כותרות TheMarker >
    ';
    0

    ככה ייעשה למרתקי הטירונים

    6 תגובות   יום חמישי, 1/3/18, 02:49
    אחד מטירוני חיל התותחנים תמים למראה וממזר לא קטן, החליט לשים קץ לריתוקים של חבריו ושל מאות החיילים שהורדו בימי שישי מההסעות כשריח הבית כבר עלה בנחיריהם, בזכותו טעמו לראשונה מפקדי הטירונים
    כ-פ-ז"-מ-נ-יק-י-ם את טעמו המר של הריתוק ותוך מספר שבועות סומנה ג'3 כפלוגת הטירונים ששינתה סדרי בראשית ...
    **
    יד מסתורית העלימה מתחת לראשו של הסמל ורדי, תיק שסווג כסודי ועסק בסקירת מערך השמירה בבסיס, נושא מסווג שעליו עמד להרצות.
    חברו המרתק הסדרתי - הסמל שלומי, נדרש ע"י קצין האג"ם להזמין טיסה לשדה דב עבור מפקדי החיל, אך יד נעלמה ביטלה את הטיסה...
    השניים היו המומים, ברור היה להם שמשהו קורה, אך הם לא העלו בדעתם שנרקמת נגדם תוכנית סדורה להפסקת הריתוקים.
    כשהתבוננו בעצב, בטירונים המאושרים שחזרו ביום א' מהבית, הם לא שיערו שבבוקר-למחרת-הריתוק שיתנו לאחד החיילים, הם יהפכו לבדיחת הבסיס.

    עם עלות השחר הם התקבלו למסדר הבוקר ב"הקשב" לקול צחוק הטירונים. על פניהם צוייר באדום ובשחור סמל חיל התותחנים, ושערותיהם נצבעו בחרדל כתום וסמיך.
    בקני רוביהם ננעץ דף ארוך ומגולגל, ממנו בלט טקסט מודפס בפונט ענק - "כל המרתק ירותק".
    כל מי שחלף על פניהם באותו "שבוע שטח" ללא מקלחות, סתם את אפו בחיוך לא מוסתר, או נופף באויר כמחזיק מניפה המגרשת אויר רע.
    בבוקר שלאחר כל ריתוק נוסף, נאלצו שני המרתקים לרוקן את נעליהם הגבוהות מחול ואבנים.
    הסיפורים והארועים המשונים שאירעו למדריכים ברצף בלתי נתפס, הפכו לנושא הכי חם בבסיס. בחדר האוכל ובכל אגף דיברו רק על המתרחש בפלוגה ג'3.
    סגל ההדרכה, הקצונה הבכירה ואפילו מפקד הבסיס, לא הפסיקו לרחרח את ראשיהם...
    **
    במסדר הלילה מעט לפני הפיזור לאוהלים ושנייה לפני שנשלח להקיף את המגרש, שאל לאט ובאומץ הטירון זלמנקופף, בשפתו העשירה את שהפך לחיקוי ושנינה שנים רבות: "המפקדים, בטרם אמלא אחר פקודתכם החינוכית ואקיף את המגרש בדקה וחצי, אכפת לכם, אם אטען את ריאותיי בניחוח החרדל הכתום והנהדר ששקע במחלפותיכם?" -
    את התשובה אף אחד כבר לא שמע, מבנה השלשות התפרק. כל הטירונים צחקו עד כלות, המדריכים ההמומים השתוללו, צעקו ובסוף התבוננו בשתיקה כיצד הטירונים רוקעים ברגליים, אוחזים בבטנם ומחפשים את התנוחה הנוחה להסדיר את נשימתם. כל פעם שהם נרגעו מישהו אחר נחר מצחוק וגרם להתפרצות צחוק חדשה וארוכה של כולם.
    לא היה כדבר הזה בבסיס הטירונים, הסיפורים נשאו כנפיים לכל מחנות החיל ועימם השמועות על "רובין הוד" נסתר ש"עושה ביצפר" למרתקים הסדרתיים בבסיס הטירונים,
    הסיפור על העלמת בגדיהם של המדריכים ממקלחות הסגל בשעת השיא... והתיאור כיצד חלפו על פני הטירונים, שחיכו להם בשלשות ליד המקלחות, כשרק מגבת לגופם, לא השאיר אף חייל אדיש ואף חצו את גבולות החיל.
    **
    המדריכים לא הפנימו שחוקי המשחק שונו. הם הכינו "רשימות חשודים" הכבידו על כל טירון חשוד. לאחר שהחלו לרתק את הטירונים לשתי שבתות גם בשל דברים פעוטים כאיחור של שניות ספורות למיסדר, או בשל גרגיר חיוור שנמצא בקנה הרובה. נחצו הקווים ופתאום נעלם נשקם האישי של השניים.
    הקצונה הבכירה סימנה שהגיעו מים עד נפש, ורס"ר הבסיס נשלח להודיע להם שהם עומדים להישפט ולהיזרק לכלא אם הנשק לא יימצא באופן מיידי.
    **
    כשהמדריכים השנואים הודיעו במסדר על ביטול כל הריתוקים, מתעלמים מקריאות השמחה של החיילים המאושרים, נמצא במקרר שבמטבח נשקם של הסמלים.
    שבועות ארוכים חיכה עידו לרגע זה.
    הוא היה חייל שקט וגבוה, "שקוף" ובלתי בולט בהתנהלותו.
    עידו היה מהראשונים שהוצאו מכל אחת מעשרות "רשימות החשודים" שהוכנו כדי לפענח את התעלומה והיה הטירון האחרון שמישהו היה מעלה בדעתו, שיעמוד מאחורי ריתוקי מדריכי הטירונים.
    הוא הוציא סוף סוף את הפתקים שהדפיס בביתו והוטמנו עמוק במשאף הוונטולין.
    ברגע הנכון גלגל ודחף אותם לקנה הנשקים ששהחביא במטבח.
    הטקסט המודפס הותיר את השניים המומים, ומנע מהם את המשך הריתוקים של הטירונים גם במחזורים הבאים: "יא זבל, אנו לא טירונים, אנו חבריך להדרכה, נמאס לנו לראות איך אתה מרתק ומכבה את המוטיבאציה לכל אחד מהחיילים שהם מפקדי העתיד של הצבא שלנו.
    הריתוק הבא יכאב לך הרבה יותר..."
    **
    מתוך רגעים ישראלים 2 שייצא בקרוב

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (6)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS

      .

      צחקתי כל הדרך לבנק תודה

      והרי לך עוד רגע ישראלי בחיי חייל חנון

      http://cafe.themarker.com/post/2699713/

        4/3/18 13:42:
      ככה יעשה.....(איך לא חשבו על זה קודם)
      הלאה הריתוקים! (בחיים לא אשכח...)
        2/3/18 10:49:

      *

       

      מצוין, כל מי ששירת בצבא, ולא התחמק מחובתו האזרחית במדינה הזו יאהב את זה.

        1/3/18 16:21:
      מעורר כבוד - ספר שני ואתה ראוי לכל שבח. תודה על ההזדמנות לטעום ממנו.
        1/3/18 15:53:
      תודה לך דורון היקר, שהחזרת לי זכרונות משרותי הצבאי לפני 67 שנה. לפעמים צחקנו ולפעמים בכינו. אף פעם לא השתעממנו. חג פורים שמח.