כותרות TheMarker >
    ';

    פוסטים אחרונים

    יוצאת לאור

    12 תגובות   יום חמישי, 8/3/18, 12:39

    פוסט טראומה מורכבת... מה פירוש המונח חוץ ממילים מקצועיות.. מה היא בחייו של אדם הסובל מפגיעות פיזיות ונפשיות ששרטו את גופו ונישמתו שריטת עומק שצילקו את נישמתו ללא הכר והותירו אותו פצוע וחבול בדרך ללא מוצא...   מה הם חייו?

    בימים האחרונים בזכות תרופה שהתחלתי לקחת הדברים הולכים ומתבהרים לי וחלק מההתמודדות עם המיפלצת האכזרית הזאת היא דרך השיחה והדיבור ... דרך האור אחרי שנים של חושך וסוד.

    יום אחד לקום ולגלות שהחיים כפי שחייתי אותם היו סוג של הזיה, האמנתי שאני חיה בזוגיות שלא הייתה קיימת. האמנתי. האנשים היו קיימים אמיתיים אבל אני הזיתי והאמנתי בכול ליבי להזיה שהם אכן שותפים שלי, כתבתי להם שלחתי להם מתנות, באמונה שלמה שהם אכן שם מקבלים רואים קוראים שומעים ולא מגיבים מסיבה שקשה לי להבין, הם שולחים לי סימנים, בשלב מסויים אפילו האמנתי שהם מדברים איתי שמעתי את הקולות שלהם האמנתי, הזיה שהחלה לגבול בטירוף הדעת, הבדידות הקשה מנשוא לאורך שנים כל כך ארוכות בעקבות ההסגר שחייתי בו בעקבות הפגיעה החל לתת אותותיו הטראומה ששימשה כבית כלא וסוהר החלה לגבות מחיר יקר של בניית עולם אלטרנטיבי.. עולם של הזיה. העולם של הטראומה שקפא עלי להישאר בבית מפחד מפגיעות חוזרות מאימה חסרת גבולות מסמכות גרמה לכך שלא יכולתי כמעט להיכנס למעגל העבודה והדבר כפה חיים של תשוקה למימוש שלא יכל לבוא לידי ביטוי. הכאב הפך להזיה וההזיה הפכה לקיום אלטרנטיבי שהאמנתי בו בכול ליבי. האמנתי שאני לוקחת חלק פעיל וחשוב בחיי היומיום של קהל גדול של אנשים שיש לי מקום של כבוד ובעל חשיבות במקום הזה.. קשה להסביר לחלוטין איך ההזיה הזו הופכת למציאות של יומיום אבל קיים שם שיכנוע פנימי עמוק שהמציאות הזו היא אמיתית והכול מסתדר לפי דרישות המציאות ההזויה. הכאב של אובדן היכולת והכישורים הוא כל כך גדול ובילתי ניסבל שהנפש מפצה על כך ביצירת עולם אלטרנטיבי שלם. היכולת לטשטש את המציאות הולכת ומתחדדת ככל שהזמן עובר עד שהמציאות האמיתי הופכת לשולית וחסרת חשיבות והמציאות האלטרנטיבית הופכת להיות עובדת חיים.

    אנשים מדברים על פגיעות טראומתיות מגלים אמפטיה או שנישארים ברמה החטטנית הצהובה, אבל מעבר לצהוב הרבה יותר בעומק , קיים שחור עמוק שבולע חיים ואינו מאפשר נשימה - שם בעומק התהום נולדת ההזיה.

    מי יתן ונימצא מרפא שלם.

     

    "אל נא רפא נא לה - 

    בהראות לה נועם זיווך,

    אז תיתחזק ותתרפא

    והייתה לה שמחת עולם" 

     

    תוצאת תמונה עבור פוסט טראומה

    דרג את התוכן:

      תגובות (12)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        10/3/18 17:13:

      צטט: יעל.. 2018-03-10 17:08:20

      צטט: עמנב 2018-03-09 23:58:57

      עמוס יקר, תודה רבה על תגובתך מעריכה אותה מאוד, המון צדק בדבריך. הלוואי וכולנו נחכים למצוא את הנתיב הנכון לחיינו ונלמד לחיות אותם במלואם ומתוך מקום של אמת ושמחה. 
        10/3/18 17:11:

      צטט: יעל.. 2018-03-10 17:11:04

      צטט: esty.d 2018-03-09 23:59:55

       

      תודה רבה על מילים ספוגות בחום וחמלה רוויות אור ותקוה. מילים שנוטעות ונטועות  בתקווה.


        10/3/18 17:11:

      צטט: esty.d 2018-03-09 23:59:55

      המון כאב במילים שלך, שירת הים היקרה.
      לעיתים יש בנו כאב שהופך להיות חלק מהמהות. כי הוא צלקת שנפתחת ונסגרת ונפתחת... קשה.
      אבל יש בנו הרבה חלונות, בהם כאלה הפונים אל השמש, אל האור, אל הנוף. לפעמים זה רק חריץ, רך אבל כשמציצים דרכו, כשמתמקדים בו, מתרחבת נקודת המבט.
      הלוואי שיתרחב החריץ, שתושט יד, שעל יד הכאב יצמח לאטו נבט חדש של תקווה ושמחה.
      "כאילו מעפר צומחת שושנה"...

       

      תודה רבה על מילים ספוגות בחום וחמלה רוויות אור ותקוה. מילים שנוטעות ונטועות  בתקווה.


        10/3/18 17:08:

      צטט: עמנב 2018-03-09 23:58:57

      עמוס יקר, תודה רבה כל תגובתך מעריכה אותה מאוד, המון צדק בדבריך. הלוואי וכולנו נחכים למצוא את הנתיב הנכון לחיינו ונלמד לחיות אותם במלואם ומתוך מקום של אמת ושמחה. 
        9/3/18 23:59:

      המון כאב במילים שלך, שירת הים היקרה.
      לעיתים יש בנו כאב שהופך להיות חלק מהמהות. כי הוא צלקת שנפתחת ונסגרת ונפתחת... קשה.
      אבל יש בנו הרבה חלונות, בהם כאלה הפונים אל השמש, אל האור, אל הנוף. לפעמים זה רק חריץ, רך אבל כשמציצים דרכו, כשמתמקדים בו, מתרחבת נקודת המבט.
      הלוואי שיתרחב החריץ, שתושט יד, שעל יד הכאב יצמח לאטו נבט חדש של תקווה ושמחה.
      "כאילו מעפר צומחת שושנה"...


        9/3/18 23:58:
      מצטרף לאיחולים של מגיבים לפניי, ומסיר את הכובע בפני נכונותך לחשוף ולהיחשף. קראתי את סיפורך, יעל, והיתה לי מעין תובנה - יש לא מעט אנשים, שחיים בהזייה של חיים כביכול נורמליים, כשלמעשה הכל מלאכותי ומזוייף. אולם, אין מי ששם להם מראה מול הפנים, ומביא אותם להכרה במציאות האמיתית של חייהם. הרבה בריאות ושבת שלום, עמוס.
        9/3/18 21:20:

      צטט: א ח א ב

      אכן :)

        9/3/18 20:55:
      עת להירפא
        8/3/18 20:51:

      צטט: שטוטית 2018-03-08 20:20:40

      גם לכתוב על כך זו התמודדות והדרך אל האור. מאחלת לך רק אור והרבה.

      תודות רבות. אהבה.
        8/3/18 20:50:

      צטט: bonbonyetta 2018-03-08 20:04:34

      *
      כל הכבוד לחשיפה, שמחה שאת יותר רואה במציאות ובדרך להבראה

       

      תודה רבה! מרגשת! 

        8/3/18 20:20:
      גם לכתוב על כך זו התמודדות והדרך אל האור. מאחלת לך רק אור והרבה.
        8/3/18 20:04:

      *
      כל הכבוד לחשיפה, שמחה שאת יותר רואה במציאות ובדרך להבראה

      תגובות אחרונות

      ארכיון

      פרופיל

      יעל..
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין