כותרות TheMarker >
    ';
    0

    על הציר רציונליזם מול מיסטיקה/אמוניות ביהדות ובכלל: חלק 2 - על החרדים והציונות הדתית

    8 תגובות   יום שני, 12/3/18, 09:04

    הפוסט הקודם הציג דוגמאות רבות התומכות בטענה שעל פני הציר רציונליזם מול נטייה לאמונות מיסטיות, טרנסדנטליות, אמונות תפלות ואמונות במה שנחשב פסבדו-מדע הצד הראשון של הציר (השמאלי לשיטתי) הוא היותר טוב לאנושות. בסוף הפוסט הקודם הובאה הגדרה מהי מיסטיקה/אמוניות (כל האמונות הנ"ל שאינן רציונליות) ואילו הרציונליזם לצורך סדרת פוסטים זו הוצג ככל מה שמסתייג מהגדרות ודוגמאות להגדרות הנ"ל. למשל, שרציונליסט לא יאמין בקיום העולם הבא. למעשה, גם דעות ספקניות סביב נושאי מחלוקת של הציר הנ"ל ייכללו לצורך ההגדרה תחת המושג "רציונליזם". 

     

    בדומה לצירי מחלוקת אחרים כמו הגדרות מקובלות לימין-שמאל בפוליטיקה גם כאן יש בכל אחד משני צידי הציר אגפים מתונים ואגפים יותר קיצוניים כמו גם קיומו של "מרכז" בדומה ל"גוש מרכז" בפוליטיקה. פוסט זה והבאים אחריו ינסה לשבור מיתוסים ודימויים רווחים לגבי קיום מתאם חיובי כה ברור וחזק בין מידת הנטייה לרציונליזם לבין נטייה לציונות כמו גם ליותר פתיחות הלכתית, סובלנות דתית ורצון בתיקון עולם וכו'. כן ייוחד פוסט לעניין התרומה למדע ולקידמה הטכנולוגית. פוסט זה יתחיל לדבר על החרדים והדתיים לאומיים ועל השוואות ביניהם.

      

    אז לכאורה החזון הציוני והמפעל הציוני היו "רציונליסטים טהורים", בשוליים השמאליים של הציר הנ"ל. שהרי כאן בני האדם הם שפעלו באמצעים טבעיים של העולם הזה במקום לחכות לביאת המשיח כפי שהיה במשך דורות (אומנם לא נעדרו גם נסיונות אקטיביים לחידוש העצמאות המדינית) וכפי שהמשיכו רוב החרדים לעשות. אך מבט יותר מדוקדק מעלה שעוד מתחילת הדרך החזון והמפעל הציוני לא היו ממוקמים בשוליים השמאליים של הציר, ודאי שלא הציונות הדתית אך גם לא הציונות החילונית.

     

    תחילה נדבר על הבדלים בין הציבור החרדי לבין הציבור הסרוג או הדתי לאומי. אומנם עוד בתקופת ההשכלה החלה אצל האשכנזים היווצרות של חלוקת היהודים הדתיים לחרדים מול דתיים מודרניים,  אך אין ספק שהופעת הציונות "הגביה את החומה" בין שני ציבורים אלו. מאז תחילת הציונות החלו להיות לפחות ארבעה הבדלים בין הדתי הלאומי לבין החרדי:


    1) היחס לציונות ולאומיות יהודית ולהקמת מדינת ישראל. החרדי מסתייג מאלו בדרגות הנעות מהתנגדות קיצונית נוסח נטורי קרתא ועד שיתוף פעולה פסיבי עם הללו נוסח המפלגות החרדיות, כשש"ס היא באופן כללי "מקרה גבול". הדתי לאומי לעומת זאת רואה בכל אלו דברים חיוביים.

    2) רמת ההחמרה בקיום מצוותאצל החרדי ההחמרה יותר גבוהה. למשל, החרדי יימנע ככל האפשר מלחיצת ידיים לנשים או מלימודים לצד נשים ואילו הסרוג בד"כ לא יראה באלו דברים עליהם יש להקפיד.

    3) היחס למודרנה ולתרבות הכללית ובפרט המערביתאצל הסרוגים יש כאן ככלל יחס יותר חיובי ופתוח מאשר לחרדים.

    4) היחס לכלל ישראל. אצל הדתיים לאומיים יש ככלל יותר נכונות לבוא במגע עם כלל הציבור היהודי ולשתף עימו פעולה.

     

    מאז תחילת הציונות ועד היכן שהוא בעשור של שנות ה-2000 ההבדלים הנ"ל "היו מובהקים" והייתה "חומה גבוהה" ברורה בין שני הפלגים הנ"ל ביהדות הדתית, כשבנניח 90% מהמקרים ניתן היה לשייך את היהודי שומר המצוות באופן מובהק לאחד משני המחנות הנ"ל. כלומר, שאם יהודי היה שומר מצוות ברמה חרדית אז היה נניח 90% סיכוי כי הוא אינו רואה בתקומת עם ישראל בארצו אירוע חיובי. מזה עשור או יותר אותה "חומה גבוהה" בין שני המחנות כבר אינה כה גבוהה וישנם בתוכה "הרבה שערים" ו"הרבה חריצים" -מצד אחד רבים מהחרדים החלו לאמץ יותר מאפיינים של הציבור הסרוג כמו יותר התקרבות למדינה (אף אם לרוב בלי לקרוא לעצמם "ציונים") ומצד שני התפתח מתוך הדתיים לאומיים הציבור המכונה חרד"לי. התהליכים התת קרקעיים שהביאו ל"נסיגת החומות" החלו כנראה להתבשל מסוף שנות השבעים. אומנם גם היום יש עדיין רבים המשתייכים במובהק לאחד משני המחנות הנ"ל.

     

    אם נחזור לנושא הפוסט אז בכל מקרה, בניגוד אולי לדימוי רווח, נראה כי הנטייה לרציונליזם מול נטייה למיסטיקה/אמוניות על פי ההגדרות שהתוויתי מעולם לא היתה אחד ההבדלים בין דתיים לאומיים (או סרוגים) לבין חרדים ועכ"פ לא ברמה שאפשר לראות כמובהקת. אף כאשר ישנם מי שניסו להצביע על נושא זה כאחד ההבדלים, הדבר יותר נושא אופי של "בדיעבד" (כגון "הפכנו להיות הזויים ולא רציונליים" בקשר לציונות הדתית). דוגמא נוספת להצבעה "רטרואקטיבית" על הרציונליזם כמאפיין של הציונות הדתית ישנו בגליון דעות של "נאמני תורה ועבודה", אשר בו מדובר על יחס הציונות הדתית ל"מרחבי המוות" (=גלגולי נשמות והשתטחות על קברי צדיקים). ואילו בניתוחים "מסודרים" ו"מלכתחילה" של הציונות הדתית קשה להסיק כי דווקא הרציונליזם הינו או היה בעבר מאפיין של הציונות הדתית

     

    כך למשל כאשר הרב יעקב אריאל כתב במאמרו משנת 2002 "הציונות הדתית בת מאה" שבעה מאפיינים של הציונות הדתית, היכולים גם לשמש כהבדלים בינה לבין החרדיות הקלאסית, אף אחת מאותן שבעה כותרות לא מתיחסת לנושא של רציונליזם מול מיסטיקה. אומנם תחת כותרת "היחס למודרנה" ניתן למצוא התיחסויות אשר מהן - יחד עם דברים מסוימים מהמשך המאמר - אפשר להסיק כי לציונות הדתית אף פעם לא היה אופי רציונליסטי קיצוני ואולי מעולם לא מוקמה אפילו באגף השמאלי המתון של הציר, גם לא לפני הקמת "גוש אמונים" אם כי גם לא בצד הימני של הציר. כשאני מדבר על הציונות הדתית הכוונה היא ל"סך הכל הכולל" ותמיד היו בה תתי זרמים.

     

    גם במאמר ב"אנשים ישראל" על מאפיני הציונות הדתית קשה להגיע למסקנה על מיקום בצידו השמאלי של הציר, אף לא לפני ייסוד "גוש אמונים". ולבסוף, מאמרו של יוסקה אחיטוב, אשר היה מראשי הקיבוץ הדתי. אומנם על פי הויקיפדיה הוא קונן על עליית המשיחיות של גוש אמונים, אך מצד שני לפי אחד ממאמריו - "רציונליזם ומיסטיקה ביהדות הדתית בת זמננו" - הציונות הדתית  מעולם לא הייתה באחד משני הקצוות, ואף בקשר לציונות החילונית ניתן להסיק מדבריו כי מעולם לא הייתה רציונליסטית במידה קיצונית באשר היא הוקמה לאחר העידן של מה שכינה כרציונליזם "קשיח" אשר אפיין את תנועת ההשכלה. המשך בפוסט הבא.

    דרג את התוכן:

      תגובות (8)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        24/3/18 18:11:

      צטט: אזוטריקה-יומן לימוד אישי 2018-03-24 13:11:26

      .

      תודה לך על החומר המנומק שאתה מגיש

      בבקשה

      .

      תודה לך על החומר המנומק שאתה מגיש

        15/3/18 12:30:

      צטט: מכבית- coach לכתיבה 2018-03-15 11:20:57

      תודה, סוגיה מורכבת ודינמית

      אכן כך בניגוד אולי לדימוי רווח של מתאם ברור וחזק

      בין הציר שתארתי לדברים אחרים.

      ועוד אגיע בהמשך גם לליבוביץ' חיוך

      תודה, סוגיה מורכבת ודינמית
        14/3/18 08:29:

      צטט: אהובהקליין 2018-03-13 23:55:41

       אמיר היקר.


      קראתי בעיון רב.

       יישר כוח על ההסברים הנהדרים.


       בברכה

       אהובה.

      תודה רבה

        14/3/18 08:28:

      צטט: תכשיט 2018-03-13 18:05:32

      מעניין...

      תודה רבה

        13/3/18 23:55:

       אמיר היקר.


      קראתי בעיון רב.

       יישר כוח על ההסברים הנהדרים.


       בברכה

       אהובה.

        13/3/18 18:05:
      מעניין...

      ארכיון

      פרופיל

      אמיר ניצן
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין