כותרות TheMarker >
    ';

    על הכל וכדורגל

    חומרים אישיים, תרבות ישראלית, הייטק וכדורגל.
    המציאות ומה שהיא יכולה היתה ליהיות.

    ארכיון

    0

    תחילתה של ידידות .....המפגש המשולש

    2 תגובות   יום שני, 26/2/18, 15:30

    אחרי שנת הצהרים, יוסף מסיים את הקפה ומחליט ללכת למכולת, לבדוק מה באמת קורה כרגע.

    תו כדי הליכה הוא רואה בטלפון מספר שיחות שלא נענו, הוא מתעלם, קודם כול הוא צריך  לדעת מה ההתפתחויות החדשות  במכולת.

     

    יוסף מתקרב לחנות של דנציגר, כבר מרחוק הוא רואה מספר אנשים עם פנים לחזית החנות באווירה שנראית שקטה.

    הוא מתקרב ומגיע למכולת.

    אנשים מחויכים סביב הפלקט.


    יוסף מסתכל על הפלקט.

    אין ספק, לילד יש כשרון. הוא מיד מבחין בזנב שהוא זוכר מאיור בספר הילדות "החתול במגפיים" ורמז לשלולית של חלב.

    יוסף פונה למישהו מהקהל: "איפה המרגל?"

    הבחור צוחק ועונה: "בטח משדר מהמכולת את רשימות הקניות למפעילים שלו בבני ברק"

     

    יוסף מרוצה, הפלקט עשה את שלו. צוחקים לא חוששים.

     

    יוסף מציץ לתוך המכולת.

    יש קונים וגם הלחמניות נגמרו.

    דנציגר ואשתו עסוקים.

     

    דנציגר מבחין ביוסף, מבקש סליחה מהקונה אותו הוא משרת. מתקרב ליוסף,  נראה עליו שהוא מרוצה.

    פונה ליוסף: "אתה  רואה, יש שיפור".

    אחר כך דנציגר עושה תנועת ביטול עם היד ואומר: "אבל זה לא מה שחשוב!"

    מתקרב ליוסף, מחבק אותו ואומר: "מה שחשוב זה הזמן שביליתי עם הילד ביצירת הפשקוויל., על כך תבורך"

    יוסף נבוך קצת מהחיבוק ואומר: "הילד כשרוני לא?"

    דנציגר מהנהן.

     

    גברת דנציגר יוצאת לרגע מנופפת ליוסף מרחוק ומראה לו שהיא מוכרחה לחזור לחנות.

    יוסף מרגיש מקורב, יש עדיין את סיפור האברך שלא פתור.

     

    יוסף מתקשה לוותר על מה שהוא רואה כהזדמנות, הוא שואל את דנציגר : "מה הסיפור של האברך שהברחת מהחנות?"

    דנציגר נבוך קצת, מתעשת במהירות ואומר: "אתה מבקש ממני לעבור על  'לא תלך רכיל בעמך' ?"

    יוסף עוד חושב איך להגיב.

    דנציגר בוחן את יוסף ומוסיף: "אתה הבלש, לא? "

     

    יוסף חש בסכנה מתקרבת.

     

    בעוד יוסף עומד ומדבר עם דנציגר, הוא רואה מרחוק את אסתר. הליכתה נמרצת, הוא מדמה את הליכתה לטיל מונחה שננעל עליו. הוא קפוא במקום לא יכול לזוז, ואפילו יכול היה לזוז, לנוכח נמרצות שכזו שום תמרון לא יעזור.

     

    אין ספק היא לכיוון שלו. הפעם זו לא פרנויה זו סכנה אמתית,

    זה הדבר האמתי, הוא בטוח.

    היא דוהרת !  האם היא הולכת לדרוס אותו?

    הוא מקווה שהכול יגמר בהשפלה, צעקות ועלבונות ולא תהיה אלימות.

     

    אלימות שמעורבת בה גברת מבוגרת ובחור יחסית צעיר, לא יכולה להיגמר בטוב, אין מצב כזה. בכול מקרה זה לא יגמר טוב.

    יוסף סורק את הסביבה, מי יכול להציל אותו, דנציגר לא יגע באישה זרה. יוסף מאבחן את האחרים מסביב, כולם נראים לו יותר בצד של אסתר.

    אולי גברת דנציגר מהווה פוטנציאל, אולי היא גם יותר מבוגרת ודי חזקה, אבל בינתיים היא בכלל בחנות.

    אסתר כבר ממש  קרובה. היא שולחת ידיים קדימה.

     

    אינסטינקטיבית יוסף מגן על הפנים. עוצם עיניים.

     

    והוא מרגיש משהו עם עוצמה. לא זה לא כאב, לוקח לו כמה שניות להבין שזה חיבוק חזק.

    אסתר לוחשת לו: "אתה גדול, קורה לי משהו מאוד טוב, אין לך מושג איזו טלטלה אני עוברת, הייתי עיוורת ומלאה בעצמי"

    יוסף המום.

    אסתר מרחיקה אותו עם הידיים, מנשקת אותו בראש ומוסיפה: "בקשר לדנציגר, אני אתנצל"

     

    דנציגר, עדיין בקרבת מקום.

    אסתר קוראת לו.

    פונה לדנציגר: "אני מתנצלת, הכול בעיני רוחי המטורללת"

    דנציגר מרוצה: "אין צורך, החזרה בתשובה היא הכול!"

    אסתר לא מקבלת: "אני צריכה עונש, אני דנה את עצמי לעבודות שרות בחנות"

    דנציגר לא יודע איך לאכול את זה: "לא, באמת אין צורך, אני מקבל את ההתנצלות, הכול בסדר"

    פתאום  מופיעה גברת דנציגר ואומרת: "בעלי ותרן גדול, אנחנו נמיר את עבודות השרות בטיפול ציפורניים"

    אסתר, מחבקת את גברת דנציגר ואומרת: "חבילת הטיפול כוללת גם קריאה בקפה, ואחרי הטיפול שעברתי אצל יוסף, מעכשיו גם טיפול בכעסים"

     

     

    אסתר מבינה מה הכעס עשה לה בעבר, ומחליטה להזמין את יוסף לארוחת ערב.

     

    כעבור כמה ימים, יוסף מוזמן לאסתר.  

    אסתר, כבר בשלב הבא.

    כמו שאסתר הבטיחה, יוסף מוזמן לארוחה, לסיכום הפרויקט ולהצגת פרויקטים עתידיים. על הדלת הכניסה  של אסתר הוא יראה את השלט החדש:  "טפול בציפורניים, קריאה בקפה וטיפול בכעסים"

     

    הכעס שלו הפך לשיעור והשיעור הפך למקצוע.

     

    יוסף רואה ומחייך.

     

    הוא מרוצה מהישגיו בשבוע האחרון.

     

    הוא מרגיש מספיק בטוח בעצמו. סוף סוף יכול לספר במילואים את האמת, שאין לו משרד במגדלי עזריאלי אלא מחסן בחצר של משפחת עוזיאלי.

     

    תם ואולי לא נשלם.

     

     

    לנוחיות הקוראים קישורים לפרקים הקודמים לפי סדר הופעתם:

    מי זה דנציגר ?

    אסתר

    יוסף

    יוסף במכולת

    יוסף מגיע לאסתר

    יוסף חוקר את העבר

    יוסף חוזר למכולת

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (2)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
      אז יצא - סיפור קצר ארוך...
        27/2/18 20:33:

       

       

      ברוטוס:    אהבתי מאד, תמשיך

       

       

      נטוס:       סיפורים קצרים שמאד מדביקים את הקורא שממתין לפרק הבא, ממש כמו השער האחורי בדבר לילדים והארץ שלנו

       

      ..