כותרות TheMarker >
    ';

    שחרור מחינוך עדרי וחזרה לאני האותנטי

    ניוטון וחוקי התנועה של גופים: "כל גוף יתמיד במצבו כל עוד לא פועל עליו כוח חיצוני". "כל גוף הפועל עליו כוח חיצוני משנה את מהירותו ביחס לכוח: "לכל פעולה קיימת תגובה הנגדית לה בכיוונה ושווה לה בעצמתה". זה הדגם כשלא שועטים עם העדר ומיישרים איתו קו.

    נקודת היעלמות

    64 תגובות   יום שני, 5/3/18, 12:41

    אתמול בבוקר הבנתי שיש לי בעיה. שאני מתבוססת במה ש"נכון" בעדר החברתי שבוחר בנורמה החברתית שצריך להתמסר לזוגיות, ולתרום את חלקי בהבאת ילדים לעולם. אולי אני משוגעת אם אני מעוניינת להיות לבד ואל-הורית. סוף סוף הבנתי שכשר ההסתגלות ליחסי אהבה בין גבר לאישה קשים לי מאוד, שאני אדם חלש שלא מסוגלת לסרב, להגיד לא, לאכזב אנשים. שאני מעדיפה לשמוט את ידי מסירת ההצלה הזוגית ולסיים בחיי בדידות, ושאפילו אלוהים מעדיף להיות לבד. כשאני נכנסת למערכת יחסים זה נעים ונחמד כמו גור חתולים עד שהוא הופך לצ'יטה שמסתערת על הטרף. הסקס הופך לרע, ושילוב הכוחות הופך למאבק כוחות. קשה לתחזק מילים יפות שהופכות למסך עשן כהה וקשה יותר להסתיר את מה שמאחוריהן. התעייפתי מלשחק את התפקיד שיועד לי בעולם, מהזיוף, מהגבולות הלא ברורים בתמונת עולמי. זה בדם שלי להיות לבד ולכן מאסר ההיקשרות קשה לטבעי. ועכשיו הסלעים הכבדים בעיניים שלי מדברים. מבט מהעיניים הנוקשות שלי  והאדם ממולי מתגמד לכדי חלוק אבן.

    אנשים רבים חיים ביחד וטוב להם. הם נאחזים זה בזה, מתמסרים לזוגיות ולא שואלים אם זה הצורך האותנטי או בטבע שלהם לא להיות לבד, או שהם מתחזים שמכוונים ונענים להנחת היסוד של התרבות שכל אדם צריך מעקה יציב להישען עליו. גם לי יש גבר בבית, אבל אני לא באמת רוצה להיות איתו. יש לי ספקות לגבי הסיבות שבחרתי להיות איתו. אני לא רוצה להתנצל ולחפש תירוצים למה לא עזבתי. התחושה שאף פעם הקרקע לא הייתה בטוחה וכעת היא נשמטת מתחת לרגליי.

    בפרפראזה על  המשפט המפורסם הפותח את הרומן "אנה קארנינה" של טולסטוי אפשר לומר: כל הזוגות המאושרים דומים זה לזה, וכל זוג אומלל – אומלל בדרכו שלו. אני מכירה את הזוגות שמסתדרים בהרמוניה מאושרת, שהזרועות שלהם פתוחות אחד לשני כמו רשת בטחון לכל זעזוע, וסוגרים כל חרך קטן או סדק של מריבה באמצעות תקשורת זוגית בלי להותיר משקעים. כל חיי הלכתי בגשם, מאיש לאיש, מצעיר למבוגר חיפשתי התחלה של בית חמים ונשארתי סופים.

    מהתובנה של אתמול אני קולטת שאני עומדת לעזוב את הבית.

    דרג את התוכן:

      תגובות (64)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        17/3/18 12:23:
      אחר40. בן עשרים עם ניסיון של שלושים שנה משמעו גיל כרונולוגי חמישים, וזה נכתב כמובן בהומור. צודק אנחנו ביחסים ארוכים עם אנשים שאנחנו סומכים עליהם במיליון אחוז, ושהם חברי הנפש שלנו. התייחסת להבדל בין אהבה לתשוקה, ואחדד במושגי התאהבות מול האהבה. אין ספק שממרומי גילך התובנות שלך הן תוצאה של ניסיון וחכמת חיים. אומרים שצריך ללמוד מניסיונם של אחרים, אבל אנחנו מתעקשים שאצלנו הדברים יתנהלו אחרת. תודה איש יקר.
        16/3/18 21:45:

      צטט: גילהסטחי 2018-03-16 16:48:42

      אחר40. אשמח מאד לשמוע את דעתך משנים של ניסיון באהבה.

      אגיב כאן ברצינות ( אני רחוק מאוד  מלהיות בן 20 אגב ) 
      מאחר ואני חובב סטטיסטיקות אומרת את דעתי יש נתונים שתומכים בה אבל זו דעתי האישית בלבד 

      אהבה לבני זוג ברוב המקרים מחזיקה מעמד סביב 8 שנים לרוב קצת פחות 
      במקרים רבים בכלל מבלבלים בין אהבה לתשוקה ואז בכלל זה מחזיק תקופה קצרה מאוד 

      פה ושם יש לחלקנו חברים טובים שאנחנו אוהבים והם מלווים אותנו חיים שלמים 
      הם מעטים ונדירים , רוב החברים באים והולכים מסיבות שונות לאורך חיינו , אבל כאמור יש בודדים שנשארים 

      ויש אהבה לילדים , זו אולי האהבה היחידה שאצל רוב בני האדם לא רק  של דועכת , להיפך היא רק מתעצמת עם השנים , משהו שהפתיע אותי 

      ויש את המקרה הסופר נדיר וסופר חריג שבמקרה אנו נתקלים בבן זוג שאנחנו אוהבים גם כבן זוג וגם כחבר 
      אבל הסיכויים למצוא חבר שהוא גם בן המין השני וגם מושך אותנו מינית וגם לאורך זמן , נמוכים מאוד מאוד
      למרות האינפלציה לכאורה של הצהרות אהבה בפייסבוק של 
      "הוא החבר הכי טוב שלי " 
      המציאות מראה שזה נדיר , כנראה סביב 10 אחוז מהזוגות 
      כאמור זו דעתי האישית בלבד 



      (הרי אתה בן עשרים עם ניסיון של שלושים שנה..) אתה מכיר את השיר של דוד אבידן - "מה שמצדיק יותר מכל את הבדידות, את הייאוש הגדול, את הנשיאה המוזרה בעול, היא העובדה הפשוטה, החותכת, שאין לנו בעצם לאן ללכת"?

      עם כל הכבוד לאבידן , אולי לו , לא היה לאן ללכת ...
      תמיד יש בחירה ותמיד יש לאן ללכת 
      זה נכון שבלא מעט מקרים פחד וזיקנה מנטלית או הרגל מונעים זאת 
      אני עדיין חושב שאין כמעט דבר גרוע מבדידות כחלק מזוג 
      וההסבר פשוט , בבדידות כחלק מזוג אין תקווה 
      משהו שהמין האנושי חייב , חוסר התיקווה נובע מכך שלא עשינו שום צעד שיכול לשנות את מצבנו 
      אז למה שיקרה "נס " ?
        16/3/18 16:50:
      באבא יאגה. פרידה ככל שהיא מעציבה היא משחררת ועשויה לגלות לנו מציאויות חדשות במידה והצטיידנו בכוונה ובאמונה.
        16/3/18 16:48:
      אחר40. אשמח מאד לשמוע את דעתך משנים של ניסיון באהבה. (הרי אתה בן עשרים עם ניסיון של שלושים שנה..) אתה מכיר את השיר של דוד אבידן - "מה שמצדיק יותר מכל את הבדידות, את הייאוש הגדול, את הנשיאה המוזרה בעול, היא העובדה הפשוטה, החותכת, שאין לנו בעצם לאן ללכת"?
        16/3/18 16:45:
      השוטה על הגבעה. "תואיל להגיד לי בבקשה באיזו דרך עלי ללכת מכאן? זה תלוי במידה רבה לאן את רוצה להגיע" ענה החתול. "לא אכפת לי כל כך לאן" אמרה אליס. "בטח תגיעי" אמר החתול "אם רק תתמידי בהליכה". מתוך אליס בארץ הפלאות. יש מליון סיבות למה לא לעשות צעד קטן ולשנות את החיים. אבל הצעד הזה מלמד את ערכי בעיניי.
        16/3/18 16:40:
      בדולח.בציור הקוים מתחברים זה לזה, כך הקו של החיים מחבר בין אנשים ובין רגשות, ולפעמים הקו מגומגם ואז נוצר ריחוק. ואני לא חושבת שזמן הוא חלק מהמשוואה.
        13/3/18 20:44:

      אוסיף רק
      שאין דבר יותר בודד מאשר בדידות כחלק מזוג 
      ואנרציה זו לא סיבה לכלום חוץ מהיותה חלק מחוק פיסיקלי 

        13/3/18 19:50:
      כמה אני מבינה אותך, גילה
        13/3/18 14:10:
      אם תרצי אכתוב מאוחר יותר את דעתי הלא נעימה על אהבה זוגיות ופקיעת תוקף
        12/3/18 17:27:

      אם זו ההחלטה שלך, לכי איתה.
      את לא צריכה להתנצל לפני אף אחד.
      או גם לא לתת הסברים.
      היחידה שאת חייבת לה משהו זו את!

        12/3/18 15:57:

      אל תדון את האדם עד שתגיע למקומו, אבל נראה לי שהרמת ידים מהר מאוד.

        10/3/18 16:03:
      day-dreamer. יש הרואים בכתיבה וידויית מעשה אמיץ. מצד שני הכותב יכול גם להקרא פחדן.
        10/3/18 16:02:
      kimchid. כשאני חושבת על דבריך אני רואה את הבית כאחת הצלעות מאחד הקווים של המתאר החיצוני והפנימי. קו שקיומו תמיד נוכח, וקשה לשכנע את עצמנו שאינו קיים.
        10/3/18 15:37:
      אמיצה
        10/3/18 12:16:
      כל אחד והבית שלו....את לא תעזבי את "הבית" אף פעם. הבית הולך אתנו תמיד גם אם " נעזוב" אותו. את הולכת...אכן, כך החלטת...אבל את הולכת עם הבית. יהיו דרכך וביתך תמיד סוגה בשושנים...
        10/3/18 10:41:
      רק "רגע". אנחנו נולדים לתוך מעטפת חברתית, תבניות פטריאכליות ותפישות מיזוגיניות, אך גבולות החברה הם לא גבולות האני. יש נשים שמבחירה מתפשרות והולכות על ביצים כדי שיסומנו בוי.פעם אולי בתנועה הפמיניסטית קליקת הרווקות תהיה חלק מהשיג והשיח.
        10/3/18 10:23:

      צטט: גילהסטחי 2018-03-09 17:26:13

      * חיוש *. "הזולת הוא הגיהנום" (ולא הצלה), מתוך המחזה בדלתיים סגורות של סארטר. במחזה הדמויות נמצאות בחדר סגור שיש בו רק דלת. ומתוך האינטראקציה ביניהם מבינה אחת הדמויות שזה לא חדר המתנה לגיהנום. שזה הגיהנום.

       

      ((((((((((-: הבהרת את המצב היטב.

      אוהבת את חוכמת החיים שלך והנה החכמת אותי והחיים הם בית ספר אחד גדול קריצה

       

        9/3/18 18:03:
      היי גילה! זוהי תובנה חשובה שאדם צריך להיות בעל אומץ ויושר פנימי כדי להגיע אליה. יש המון זוגות בעדרים שחיים יחד כי זה נוח יותר. יש כאלה באהבה אמיתית ואני מכירה עדרים שלמים של אנשים שטוב להם לבד, או בזוגיות מידי פעם והגיע הזמן להבין ולקבל שגם זה בסדר גמור, לא את הכוונה :) כולנו
        9/3/18 17:26:
      * חיוש *. "הזולת הוא הגיהנום" (ולא הצלה), מתוך המחזה בדלתיים סגורות של סארטר. במחזה הדמויות נמצאות בחדר סגור שיש בו רק דלת. ומתוך האינטראקציה ביניהם מבינה אחת הדמויות שזה לא חדר המתנה לגיהנום. שזה הגיהנום.
        9/3/18 17:23:
      נעמי. בריקוד הגאולה יש סיפור ויש תנועה. וכמו שהשירה צריכה מוזיקה גם טיפול בפצע מצריך דרך. מקווה שאמצא את הדרך.
        8/3/18 16:07:

      צטט: גילהסטחי 2018-03-08 13:15:16

      * חיוש *. תודה על השיר. השאלה אם בטווח גילאים מסוים מסתיימת ההתערבות בחיים של הנשים, והסביבה תתייחס לבחירה שלנו כטבעית וכפרטית.

      גילה יקירתי נשיקה

      ממרום גילי (-: אני " חייבת להזהירך" שלעולם לא תסתיים ההתערבות בחיינו

      מהסביבה.

      ובטוח עם הזמן תלמדי לסנן את הערות והטיפים ותאמצי רק את

      אלו שטובים לך וללבך.

      הסביבה לעיתים מנסים לדחוף אותנו או להניע אותנו לפי השקפת חייהם האישית

      ורובם עושים זאת בכוונה טובה ( שלא תמיד טובה לנו)


        8/3/18 15:35:

      הגישה שלך וההשקעה שלך תקבע כמה רחוק תגיעי להגשמת המטרות שלך

      הורות או זוגיות.

      תלכי עם מה שנכון ומתאים לך .

        8/3/18 13:20:
      מכבית- coach לכתיבה. הדיכוטומיה של מי שבזוגיות או לא בזוגיות, רווקים מול נשואים והקשר של הסטטוס לאושר, הגשמה, בטחון, שגוי. אנחנו יודעים רק מהו הסטטוס ושום דבר מעבר לכך.
        8/3/18 13:15:
      * חיוש *. תודה על השיר. השאלה אם בטווח גילאים מסוים מסתיימת ההתערבות בחיים של הנשים, והסביבה תתייחס לבחירה שלנו כטבעית וכפרטית.
        8/3/18 13:13:
      . ארז . פתרון פרודוקטיבי. ככה לא הולכים לאיבוד ויש אוויר לנשימה.
        8/3/18 13:11:
      א ח א ב. בציר הנפש הסימנים יציבים.
        8/3/18 13:11:
      גילהבטיטו-פרץ. אני רוצה דברים מגוונים חוץ מלהתחתן ולהיות אמא.
        8/3/18 13:09:
      אזוטריקה-יומן לימוד אישי. מסכימה. הציפייה החברתית שיימצא זווג לרווקה, כי זו כמעט חובה דתית להקים משפחה ואם לא עשתה כן,הרווקה נתפסת כסוג ב, כפגומה, חסרת מימוש וערך.
        8/3/18 13:05:
      ברוךהלוי-סגל. מכיוון ואני לא חלק מזוג צעיר, אני לא עומדת בציפיית "בקרוב אצלך" גם לא בדמיון.
        8/3/18 13:03:
      esty.d. מצער שעל כרטיס השייכות לחברה כתוב בסטטוס זוגיות והורות, איזה חיים צריך לבחור עד איזה גיל, ואם בחרת אחרת את מבזבזת את הזמן.
        8/3/18 13:01:
      יורם.אל-קמינו. רווקות זה סטריאוטיפ חברתי שמתרגמת אותה כחוסר הצלחה, עצבות אינסופית וחוסר משמעות בחיים. בתפיסת הזמן שלי אין זה כך.
        8/3/18 12:59:
      נגעת בצמרות העצים. אנחנו המצאנו מוסכמות ואנחנו יכולים לשנות אותן.
        8/3/18 12:59:
      רחלי בן-צור. תודה יצאתי ונכנסתי בדלתות הזוגיות ומן הסתם זה יקרה שוב.
        8/3/18 12:58:
      shimenben. הזמן הוא משאב משמעותי שבאמצעותו הבנתי מי אני.
        8/3/18 12:57:
      תכשיט. תודה. את הטוב אייצר כשאממש את המרכיב החשוב ביותר בזהות שלי.
        8/3/18 12:56:
      debie30. הרבה זמן לא ידעתי מה אני רוצה לעשות, עכשיו אני יודעת מה אני לא רוצה לעשות.
        8/3/18 12:55:
      זונות פוליטיות. יום אחד סימן ההיכר שלי יהיה הולכת עם הלב ולא שוכחת את הראש.
        8/3/18 12:53:
      HagitFriedlander. לא מתבוססת בבוץ העדריות אבל מתברר שטיפות בוץ דבקו בי.אני לא יכולה לנבא מה יהיה, מקווה שהפרק הבא יעניק לי אומץ.
        8/3/18 12:48:
      bonbonyetta. תודה. הורות וחיים שלובים לא נתפסים בעיני כדבר מתאים ונכון בשבילי.
        8/3/18 12:46:
      remei. ה"אמת" גורסת שאם אני לא חיה לפי הנורמה אז אני מסכנה ונכשלתי ושאני פגומה. אבל ניתן לשנות מוסכמות.
        8/3/18 12:45:
      ד. צמרת. לא מתחרטת ולא מאשימה. וחבל שרק בתפיסת הזמן לאחור אני מבינה את מחיר הבחירות.
        8/3/18 12:44:
      אסנת אלון (אינציגר). להיות רווקה צריך להיות תאור מצב ולא מה שמגדיר את האדם.
        8/3/18 12:41:
      נעם דימנט.האושר מצוי במציאת משמעות שהיא לאו דווקא זוגיות.
      לכי בעקבות הלב, אבל זכרי שהלבד אינו קל...
        7/3/18 16:49:

      גילה יקרה לי

      כל תובנה וכל דרך שתבחרי בחייך לכי לפי צו ליבך

      העדר שיתנהל בדרכו.....

      כבר שנים שאני מנהלת מערכת יחסים נהדרת עם עצמי

      פעם הייתי מבוהלת מזה, בהווה יש בי תובנות על היתרונות בדרך זו

      וכדי לחייך אותך ובהמון עידוד ואיחולי הצלחה בכל דרך שתיבחרי :

      פעם העלאתי שיר " הספד לחבריי התפרנים (נפשית )"

      מרוב שהייתם נהדרים

      כתבתי עליכם שיר,

      עברו השיבעה, עברה גם השנה

      ואחרי ההספד - נישכח כל מה שהיה.נשיקה

       ובחיוך קל של בחורה תמימה

      אכתוב איך פרטתם לי על הנשמה.

      וכעת אני פורטת עבורכם

      מילה ותו, בחורים נהדרים שלי

      וכל זאת מכל הנשמה.תמים

       

      בבוקר אני פוקחת העיניים לבוקר נהדר

      מקבלת SMS = היי חיה ניגמר לי הכרטיס בנייד

      אולי תחייגי אליי חזרה?

      אני מחייגת ועל חשבוני כמובן

      שומעת למכביר מילות אהבה

      עוברות דקותיים ולפעמים שעה קלה,

      וסוף סוף מסתיימת השיחה,

      מפליטה לעצמי אנחת רווחה

      מעקמת פרצוף -

      כי נוסף בחשבון סכום עצום

      כך במשך כמה ימים

      עד שאני מתפוצצת על חברי

      ובחיוך מעירה - אולי????

      תלך תיקנה כרטיס חיוג חברי היקר ודי!!!!צעקה

       

       בהיזדמנות אחרת אני מקבלת הצעה

      איך אפשר לסרב למסיבה פצצה

      עד שאני מחליטה להיצטרף

      אז הוא דואג להסביר שלי יש:

      לבוא עם ריכבי ולאסוף אותו מביתו

      כרגע אין לו כסף,  אולי אפשר להלוות?

      וכמובן אחרי המסיבה

      צריכה להחזיר אותו חזרה.

      אחרי השיחה אני מרגישה עייפה

      תשושה וענייה מרודה,

      חושבת על מחיר הדלק והזמן

      על זה שאצטרך להכפיל את הוצאותיי

      עבור מסיבה אחת פצצה

      שעבורי הפכה למלחמה.

       

      אחר - ממש נשמה

      לו, מגנום - רכב פגז

      גר בדירת קרקע וגינה,

      עובד כעצמאי ופרנסה טובה לו יש

      אך לרוב הוא מקטר:

      מס הכנסה, הצ'קים לא הגיעו ושכרי מעוכב

      וכל זאת היה קורה ביום מיוחד

      שנועדנו לצאת לבילוי משותף

      ואני תמימה שכמותי אומרת לא נורא

      חבר שלי, נדלג על יציאה?

      ואולי נצא  שישי הבא?

       

       אז חבריי התפרנים

      פראיירים לא נעלמים

      הם רק מתחלפים

      אז בבקשה טפסו על עץ אחר......

      כי אני כבר במקום אחר

      הרבה גברים אומרים על הנשים

      בשביל כוס חלב לא צריך פרה

      ואני כעת למדתי להגיד

      בשביל כוס חלב לא צריכה פר מיובש קריצה

       

      * כוכב אהבה וחיבוקים אוהבים


        7/3/18 14:09:
      החיים קצרים מידי בשביל לסבול. מבין אותך לגמרי. נראה לי שהמתכון המנצח הוא זוגיות יציבה ללא משק בית משותף.... בכל אופן כך אני חי כבר די הרבה שנים. תעשי מה שטוב לך :)
        7/3/18 07:12:
      הקרקע..אף פעם לא יציבה. והנפש ?
        6/3/18 20:37:
      לכל דבר יש מחיר להליכה עם העדר וגם להליכה נגד העדר. אמיץ לעצור ולבדוק מה מתאים לך. כל הכבוד על היכולת לעשות את ההתבוננות פנימה ולהבין מה נכון עבורך למרות רעשי הרקע. תמיד ישנה גם האפשרותלהחליט הפוך.

      גילה יקרה, המרחב שמסביבנו רווי בהתניות. למיטב הבנתי את אינך אדם עם ראייה של עדר. במקביל אדם אשר מפקפק בעדר גם משלם, כל אחד והמחיר שלו..

      לעדר יש גם מחיר של עוד הרבה "השפעות" ובהרבה נושאים אחרים. בשורה התחתונה ומניסיון לעדר לא אומרים לא. המחיר הוא יקר ולא נעים. אי הסכמה עם העדר דורשת חוסן.

      ליבי איתך, בהצלחה                  

        6/3/18 12:33:

      גילה היקרה,
      אני שמח שאני ההיפך ממך במחשבות ובמעשים
      והזוגיות שלי לופתת אותי באהבה 58 שנה.
      מומלץ שתבצעי פניית-פרסה ותיישרי קו עם הטבע ומי שמעליו

       

      שבוע טוב ומבורך

           ב ר ו ך

        6/3/18 11:44:

      לכי עם לבך גילה יקרה, רק הוא יודע באמת...
      השאלות או הדעות שמגיעות מחוצה לך - אינן באמת מעניינות.
      התשובות לשאלות שאת שואלת את עצמך ומשיבה לך עליהן מתוך מקום אמיתי, נטול פחדים, משוחרר מאמונות תוקעות - יובילו תמיד אל המקום הכי מדויק לך.
      האושר שלך הוא יצירה פרטית שלך, כך גם בחירתך את מי לשתף, עם מי להתייעץ ולאילו קולות להקשיב.
      כל השאר לא באמת מעניין ומוחזר לשולחים בתודה, אך לא תודה.

        6/3/18 11:03:

      ילדים זה ענין... חברתי.  גילה היקרה, את חיה בארץ, מקום בו מסיבות שונות החברה לוחצת עליך להשתתף ב"חגיגת הילדים" ומתקשה, אפילו לא מוכנה לקבל את זה שאת לא שותפה ולא רואה בזה "חגיגה".

      אני חי כרגע בגרמניה.  כאן אין דבר יותר טבעי מזה שאדם, גבר או אישה, לא רוצה ילדים.  אף אחד לא רואה בזה משהו מיוחד. פשוט לא רוצה, זו זכותו ושלום על ישראל... או גרמניה.  אני זוכר היטב שבתחילת שנות השמונים היתה לי חברה גרמניה (היינו שנינו בני עשרים וקצת) שאמרה לי שהיא לא רוצה ילדים.  חשבתי שהיא תשנה את דעתה, אבל עד היום הבחורה נותרה לבדה וטוב לה.  אילו הם חייה.  המערבולת החברתית הנוראה בארץ (כן, נוראה) מחייבת אותך להיות שותפה במשהו שלאחד מתאים ולאחד לא.  אני בא מפוזיציה נוחה - יש ילדים ובאחרונה הצטרפה גם נכדה למשפחה, אבל אני האחרון להטיף בענין.  

      צודקת. גם לי בא לעשות איזה אקזיט.
        6/3/18 08:24:
      בהצלחה גילה'לה.
        6/3/18 07:47:
      גילה, הדרך הקלה היא לשחות עם הזרם, לעשות את מה שמקובל, קשה יותר לעצור ולבדוק מה נכון לעצמך, להיות נאמנה לעצמך, להתעלם מהרמות הגבה של הסובבים אותך, לכי בדרך שמתאימה לך, (לפעמים צפוף ומעיק מדי בעדר )

       

       

      ברוטוס:    בסופ"ש האחרון נפגשתי עם חברי נעורים מגיל 16-18 וגיליתי להפתעתי שלבד מ- 2 כולם גרושים או נשואים בפעם שניה או שלישית. מה שמצדיק את מה שאמרת

       

       

      נטוס:       אל תפחדי מכלום, לכי עם הלב שלך

       

      ..

       


        5/3/18 20:55:
      יכול להיות שקבלת כבר החלטה, ואם כן, אף אחד לא מקבל החלטה סתם כך אלא אחרי שהוא חשב, ושקל את כל האפשרויות, והשלכותיהם... בכל אופן, אני מאחל לך את השינוי המיוחל שאת מבקשת לעצמך...
        5/3/18 20:41:
      תעשי מה שאת חושבת שיעשה לך טוב... בהצלחה וחיבוק חם...
        5/3/18 19:56:
      מהפוסטים שלך אני מתרשמת גילה שאינך כזו שמתבוססת בעדר החברתי ואם בנקודת זמן זו את מרגישה צורך להעלם זה כנראה הכי מתאים לך כרגע...אבל זה לא אומר שבנקודת זמן אחרת עם אדם אחר לא תרצי להעצר ולבנות לך חיים שמתאימים לך וישקו לאושר רב יותר ♥ התיאורים שלך עוצמתיים כמוך !
        5/3/18 19:06:

      *

       

      את כותבת כל כך גלוי וברור, שחבל לי שזה מעצב ומקושי.

      עם זאת את צריכה להיות חזקה כדי להכיר במחשבות וההליכים שלך עם עצמך ולהוציא זאת בגלוי לפומבי.

      מקווה שתגיעי לדרך הנכונה עבורך ושיהיה בך הכוח להביאה לביצוע. מה שנכון עבורך רק את יודעת.

      מחזקת אותך במה שאת בונה מעצמך.

        5/3/18 18:25:
      איזון עדין בין מה שמתאים לנו לבין רצונות שחונכנו אליהם. בהצלחה בכל החלטה שתקבלי
        5/3/18 18:12:
      אף פעם אסור להתחרט על מעשינו. לכל נשמה יש את הנתיב האופייני לה. העיקר לא לחשוב מה היה אילו הייתי עולה לרכבת הלילה לירושולים.
      אני בטוחה שתמצאי מה הכי טוב לך. בהצלחה
        5/3/18 15:49:
      מאחל לך שתמצאי את הפתרון שלך לאושר. מה אחרים חושבים? משני בחשיבות.

      ארכיון

      פרופיל

      גילהסטחי
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין