כותרות TheMarker >
    ';

    יומן סיפורים

    תמיד אהבתי לכתוב, זה החל במכתבים והמשיך בסיפורים, זיכרונות, הדי פנטזיות מדליקות. הסיפורים נולדים מאוחר בלילות או מוקדם בבקרים, תמונה, תסריט או רעיון. ציור מילים על מסך מחשב, מפיח בהם חיים אחרים, לפעמים מפתיעים, גם אותי.

    הנץ דואה © כל הזכויות שמורות

    0

    חלמתי על חתולי פרא ושליטה

    0 תגובות   יום שישי , 16/2/18, 19:47

    חלומות על חתולי פרא ליוו אותי משחר ילדותי.  החלומות היו שונים מאוד אבל היה להם קו משותף, אני הקטן, נמלט בעור שיניי מאריות, לביאות וברדלסים שכמעט ותופסים אותי.  לפעמים בחלום  הייתי נאחז בסורגים העליונים של כלוב רחב ידיים, כשהאריה או הלביאה היו מזנקים ומנסים לתפוס אותי, אבל למרות שהייתי קטן, הייתי נצמד בכל כוחי לתקרת הכלוב והם היו נכשלים, שוב ושוב.  כשהייתי צעיר הייתי מתעורר מבועת, שטוף זיעה קרה, והיה עובר זמן עד שהייתי נרגע וחוזר לישון.  עם הגיל, הפכו החלומות ליותר וליותר מפורטים כדינם של שאר חלומותיי.  כעין סרטים שהייתי זוכר לפרטי פרטים כשהתעוררתי, מפחידים אותי מאוד למרות ההיחלצות של הרגע האחרון מלועם של הטורפים. 

     

    עם הזמן היו יותר ויותר מקרים שהאריות לא בדיוק חיפשו אותי, אולי אפילו לא הבחינו בי.  האיום פחת במידת מה, אך זה לא שינה את האימה שחשתי.  חלומותיי תמיד נדמו כל כך אמתיים, אבל עם הזמן היה קורה והייתה חולפת בי המחשבה "בטוח שזה חלום".  ועדין הייתי מתעורר עם דפיקות לב.

     

    למעט אותם סיוטים, תמיד אהבתי את החלומות שלי, עם השנים החלתי להעלותם על הכתב, לפחות את המעניינים שבינם.  וכך הרבה מהחלומות שלי הפכו לסיפורים או לפחות שמשו כרעיון המרכזי בסיפור שכתבתי וגם פרסמתי בבלוגים השונים. 

     

    בשנים האחרונות, נעלמו החלומות על חתולי הפרא שמנסים לטרוף אותי ולא ממש זכרתי אותם או את האימה שהייתי חש.  אבל לא על זה רציתי לכתוב. רציתי לכתוב על החלום שחלמתי אתמול ובו שוב היו מעורבים חתולים גדולים, ליתר דיוק, אריה ושתי לביאות.  החלום היה מעניין, אבל מה שהקסים אותי במיוחד היה שבחלום הפעם, חתולי הפרא לא רק שלא רדפו או איימו עלי, הם היו חיות המחמד שלי. 

     

    האכלתי את הלביא עם רעמת האדירים השחורה, ליטפתי אותו וחשבתי 'כמה חשוב לא להראות פחד ליד החיות הפראיות הללו'.  האריה סיים לאכול ובצעד איטי הלך לכיוון המיטה שלנו וקפץ עליה.  זו חרקה מעט תחת משקלו והוא באדישות השתרע ונמתח על גבו, ארבעת רגליו כפופות בנינוחות, ראשו לצד הכרית, עיניו נעצמו ונרדם.  יצאתי להאכיל את הלביאות ולא זכרתי היכן בדיוק אשתי מגישה להן את האוכל, אז שפכתי את חתיכות הבשר החי מהמריצה לדשא שליד השביל.  הן כנראה לא היו מאוד רעבות, שכן ניגשו לבשר בנחת, העיפו לביאה באחותה מבט חשדני, לקחו כל אחת מהנתחים ופרשו לצד לאכול בפרטיות יחסית.  החלום נמשך בפרטי פרטים, הייתה שם גם לביאה שחיזרה אחרי הכפיר שלי, לביאה שנתנה בי מבטים חשדניים כי אולי חשבה שאתערב ביחסים שלהם.. התעוררתי מחייך ונינוח.

     

    היה נחמד לחשוב על תפקידם של חתולי הפרא הגדולים בחיי, איך חל שינויי מגורמים מפחידים ורודפים, לכאלו שמהווים איום, אבל לא ממש משגיחים בי.. עד להתפתחות החדשה, בה לא רק שאינם מאיימים עלי, אלא הם תחת השליטה שלי.  אהבתי את החלום הזה.. 

    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      ארכיון

      פרופיל

      הנץ דואה
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין