כותרות TheMarker >
    ';

    אזוטרי, אקלקטי ואידיוסינקרטי

    אזוטרי הוא דבר סודי הידוע רק למביני עניין.

    מקור המילה הוא ביוונית, במילה esoterikos, שפירושה "שייך לחוג הפנימי" (esōteros הוא "פנימי").
    השימוש המקורי במושג מיוחס לאריסטו, הפילוסוף היווני, שחילק את הידע לשניים: ידע אקזוטרי (חיצוני), שהוא נחלת הכלל, וידע אזוטרי (פנימי), הידוע רק לאנשי סוד.
    מיוונית: έσώτερoς
    ביטויים קרובים: "ליודעי ח"ן" (=חכמת הנסתר).

    אקלקטי - לַקטָני, נאסף ממקורות שונים, נלקח מכאן ומשם.

    אידיוסינקרטי - An idiosyncrasy is an unusual feature of a person. The term is often used to express eccentricity or peculiarity.
    The term idiosyncrasy originates from Greek ἰδιοσυγκρασία [idiosynkrasía], "a peculiar temperament", "habit of body" (ἴδιος, [idios] "one's own", σύν, [syn] "with" and κρᾶσις [krasis] "mixture").

    כלומר - אולי אני רוצה להגיד שאני מיוחדג'ת. אבל בעצם לא מובנת. נחשבת מוזרה. לא מתאימה לאף תבנית. לגמרי אחרת.
    (כמו שכבר אמרו מונטי פייתון:
    And Now for Something Completely Different)

    0

    בעגלה ובזמן קריב

    4 תגובות   יום ראשון, 4/3/18, 12:53

    משחר ההסטוריה אהבו האנשים את המהירות.

     

    כבר בארמית שזו השפה המדוברת בארם-נהריים

    כלומר במסופוטמיה....

    מזו - ביוונית בין פוטמיה ביוונית נהרות, כלומר מסופוטמיה זה ארם נהריים ביוונית, ארץ בין הנהרות

    או בשמם: בין הפרת והחידקל....

     

    וכאן המקום לשיר כמובן!

     

    ''

     

     

    או בביצועה של עופרה:

     

    ''

     

     

    סתם כדי לשמוע תימנייה שרה בניגון אשכנזי - כלומר כפי שחנ"ב כתב:במילרע.

     

     

    וכעת, מאחר שזה שיר של ח"נ ביאליק, מן הראוי שאביא פה את המילותיו:

     

    בין נהר פרת ונהר חידקל

    מילים: חיים נחמן ביאליק
    לחן: עממי


    בין נהר פרת ונהר חידקל 
    על ההר מיתמר דקל 
    ובדקל בין עפאיו 
    תשכן לה דוכיפת זהב 

    ציפור זהב עופי, חוגי 
    צאי ובקשי לי בן-זוגי 
    ובאשר תמצאיהו - 
    כפתי אותו והביאיהו 

    אך אם אין לך חוט השני 
    דברי שלום אל חתני 
    מה תגידי לו? הגידי: 
    נפשי יוצאת אל ידידי 

    אמרי לו: הגן פורח 
    נעול הוא ואין פותח 
    רימון פז שם יש בין עליו 
    אך אין מי שיברך עליו 

    בין נהר פרת ונהר חידקל 
    על ההר מיתמר דקל 
    ובדקל בין עפאיו 
    תשכן לה דוכיפת זהב 

    ריפת דיפת ומוריפת 
    ככה שחה הדוכיפת: 
    לילה אטוס אל בית דודך 
    ואגלה לו את סודך. 

    יבוא ויאמר לך: הנני! 
    את גיל חיי, בבת עיני 
    לא במהר ולא במתן 
    כי באהבה בך אתחתן. 

    לילה בקר וערבים 
    אשא עיני אל העבים, 
    עבים זכים, העדין 
    דודי בחיר לבבי אין? 

     

     

     

     

    הביטוי לעיל הוא בארמית.

     

    התרגום שלו לעברית, לפי אנשים דתיים:

    במהרה בימינו אמן

     

    והתרגום שלו לעברית לפי אחת שלא יודעת ארמית (אני):

    במהירות ובזמן קרוב.

     

     

    וכאן נשאלת השאלה:

    למה בעגלה זה במהירות בארמית?

     

     

    הלא כשאני אומרת:

    המחשב שלי הוא עגלה

     

    בעברית מודרנית. אני מתכוונת שהוא ממש מיושן ומהירותו לוקה בחסר!

     

     

    הא-אה!

    התשובה תהיה כאן רק אם מישהו ישים לב שמשהו חסר בפוסט הזה. 

    ויגיד מהו, כך אדע שיש, אולי, מישהו שקורא.

     

     

    לשון בחוץמגניב

     

    .

    .


    דרג את התוכן:

      תגובות (4)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        8/4/18 13:25:

      צטט: באשי- 2018-04-07 23:38:42

      בחללית ובזמן קריב

      יפה אמרת

        7/4/18 23:38:
      בחללית ובזמן קריב
        4/3/18 19:22:

      צטט: שרון קדם 2018-03-04 16:20:01

      מתחכם מדי

       

      מתחכמים זה אנחנו.

      (אני והתולעים)

        4/3/18 16:20:
      מתחכם מדי

      ארכיון

      פרופיל

      עידנהנחושת
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין