסונה שמאחורי המילים).

       

      זה בסדר.

      האם יש מישהו שיש לו זהות אמיתית? אני לא חושבת שיש מישהו שיכול להצביע על משהו ולהגיד "זה אני", או "עצמי". זה הכל תלוי בשפע של מרכיבים שונים. אנשים תמיד מתפתחים ומשתנים. המסיכות שלי בדיוק כמו כל שאר האנשים תמיד משתנות.

       

      לדעתי יש, הזהות נובעת מיחס שלנו אל כל מה שאנחנו נקרים בדרכו. אם אין יחס אין זהות.

      כשסיפרת על החבר שלך שם יכולתי לחוש סוג של זהות.

       

      אבל זה לא נכון כי אתה לא מתייחס לכל דבר או לכל אחד באותה הדרך. ואם כל אירוע, או אינטראקציה יכול לשנות את היחס שלך, אז מי אתה באמת?

      אתה לא יותר מזרם של מחשבות שמנסה להבין את עצמו, ותמיד משתנה לרגע הנוכחי. אין דבר כזה "אני" סטטי.

       

      נכון. לא נכון זו שפיטה ערכית. (אישית אני כבר לא שם) אני מסכים שאינני מתייחס לכל דבר (כל אחד) באותה דרך.  כי אם אתייחס לכל אשר נקרה בדרכי באותה מידה (זה כבר אינו יחס- כי יחס הוא בהתייחס אל...) במילים פשוטות יותר יחס הוא קירבה אבל גם ריחוק. איך קירבה וריחוק יכולים להיות סטטיים? 

       

      היא רק כזו אם אתה רואה אותה ככזו.

      אני לא רואה את הנקודה שלך. הקירבה והריחוק שלך, היחס שלך עם אנשים הם כולם דברים שמשתנים מדי יום; ואם אלו הדברים שמגדירים את הזהות שלך, הרי שיש לך מספר זהויות או מסיכות.

       

      בוודאי שיש לי כמה זהויות. זהות מינית, זהות מקצועית. זהות דתית, זהות חילונית והקונפליקט ביניהם שגם הוא מעצב זהות. אם המסיכה שאת מתכוונת אליה היא מניפולציה אז יש לגם כמה מסיכות. כדי לחדד טיפה את הזיקה בין זהות ליחס/ קירבה על קצה המזלג הוא רגש השייכות לקבוצה מסוימת.


       

        20/2/18 22:46:

      צטט: לינדה ווד 2018-02-20 20:28:05

      צטט: shimenben 2018-02-19 22:25:57

      צטט: לינדה ווד 2018-02-19 21:21:11

      צטט: shimenben 2018-02-18 23:07:38

      צטט: לינדה ווד 2018-02-17 20:17:53

      צטט: shimenben 2018-02-17 19:55:16

      אני עוקב בעניין רב אחרי כתיבתך, וככל שאני מבין את ההיגיון מאחורי הדברים, באותה מידה נותרתי מבולבל. היום כשקראתי על האישיות מתחת למסיכה, אני חושב שהבנתי מניין נבע הבלבול... כי בכל מה שהספקתי לקרוא תמיד התבלטה אישיות מאד חזקה, תובענית אבל יחד עם זאת חסרת זהות. (זה לא ניתוח של מי שאת אלא התרשמות שלי מהפרסונה שמאחורי המילים).

       

      זה בסדר.

      האם יש מישהו שיש לו זהות אמיתית? אני לא חושבת שיש מישהו שיכול להצביע על משהו ולהגיד "זה אני", או "עצמי". זה הכל תלוי בשפע של מרכיבים שונים. אנשים תמיד מתפתחים ומשתנים. המסיכות שלי בדיוק כמו כל שאר האנשים תמיד משתנות.

       

      לדעתי יש, הזהות נובעת מיחס שלנו אל כל מה שאנחנו נקרים בדרכו. אם אין יחס אין זהות.

      כשסיפרת על החבר שלך שם יכולתי לחוש סוג של זהות.

       

      אבל זה לא נכון כי אתה לא מתייחס לכל דבר או לכל אחד באותה הדרך. ואם כל אירוע, או אינטראקציה יכול לשנות את היחס שלך, אז מי אתה באמת?

      אתה לא יותר מזרם של מחשבות שמנסה להבין את עצמו, ותמיד משתנה לרגע הנוכחי. אין דבר כזה "אני" סטטי.

       

      נכון. לא נכון זו שפיטה ערכית. (אישית אני כבר לא שם) אני מסכים שאינני מתייחס לכל דבר (כל אחד) באותה דרך.  כי אם אתייחס לכל אשר נקרה בדרכי באותה מידה (זה כבר אינו יחס- כי יחס הוא בהתייחס אל...) במילים פשוטות יותר יחס הוא קירבה אבל גם ריחוק. איך קירבה וריחוק יכולים להיות סטטיים? 

       

      היא רק כזו אם אתה רואה אותה ככזו.

      אני לא רואה את הנקודה שלך. הקירבה והריחוק שלך, היחס שלך עם אנשים הם כולם דברים שמשתנים מדי יום; ואם אלו הדברים שמגדירים את הזהות שלך, הרי שיש לך מספר זהויות או מסיכות.

       

      בוודאי שיש לי כמה זהויות. זהות מינית, זהות מקצועית. זהות דתית, זהות חילונית והקונפליקט ביניהם שגם הוא מעצב זהות. אם המסיכה שאת מתכוונת אליה היא מניפולציה אז יש לגם כמה מסיכות. כדי לחדד טיפה את הזיקה בין זהות ליחס/ קירבה על קצה המזלג הוא רגש השייכות לקבוצה מסוימת.


       

        20/2/18 20:28:

      צטט: shimenben 2018-02-19 22:25:57

      צטט: לינדה ווד 2018-02-19 21:21:11

      צטט: shimenben 2018-02-18 23:07:38

      צטט: לינדה ווד 2018-02-17 20:17:53

      צטט: shimenben 2018-02-17 19:55:16

      אני עוקב בעניין רב אחרי כתיבתך, וככל שאני מבין את ההיגיון מאחורי הדברים, באותה מידה נותרתי מבולבל. היום כשקראתי על האישיות מתחת למסיכה, אני חושב שהבנתי מניין נבע הבלבול... כי בכל מה שהספקתי לקרוא תמיד התבלטה אישיות מאד חזקה, תובענית אבל יחד עם זאת חסרת זהות. (זה לא ניתוח של מי שאת אלא התרשמות שלי מהפרסונה שמאחורי המילים).

       

      זה בסדר.

      האם יש מישהו שיש לו זהות אמיתית? אני לא חושבת שיש מישהו שיכול להצביע על משהו ולהגיד "זה אני", או "עצמי". זה הכל תלוי בשפע של מרכיבים שונים. אנשים תמיד מתפתחים ומשתנים. המסיכות שלי בדיוק כמו כל שאר האנשים תמיד משתנות.

       

      לדעתי יש, הזהות נובעת מיחס שלנו אל כל מה שאנחנו נקרים בדרכו. אם אין יחס אין זהות.

      כשסיפרת על החבר שלך שם יכולתי לחוש סוג של זהות.

       

      אבל זה לא נכון כי אתה לא מתייחס לכל דבר או לכל אחד באותה הדרך. ואם כל אירוע, או אינטראקציה יכול לשנות את היחס שלך, אז מי אתה באמת?

      אתה לא יותר מזרם של מחשבות שמנסה להבין את עצמו, ותמיד משתנה לרגע הנוכחי. אין דבר כזה "אני" סטטי.

       

      נכון. לא נכון זו שפיטה ערכית. (אישית אני כבר לא שם) אני מסכים שאינני מתייחס לכל דבר (כל אחד) באותה דרך.  כי אם אתייחס לכל אשר נקרה בדרכי באותה מידה (זה כבר אינו יחס- כי יחס הוא בהתייחס אל...) במילים פשוטות יותר יחס הוא קירבה אבל גם ריחוק. איך קירבה וריחוק יכולים להיות סטטיים? 

       

      היא רק כזו אם אתה רואה אותה ככזו.

      אני לא רואה את הנקודה שלך. הקירבה והריחוק שלך, היחס שלך עם אנשים הם כולם דברים שמשתנים מדי יום; ואם אלו הדברים שמגדירים את הזהות שלך, הרי שיש לך מספר זהויות או מסיכות.

        19/2/18 22:25:

      צטט: לינדה ווד 2018-02-19 21:21:11

      צטט: shimenben 2018-02-18 23:07:38

      צטט: לינדה ווד 2018-02-17 20:17:53

      צטט: shimenben 2018-02-17 19:55:16

      אני עוקב בעניין רב אחרי כתיבתך, וככל שאני מבין את ההיגיון מאחורי הדברים, באותה מידה נותרתי מבולבל. היום כשקראתי על האישיות מתחת למסיכה, אני חושב שהבנתי מניין נבע הבלבול... כי בכל מה שהספקתי לקרוא תמיד התבלטה אישיות מאד חזקה, תובענית אבל יחד עם זאת חסרת זהות. (זה לא ניתוח של מי שאת אלא התרשמות שלי מהפרסונה שמאחורי המילים).

       

      זה בסדר.

      האם יש מישהו שיש לו זהות אמיתית? אני לא חושבת שיש מישהו שיכול להצביע על משהו ולהגיד "זה אני", או "עצמי". זה הכל תלוי בשפע של מרכיבים שונים. אנשים תמיד מתפתחים ומשתנים. המסיכות שלי בדיוק כמו כל שאר האנשים תמיד משתנות.

       

      לדעתי יש, הזהות נובעת מיחס שלנו אל כל מה שאנחנו נקרים בדרכו. אם אין יחס אין זהות.

      כשסיפרת על החבר שלך שם יכולתי לחוש סוג של זהות.

       

      אבל זה לא נכון כי אתה לא מתייחס לכל דבר או לכל אחד באותה הדרך. ואם כל אירוע, או אינטראקציה יכול לשנות את היחס שלך, אז מי אתה באמת?

      אתה לא יותר מזרם של מחשבות שמנסה להבין את עצמו, ותמיד משתנה לרגע הנוכחי. אין דבר כזה "אני" סטטי.

       

      נכון. לא נכון זו שפיטה ערכית. (אישית אני כבר לא שם) אני מסכים שאינני מתייחס לכל דבר (כל אחד) באותה דרך.  כי אם אתייחס לכל אשר נקרה בדרכי באותה מידה (זה כבר אינו יחס- כי יחס הוא בהתייחס אל...) במילים פשוטות יותר יחס הוא קירבה אבל גם ריחוק. איך קירבה וריחוק יכולים להיות סטטיים? 

        19/2/18 21:21:

      צטט: shimenben 2018-02-18 23:07:38

      צטט: לינדה ווד 2018-02-17 20:17:53

      צטט: shimenben 2018-02-17 19:55:16

      אני עוקב בעניין רב אחרי כתיבתך, וככל שאני מבין את ההיגיון מאחורי הדברים, באותה מידה נותרתי מבולבל. היום כשקראתי על האישיות מתחת למסיכה, אני חושב שהבנתי מניין נבע הבלבול... כי בכל מה שהספקתי לקרוא תמיד התבלטה אישיות מאד חזקה, תובענית אבל יחד עם זאת חסרת זהות. (זה לא ניתוח של מי שאת אלא התרשמות שלי מהפרסונה שמאחורי המילים).

       

      זה בסדר.

      האם יש מישהו שיש לו זהות אמיתית? אני לא חושבת שיש מישהו שיכול להצביע על משהו ולהגיד "זה אני", או "עצמי". זה הכל תלוי בשפע של מרכיבים שונים. אנשים תמיד מתפתחים ומשתנים. המסיכות שלי בדיוק כמו כל שאר האנשים תמיד משתנות.

       

      לדעתי יש, הזהות נובעת מיחס שלנו אל כל מה שאנחנו נקרים בדרכו. אם אין יחס אין זהות.

      כשסיפרת על החבר שלך שם יכולתי לחוש סוג של זהות.

       

      אבל זה לא נכון כי אתה לא מתייחס לכל דבר או לכל אחד באותה הדרך. ואם כל אירוע, או אינטראקציה יכול לשנות את היחס שלך, אז מי אתה באמת?

      אתה לא יותר מזרם של מחשבות שמנסה להבין את עצמו, ותמיד משתנה לרגע הנוכחי. אין דבר כזה "אני" סטטי.

        18/2/18 23:07:

      צטט: לינדה ווד 2018-02-17 20:17:53

      צטט: shimenben 2018-02-17 19:55:16

      אני עוקב בעניין רב אחרי כתיבתך, וככל שאני מבין את ההיגיון מאחורי הדברים, באותה מידה נותרתי מבולבל. היום כשקראתי על האישיות מתחת למסיכה, אני חושב שהבנתי מניין נבע הבלבול... כי בכל מה שהספקתי לקרוא תמיד התבלטה אישיות מאד חזקה, תובענית אבל יחד עם זאת חסרת זהות. (זה לא ניתוח של מי שאת אלא התרשמות שלי מהפרסונה שמאחורי המילים).

       

      זה בסדר.

      האם יש מישהו שיש לו זהות אמיתית? אני לא חושבת שיש מישהו שיכול להצביע על משהו ולהגיד "זה אני", או "עצמי". זה הכל תלוי בשפע של מרכיבים שונים. אנשים תמיד מתפתחים ומשתנים. המסיכות שלי בדיוק כמו כל שאר האנשים תמיד משתנות.

       

      לדעתי יש, הזהות נובעת מיחס שלנו אל כל מה שאנחנו נקרים בדרכו. אם אין יחס אין זהות.

      כשסיפרת על החבר שלך שם יכולתי לחוש סוג של זהות.

        17/2/18 21:54:

      רוב האנשים כאלו
      רק מעטים מוכנים להודות בכך בפני עצמם
      ועוד יותר מעטים יודו בפני אחרים 

      ראיתי אישית לא מעט זוועות שהמין האנושי מעולל ,מביירות ועד קמבודיה
      זה בדיוק מה שקורה שמותר הרסן 
      ברוטליות אכזרית וחסרת כל מעצור שבאה בטבעיות 

        17/2/18 21:15:
      מעניין. הנה ההגדרה המילונית למילה זהות; the condition of being oneself or itself, and not another: He began to doubt his own identity. סליחה על השאלה אבל האם היית אומרת שאת חסרת זהות?
        17/2/18 20:17:

      צטט: shimenben 2018-02-17 19:55:16

      אני עוקב בעניין רב אחרי כתיבתך, וככל שאני מבין את ההיגיון מאחורי הדברים, באותה מידה נותרתי מבולבל. היום כשקראתי על האישיות מתחת למסיכה, אני חושב שהבנתי מניין נבע הבלבול... כי בכל מה שהספקתי לקרוא תמיד התבלטה אישיות מאד חזקה, תובענית אבל יחד עם זאת חסרת זהות. (זה לא ניתוח של מי שאת אלא התרשמות שלי מהפרסונה שמאחורי המילים).

       

      זה בסדר.

      האם יש מישהו שיש לו זהות אמיתית? אני לא חושבת שיש מישהו שיכול להצביע על משהו ולהגיד "זה אני", או "עצמי". זה הכל תלוי בשפע של מרכיבים שונים. אנשים תמיד מתפתחים ומשתנים. המסיכות שלי בדיוק כמו כל שאר האנשים תמיד משתנות.

        17/2/18 19:55:

      אני עוקב בעניין רב אחרי כתיבתך, וככל שאני מבין את ההיגיון מאחורי הדברים, באותה מידה נותרתי מבולבל. היום כשקראתי על האישיות מתחת למסיכה, אני חושב שהבנתי מניין נבע הבלבול... כי בכל מה שהספקתי לקרוא תמיד התבלטה אישיות מאד חזקה, תובענית אבל יחד עם זאת חסרת זהות. (זה לא ניתוח של מי שאת אלא התרשמות שלי מהפרסונה שמאחורי המילים).

        17/2/18 19:02:

      אני לא נותנת חיבה או תשומת לב מתוך אינטואיציה כל שהיא, זה משהו שאני צריכה להזכיר לעצמי לעשות. אני לא חושבת שיהיה לילד מה שהוא צריך תחת ההשגחה שלי.

      זה בסדר. אין צורך להתנצל. זה טוב להיות סקרן, ואני מעריכה את הישירות.

       

      צטט: Da Vinci 2018-02-17 10:48:59

       

      ילדים. זו השאלה. 

       האם את מעוניינת בכלל? (אין בהם תועלת מעשית) ואם כן - מה תרגישי כלפיהם? 

      אני בטוח שתוכלי לחקות היטב את דאגת האם וחיבתה. אבל יש לי תחושה שילד יחוש משהו.

       

      אגב, 

      מאוד אהבתי את דקסטר. יש משהו מרענן בכנות ובישירות שבה הוא מציג את הדברים והמחשבות , לצופים. 

      סליחה על היישרות החודרנית.

      (ובעצם לא אכפת לי גם אם לא תסלחי)

       

      ''

        17/2/18 10:48:

       

      ילדים. זו השאלה. 

       האם את מעוניינת בכלל? (אין בהם תועלת מעשית) ואם כן - מה תרגישי כלפיהם? 

      אני בטוח שתוכלי לחקות היטב את דאגת האם וחיבתה. אבל יש לי תחושה שילד יחוש משהו.

       

      אגב, 

      מאוד אהבתי את דקסטר. יש משהו מרענן בכנות ובישירות שבה הוא מציג את הדברים והמחשבות , לצופים. 

      סליחה על היישרות החודרנית.

      (ובעצם לא אכפת לי גם אם לא תסלחי)

       

      ''

        14/2/18 00:35:
      את - ממש ההפך ממני (ואני לא אומרת את זה בשיפוטיות, אחרי שקראתי את הפוסט הזה) אבל ככה, במשך השנים סיגלתי לעצמי, במודע, חלק ניכר מהתכונות שאת מתארת כאן, על מנת לשרוד בחברה הדורסנית שלנו.
        13/2/18 21:37:

      צטט: משה אליקים 2018-02-13 21:22:38

      למה שלא תעצרי באור אדום? למה שתגנבי משהו כשאת יכולה לשלם עליו? למה לעשות את כל זה? האם זה מתוך כעס או עצבים?

       

      לא. זה מהיר יותר.

        13/2/18 21:22:
      למה שלא תעצרי באור אדום? למה שתגנבי משהו כשאת יכולה לשלם עליו? למה לעשות את כל זה? האם זה מתוך כעס או עצבים?
        13/2/18 09:35:

      *

       

      הנורמליות היא עניין מאד יחסי.

      תלוי בזמנים, בתקופה, בחברה סביב, במדינה בה חיים, בהמון דברים.

      אבי האהוב ז"ל נהג לומר ש:

      "הנורמלים היחידים נמצאים בבית משוגעים"

      כמה שזה נכון לפעמים....

       

      והנה סתם כדי להעלות אצלך חיוך....

       

      ''

        13/2/18 09:15:

      צטט: 77777777 2018-02-13 09:10:40

      מסקרן (מן הסתם יש לזה יתרון בתפקידים ניהוליים, היכולת לקרוא ולתמרן אנשים. בהיבט האישי, אם הכל תועלת ורווח אישי מה את "מפיקה" מאותו חבר והאם הורדת המסיכות מחזקת או מערערת קשר זה?)

       

      מה שכל אחד מרוויח מכל מערכת יחסים. סקס, כיף, והשתתפות בחשבונות.

      הורדת המסיכות לא מערערות את הקשר. הוא כבר מבין שהוא נמצא עם בת אדם, ולא רק עם הלייבל.

        13/2/18 09:10:
      מסקרן (מן הסתם יש לזה יתרון בתפקידים ניהוליים, היכולת לקרוא ולתמרן אנשים. בהיבט האישי, אם הכל תועלת ורווח אישי מה את "מפיקה" מאותו חבר והאם הורדת המסיכות מחזקת או מערערת קשר זה?)

      ארכיון

      פרופיל

      לינדה ווד
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין