אופנה חדשה מהזמן האחרון ברפואה המערבית.
דלקת ריאות היא מחלה המתבטאת בפגיעה משמעותית בתיפקוד הריאות. לרוב היא חולפת כעבור זמן לא רב, אבל אם אין מטפלים בה נכון, או שהיא מופיעה בצורה חריפה, אפשר שישארו צלקות בריאות, ותיווצר פגיעה במבנה התקין שלהן, וכן תיתכן ירידה בתיפקוד הריאות. מבחינת הסימפטומים, מבחינים בעלייה בחום הגוף, שיעול מלוווה בליחה בגוון ירקרק, ואפילו מעט דמי, הרגשה כללית לא טובה, , הזעה מוגברת, כאבים באיזור החזה, המתגברים בזמן נשימה עמוקה, חולשה כללית, קוצר נשימה. בבדיקה מעמיקה יותר באמצעות סטטוסקופ, ניתן לשמוע ציפצופים, חירחורים ורעשים מוזרים אחרים, המצביעים על הפרעה בכניסת האוויר והתקשות ריקמת הריאות באיזורים הדלקתיים. בדיקות מעבדה יראו שקיעת דם גבוהה, האופיינית בזמן שמתרחשים תהליכים דלקתיים, עלייה במספר כדוריות דם לבנות, ירידה בריכוז החמצן בדם ועוד. דלקת ריאות תבוא לידי ביטוי בצילום חזה, שיתן תמונת מצב ברורה יותר לגבי ממדי הדלקת וצורת האזור הדלקתי.
לדלקת ריאות גורמים רבים: 1-אוויר מזוהם הנישאף לריאות. בנושא זה מיגוון האפשרויות הוא גדול: עשן מכוניות, זהום אוויר מאיזורי תעשייה, עשן סיגריות, זהום אוויר מתוך הבית ממקורות שונים [חומרי ניקוי וחיטוי למינייהם, נפטלין, חומרי הדברה נגד חרקים, צבעים, דבקים, אדי כלור ממים חמים בזמן רחצה ועוד.]
2-נשימה דרך הפה. זה קורה כשהאף סתום. ישנם כאלה שנושמים דרך הפה כאשר הם סובלים מנזלת. יש שהנזלת נמשכת לפרק זמן קצר, אבל ישנם כאלה שסובלים מנזלת כרונית, או מנזלת המופיעה לעיתים קרובות. ישנם מקרים שמבנה האף אינו תקין, הן מלידה, והן עקב תאונה, ואז תנועת האוויר דרכו, קשה, דבר שגורם לנשימה מהפה. הנשימה הטבעית והנכונה היא דרך האף. רירית האף מייצרת נוזל המונע חדירת אבק וחומרים זרים לריאות. נשימה דרך הפה, אינה נותנת הגנה זו. כמו כן, רירית האף גורמת להשוואת טמפרטורת האוויר הנכנס לטמפרטורת הגוף, ומונעת בכך חדירת אוויר קר מידי לריאות. נשימה דרך הפה עלולה לגרום לחדירת אוויר קר מידי לריאות. 3-פגיעה בריאות עקב אוויר יבש מידי. אז נוצר מצב שמערכת הנשימה והריאות מתייבשים. הסיבות לכך יכולות להיות כתוצאה משימוש מופרז במכשירי חימום ביתיים בחורף, או כתוצאה ממזג אוויר שרבי.אם הוא מלווה בסופות חול ואבק, הנזק לריאות גדול במיוחד. מזג אוויר זה מקורו מרוחות הבאות מהמדבר, והוא קיים גם אצלנו מספר ימים בשנה.
עד עכשיו מניתי גורמים חיצוניים. היכולת להתגונן מפניהם, מוגבלת בחלק מהמקרים. במקרים אחרים יש מה לעשות. להלן מספר דוגמאות: ניתן להימנע משימוש בכימיקלים הביתיים, או לפחות לצמצם את השימוש בהם או להשתמש בתחליפים טבעיים לא רעילים, לדאוג לאיוורור תמידי של הבית, בעיקר בחורף, אז ישנה נטייה לאטום אותו מפני הקור, להימנע מעישון [השונא הגדול של הריאות], ובוודאי לא לעשן בתוך הבית, כדי לא להרעיל את בני הבית, בזמן רחצה במים חמים, יש לדאוג לפתח איוורור כדי להימנע מהיצטברות אדי הכלור, המוחדרים למים, בחדר הסגור.
לדלקת הריאות, סיבות פנימיות, שכולם בשליטתנו. 1-הרעלת הגוף כתוצאה מתזונה גרועה ומתרופות [קונבנציונאליות ואלטרנטיביות], היא מהגורמים העיקריים למחלות הנשימה. כאן אדגיש את מוצרי החלב, שהינם מזון גרוע לאדם, וקשורים ישירות להיווצרות מחלות הנשימה. אצל תינוקות קשורים להיווצרות מחלות הנשימה, גם העמילנים הניתנים להם. תינוק עד גיל שנתיים וחצי בערך, אינו מעכל עמילנים, מחוסר אנזימים מתאימים. בנוסף לכך, קשורים לבעיה גם החיסונים המרעילים ומחלישים את גופם.
2-אי עמידות הגוף ומערכת הנשימה לשינויים במזג האוויר. זה קשור לחולשה כללית של הגוף, מבריאות לקוייה, הנובעים מתזונה גרועה, שימוש בתרופות, מיעוט בפעילות גופנית וקיום אורח חיים לא מתאים.
כאשר מנגנוני ההפרשה הרגילים של הגוף, אינם עומדים בעומס הרעלים שהצטברו בו, מתגייסות מערכות נוספות לתגבר אותם, כדי להציל את הגוף מחנק רעלים. מערכת הנשימה היא אחת המתגייסות. לסלק החוצה את הרעלים. נזלת, שיעול, ליחה ועוד, הם האמצעים של מערכת הנשימה להפריש החוצה את הרעלים. למרות אי הנעימות, אלו הם תהליכי ריפוי טבעיים ונכונים, ואין לדכא אותם.
דלקת הריאות נחשבת למחלה מסוכנת. בעבר הרחוק, גרמה למותם של רבים. הרפואה המערבית נעזרת באנטיביוטיקה כדי לטפל בה. הרופאים טוענים שטיפול זה מציל את החולים. האם באמת האנטיביוטיקה היא זאת שמצילה את החולים? או אולי התמותה מהמחלה בעבר הייתה גדולה בגלל שיטות טיפול הרסניות שהיו מקובלות? במקרים רבים מייחסים לחיידקים אחריות למחלה. הרבה פעמים קושרים את התופעה למזג אוויר קר, מה שמכונה "הצטננות", כשדלקת הריאות היא סיבוך שלה. אבל הרוב המוחלט של החולים אינו נחשף לקור. אנשים, בעיקר תינוקות, מצויידים היטב בלבוש חם בחורף, נמצאים בחדרים מחוממים, וישנם רבים שסובלים מהמחלה דווקא בקיץ החם. והחיידקים מה אשמים? הרי הם לא סובלים את הקור, ומתקשים להתקיים בו. הם פורחים דווקא בחום.
דלקת הריאות, ע"פ הגישה ההייג'יניסטית, היא תגובת הגוף לפגיעות הנגרמות לריאות כתוצאה מהגורמים שצויינו קודם לכן. זהו תהליך של ריפוי עצמי הנעשה בשלבים בו נהרסת ומסולקת ריקמה פגועה, ובמקומה ניבנת ריקמה חדשה בריאה. בנוסף, הריאות גדושות בחומרי פסולת, אותן מנסה הגוף לסלק באמצעות שיעול, ליחה וכד'. לאחר שיסיים לבצע משימה זו, והגוף יהיה נקי במידה סבירה מהרעלים, התהליך הזה יפסק. החום הגבוה בזמן המחלה, נוצר ע"י הגוף, והוא חלק מתהליך הריפוי. עליית החום היא תוצאה של זרוז חילוף החומרים, מה שמאפשר לגוף לפעול ולהתנקות במהירות מהרעלים. פעולה מהירה זו, מונעת מהגוף להנזק, ולכן עליית החום, מבורכת במקרה זה. תחושת החולשה, קשורה להוצאת גדולה של אנרגיה ע"י הגוף, לצורך בצוע ההתנקות. תהליכי ההפרשה, מתישים, אבל התופעה היא זמנית. לכן מומלצת מנוחה רבה בזמן המחלה, כדי לא לבזבז אנרגיה החיונית לתהליכי הריפוי. שיעול הינו פעולת נשיפה חזקה במיוחד, בה מוציאות הריאות פסולת החוצה. הוא מסייע לגוף להימנע מנזקים. דיכוי השיעול ע"י תרופות רעל, שחלקן מכיל סמים, מסכן את בריאות החולה. הן בגלל שנימנעת פעילות מרפאה של הגוף, והן בגלל רעילות התרופות, העלולות, בין השאר, לגרום להפרעות נשימה ולמחלות ריאות.
הפסולת שהצטברה בגוף, היא הקרקע המתאימה להתפתחות החיידקים. למעשה, החיידקים באים לפרק אותה ליסודותיה, ולהחזירם לטבע. החיידקים מנקים את הגוף, ולא נילחמים בו. הם לא יכולים לפגוע בתאים בריאים ותקינים. הם יתפקדו רק בתאים ורקמות מתים. לכן המלחמה בהם, באמצעות אנטיביוטיקה, היא טעות. הגורם האמיתי של הבעיה, הזהום, אינו מטופל בשיטות של הרפואה המערבית, ונישאר בגוף. לכן מחלות זהומיות, כגון דלקת הריאות, חוזרות במקרים רבים, בצורות שונות. דלקת ריאות שטופלה תרופתית, יכולה לחזור, ואפילו יותר מפעם אחת, או תופיעה בצורה קלה יותר כנזלת כרונית, שיעול וליחה. סיבוך ההזנחה שלה יופיע כאסטמה או כמחלה זהומית אחרת.
כיצד לנהוג בזמן המחלה. טיפול הינו אינדבידואלי, מותאם למקרה. ככלל, יש לנהוג כך שיתאפשר לגוף לבצע את עבודת הריפוי העצמי. חשובה מאד מנוחה רבה ושינה. יש להמצא במקום מאווורר היטב. הסביבה צריכה להיות שקטה ורגועה, והאווירה בבית צריכה להיות נעימה. מבחינת תזונה, צום על מים טהורים, יתאים מאד. צום כזה מחייב השגחה רפואית. אם מסיבות שונות, חייבים לאכול, אז יש לבחור מזון חי בלבד. פירות טריים ואורגניים, שלמים או מיצים, מצויינים לעת הזאת. ככל האפשר, יש לתרגל בעדינות נשימה נכונה. מסג' רפואי מתאים יכול לסייע במקרים רבים. דלקת ריאות ובתי החולים. לא פעם אנו שומעים על חולה הלוקה בדלקת ריאות, כסיבוך של מחלה, בזמן אישפוזו בבית החולים. ומה הפלא? מי שניכנס לבית החולים בחורף, למשל, חש מיד בתחושת החנק בחדרים בהם מאושפזים החולים. החלונות סגורים מחשש לחדירת קור, מערכת המיזוג פולטת חום הרבה יותר מעבר למה שצריך, ריח אדי התרופות וחומרי הניקוי הנימצאים בשימוש במחלקות, בולט ויוצר תחושת חנק. כידוע,אוויר מחומם הינו דל בחמצן. בוודאי כאשר הכל סגור ואטום, ואנשים רבים נימצאים בחדרים, כמות החמצן נמוכה, וכמות דו תחמוצת הפחמן, הניפלטת מנשימת האנשים, גדולה. כך נוצרת הרעלה של הגוף. מפחד החיידקים, שוטפים רצפות ומנקים כיורים, חלונות וכד' באקונומיקה מרעילה. פעולות הניקוי מתבצעות כאשר החולים נימצאים במחלקות, ונושמים את אדי הרעל הזה. החולים מולעטים בתרופות רעל שונות, הפוגעות בכבד, בכליות, בדם ובמערכות חיוניות אחרותו מחלישות את המערכת החיסונית שלהם. התזונה בבית החולים היא מהגרועות שאני מכיר. מטעמי נוחות וחיסכון, היא מורכבת ממזונות מהחי, בשר, ביצים, דברי חלב מזיקים, ממזון מאבקות וחומרים סינטטיים שונים. תה וקפה, שני המשקאות מהגרועים והמחליאים ביותר, מוגשים בשפע, כמעט ללא פירות וירקות טריים, רוב המזון הוא מבושל וחסר ערך תזונתי. בקיצור, כל מה שהביא לחולים את מחלותיהם, מוגש להם גם בבית החולים. חוסר התנועה של החולים, מיעוט בטיפולי מגע כמו פיזיוטרפיה ומסג', מחליש את גופם וגורם להיצטברות הרעלים בו עקב מחזור דם איטי ופעולה נמוכה של הריאות. התזונה הגרועה, התרופות, חוסר האיוורור והשימוש ברעלים השונים שאדיהם נימצאים בשפע באוויר, חוסר בחמצן, מיעוט בתנועה, הם מהגורמים העיקריים לסיבוכים הניגרמים לחולים במערכת הנשימה בתוך בתי החולים. אלו הם התנאים הדרושים כדי לחלות בדלקת ריאות ובמחלות אחרות. פגיעות במיוחד אוכלוסיות הקשישים והתינוקות, שהן האוכלוסיות החלשות ביותר.
|