כותרות TheMarker >
    ';

    הסקרנית השובבה

    על חייי הלילה, של העיר חייפה, קצת אקטואליה,סיפורי אלף לילה ולילה

    פוסטים אחרונים

    תגובות (0)

    נא להתחבר כדי להגיב

    התחברות או הרשמה   

    סדר התגובות :
    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    אין רשומות לתצוגה

    0

    משפחה

    0 תגובות   יום שלישי, 13/3/18, 23:49

    משפחה

    משפחה יש לו לאדם, עמה אמור לחלוק רגעיי אושר, עצב,ובכלל ציוניי דרך, והם עמו, 

    כשהייתי רואה או שומעת על אנשים שחלקם הכרתי סיפור, שסופו היה מריבה קולנית משפחתית, או בית משפט, הייתי נאלמת דום, לא יכולתי להאמין שאח או אחות, יכולים בכלל לריב, כי אני כל חיי לא זכור לי ולו פעם אחת, שהתחצפתי ואחותי הגדולה או לאחי,

    החיים כמו החיים מושכים אותנו לכיוונים, ויש דברים שאין לנו שליטה עליהם, לצערי ב2006 בנו של אחי ניפטר בצבא, שזה היה צער עצום, והמשפחה כולה בהלם, הילד הכי צעיר ניפטר, 

    אימי ששכלה את נכדה, לא ידעה נפשה מרוב צער וחלתה מאוד,

    תקופה  שאימי ממש חלתה זה היה בזמן פסח, היה לה חום גבוהה ואני התקשרתי ומייד הגעתי לראות מה קורה איתה, אציין שהקשר שלנו היה מדהים וטוב,ואני בת הזקונים שחייתי לבד חשתי שאני אשאר עם ואצל אמא עד שתבריא , ואחזור הביתה, גרתי בדירה שכורה עם שכר דירה די מכובד, ועבדתי כמלצרית בפאב , כי זו הייתה עבודה שיכולתי  לפרנס את עצמי יום יום במזומן, וגם יכולתי לעשות את מה שאני הכי אוהבת שזה לכתוב,

    הגע החג ואני אצל ועם אמא, כמו כן אחי שהגעו לבקר, הגעו לאורחים, הם הלכו לביתיהם , ואני נשארתי עם אמא שאהבתי, והערצתי כל חיי, באהבה ענקית,

    עוד בחול המועד מצבה של אמא החמיר, והיא אושפזה, זה היה יום שבת וחכיתי עד יום ראשון, לראות שאולי ישחררו אותנו, ואין צורך להטריד את האחים שלי, אני תמיד עשיתי מה שיכולתי כדיי להקל עליהם,

    אמא אושפזה לעשרה ימים לערך, וכשנסעתי הבייתה עם אחותי מבית החולים היא שאלה אותי, מה נראה לך שיעשה? לא הבנתי את השאלה בכלל, אני שכל כך לא נאיבית יצאתי טמבלית , וברה כי אני בן אדם שאין לי מזימות בטח לא עם אחיי, אמרתי בתשובתי אני עם אמא עד שהיא תוכל לחזור לחיות לבד, ואז אחזור לביתי, אחותי שאלה אני יכולה להיות רגועה? את בטוחה שלא יהיו בעית? הברזות? הסתכלתי עליה על מה את מדברת?

    כי אני לא יוכל לטפל בה ענתה, אם את חושבת שלא תוכלי, אולי נמצא פתרון,או רגע אחד, עצרי , שניה מה קורה כאן? אני עם אמא , תסגרי את כל הספקות שלך ובואי לא נדבר על הנושא הזה אף פעם, לעולם,

    וכשהוצאתי את אמא מבית החולים, היא עוד הייתה פחות או יותר בסדר, היו לה רגעים עם זכרון פעם לתווך קצר, ופעם לתווך ארוך, ובאחד מרגעיי השפיות היפים שלה, שאלתי אותה:אמא את רוצה שאני יגור איתך כאן בבית?

    הלוואי ענתה, אני יחזיר את הדירה לבעל הבית, כי קשה לשלם שכירות ואני בלי עבודה עכשו, ונגור יחד, אמא כל כך שמחה, כל כך פרחה, ממש לא ידעה נפשה משמחה , למחרת צלצלתי לבעל הדירה ואמרתי לו שאני חושבת לעזוב הסברתי את המצב, הוא אמר חכי עוד כמה חודשים, אני לא יקח ממך שכר מלא , שלמי חצי , אם אין לך כעת, לאט לאט תשחמי את גרה אצלי 27 שנים, אולי המצב יסתדר אפילו עוד חצי שנה, לי זה שווה שאתתשארי לגור בבית שלי, את דיירת שאני לא מעוניין להפסיד שלא יטריד אותך כלום

     

    המשך יבוא

    דרג את התוכן:

      ארכיון

      פרופיל

      אילנה פונטיאק
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין