הליך הגירושין טומן בחובו מורכבות קשה, הן בפן הרגשי והן בפן הכלכלי. לא קל להתמודד עם ההליך, שעשוי להיות ארוך מהמצופה. כמו כן, במידה ולבני הזוג יש ילדים משותפים, אזי ההתמודדות אף קשה עוד יותר. 
 

לעיתים, פירוק תא משפחתי, יתכן שייעשה בהסכמת הצדדים. במקרים אלו, ההליך הופך קל יותר וגם זול יותר, משמעותית. אך מה קורה כאשר אחד מבני הזוג אינו מעוניין להתגרש וזאת מסיבותיו האישיות, או גרוע יותר, מתוך רצון לנקום או להרע לבן זוגו? על כך, במאמר שלהלן, אשר במסגרתו נסביר מהי תביעת שלום בית, מהו הסכם שלום בית, כיצד יגיב בית הדין הרבני לסירוב של אחד מבני הזוג לתביעת הגירושין, כיצד יגיב לכך בית המשפט לענייני משפחה ומהן הסיבות האפשריות שבגינן בן/ת הזוג מסרב/ת לגירושין. 

על כל השאלות האמורות – נענה במאמר המובא לפניכם/ן, קוראים/ות יקרים/ות. אין לראותו כתחליף לייעוץ עם עורך דין מומחה בדיני המשפחה. 

שלום בית:

תחילה, נציג מהו המושג שלום בית. למעשה, המושג שלום בית הינו ביטוי דתי בהלכה היהודית. הדין האישי במדינת ישראל מושתת על ההלכה היהודית, המציגה את שלום הבית כאחת ההלכות החשובות החלות על בני הזוג שמקימים בית בישראל. 
 

שלום הבית מבוסס על כבוד, הבנה, אמונה ואהבה בין בני הזוג. לעיתים, חייהם של בני הזוג עולים על שרטון ואז הם פונים, לעיתים בקלות ראש, להליך הגירושין.  

 הסכם שלום בית: 

הסכם שלום הבית הוא למעשה הסכם פרטני, שאותו עורכים בני הזוג ביחד. ההסכם יכלול, בין היתר, את ההתנהלות המשותפת שלהם בכל ההיבטים, הן בהיבט האישי והן בהיבט הכלכלי. כמו כן, בני הזוג יציינו את משך התקופה שבה ינסו לשקם את חיי הנישואים שלהם. בתום התקופה שאותה ציינו, הם יחשבו יחד ויגיעו להחלטה האם לפתוח בהליך גירושין, או לחילופין, להישאר יחד. ככלל, עם הסכם שלום הבית, יפנו בני הזוג לבית הדין הרבני, על מנת לקבל תוקף משפטי.

להבדיל מתביעת שלום הבית, שבה נדון בהמשך, ניתן לראות כי הסכם שלום הבית נערך בשיתוף פעולה מלא בין בני הזוג וזאת במטרה לשמר את חיי הנישואין ולהתמודד עם הקשיים שמציבים להם החיים.

תביעת שלום בית: 

תביעת שלום בית הינה תביעה המוגשת לבית הדין הרבני, על ידי אחד מבני הזוג. כאמור, להבדיל מהסכם שלום הבית, שעליו מחליטים יחד בני הזוג, על מי מנוחות, תביעת שלום בית היא החלטתו של אחד הצדדים שלא להתגרש. התביעה תוגש לבית הדין הרבני כנגד תביעת הגירושין שהוגשה וזאת במטרה לנסות ולהשיג שלום בית לפני תחילת הליך הגירושין. 
 

ערכאות שופטות: 

בית הדין הרבני – בית הדין הרבני הינו טריבונל במערכת המשפט במדינת ישראל, המשמש כערכאה מקבילה לבית המשפט לענייני משפחה, שעליו נדון בהמשך. לבית הדין הרבני עומדת הסמכות לדון בענייני נישואין וגירושין וזאת מכוח חוק שיפוט בתי הדין הרבניים (נישואין וגירושין), התשי"ג– 1953. (להלן: חוק שיפוט בתי הדין). פסיקתם של בתי הדין יתבססו על ההלכה היהודית. 
 

בית המשפט לענייני משפחה – בית המשפט לענייני משפחה הינו ערכאה משפטית הדנה בסוגיות משפטיות העולות בדיני המשפחה, כמו לדוגמא, מזונות, חלוקת רכוש, משמורת. כאמור, כל נושא הקשור לענייני גירושין ונישואין, יידון בבית הדין הרבני. לבית המשפט לענייני משפחה אין סמכות לעסוק בנושא. לפיכך, תביעת שלום הבית והסכם שלום הבית יוגשו לבית הדין הרבני, שהוא גם הטריבונל שידון בנושא. 

יתרונות תביעת שלום בית - האומנם?

מטרתה העיקרית של הגשת תביעת שלום הבית, היא להגיע להסכם עם בן הזוג שמעוניין להתגרש, על תקופה מסוימת שבה ינסו יחד להתגבר על המכשולים ולהסדיר את חיי נישואיהם. למעשה, זו נראית כמטרה משמעותית וחשובה, אך האם תביעת שלום הבית תמיד תניב תוצאות חיוביות? האם תביעת שלום בית מוגשת בתום לב ועל מנת להשיג את המטרה? 
 

התשובה שלילית. ישנם מקרים שבהם תביעת שלום הבית מוגשת שלא למטרה לשמה היא הומצאה, אלא למטרות נקם או על מנת ליהנות מתחושת "עליונות" בתביעת הגירושין שאותה הגיש בן הזוג שאכן מעוניין להתגרש. זאת בשל העובדה כי בית הדין הרבני יעדיף תחילה להפנות את בני הזוג לשלום בית, בטרם ידונו בתביעת הגירושין. צעד זה, כמובן, יעכב את הליך הגירושין מלהתקדם ובכך משרת את אינטרסים של מגיש התביעה. לכן, מומלץ להיוועץ בעורך דין לענייני משפחה, שיכול לסייע לבני הזוג או אחד מהם, במסגרת הליך הגירושין בכללותו.