גם ישראלי בעל סלולרי חייו אינם קלים, אבל ישראלי נטול סלולרי, אינו קיים כלל ברוב המערכות הכלכליות, הממשלתיות, המסחריות והחברתיות. הנה דוגמה זניחה שאותי זעזעה כשנתקלתי בה לראשונה: לקנות ברשתות שווק דרך האינטרנט ללא טלפון סלולרי - זה בלתי אפשרי. להזמין אוכל הביתה ממסעדה, תנאי ראשון והכרחי - טלפון סלולרי: שליחים של מסעדות לא מוכנים להתקשר לטלפון בזק כאשר הם מגיעים לבית הלקוח עם האוכל המוזמן. מפגשים חברתיים בין חברים ובתוך המשפחה, מתקיימים ללא דיבורים, כל אחד מחזיק את הנייד שלו ביד, מחייך או צוחק לפעמים, מקליד לנייד - אבל בשום אופן לא פותח את הפה. אין שיחות סתמיות, שיחות של כלום, אין "סמול טוק", אין אפילו רכילות או מה שהישראלים אוהבים הכי-הכי: לקטר, ולא משנה על מה. כל זאת עובר דרך הטלפונים הסלולריים, כאשר הפיות מובטלות. נכון, יש יתרונות ענקיים לטלפונים הסלולריים, וייז, גוגל, חיפושים של כל דבר שמאפשר מידי מיידי וזמין, אבל בני אדם כמעט שלא מדברים ביניהם בגלל הטלפונים הסלולריים. המבוגרים, הזקנים, הישישים ואלה שקיבלו בקשיש מאלוהים ועברו את גיל 90 - בריאים וערניים כפי שהיו בעבר הלא רחוק - מודרים מהחברה הסלולרית.

אני כמעט בטוח שבני הארבעים היום ירגישו מה שבני השמונים מרגישים כיום בעוד ארבעים שנים בגלל התקדמות המדע והטכנולוגיה הבלתי פוסקת - עם המצאה או טרנד אחר שיחליף את הטרנד של הניידים הסלולריים כיום. ואני חושב לעצמי - איזה שינוי אדיר, בלתי נתפס עברו חיי האדם במשך ארבע עשורים! שינויים שאני מרגיש כיום.