כותרות TheMarker >
    ';

    אלי אלון עיתונות ישראלית

    באתר זה מוצגים מקצת מאמרים וכתבות פרי עטו של העיתונאי אלי אלון שפורסמו בעיתונות הישראלית

    אלי אלון החל כתיבתו העיתונאית בגיל 15 כשכתב במדור"חדשות לנוער" בעיתון "מעריב לנוער" לאחר שירותו הצבאי היה כתב עיתון "הארץ" פירסם מאות רבות של ידיעות ,כתבות ,ומאמרים בעיתונות הישראלית
    בשנים האחרונות כותב במספר אתרי אינטרנט חדשותיים.

    ארכיון

    סיפורה של התוכנית "פרקי היום בתנ"ך"

    0 תגובות   יום רביעי, 14/3/18, 12:59
    ''
     רחבת אולפני קול ישראל בתל אביב [צילום: אלי אלון]

    סיפורה של התוכנית "פרקי היום בתנ"ך"

     

    אחת מתוכניות הדת הראשונות ב"קול ישראל", עוד כשתחנת שידור זו נקראה "קול ירושלים", הייתה "פרקי היום בתנ"ך" - תכנית יומית ששודרה במשך עשרות שנים והייתה חלק בלתי נפרד משידורי הרדיו בישראל

    ▪  ▪  ▪
    מאת:אלי אלון 

    התוכנית "פרקי היום בתנ"ך" במתכונת יום יומית, נוסדה בקיץ 1945. היא שודרה בשעות הערב במסגרת התוכניות העבריות ("השעה העברית") ב"קול ירושלים". בשנותיה הראשונות קראו את פרקי התנ"ך  שלמה ברטונוב, בנו של שחקן התיאטרון האגדי יהושע ברטונוב, ואפרים די זהב (אז גולדשטיין). למעשה, עוד קודם לכן  ב1939 החל  רדיו "קול ירושלים" לשדר פינה שבועית לרוב ביום שישי  של קריאת פרקי תנ"ך, שנקראה "קריאות בתנ"ך",ובה קרא פרקי תנ"ך ומקרא שונים החזן ואיש הרדיו אפרים די זהב. 

    היווסדה של התוכנית 

    בעיתון דבר מ-16 באוקטובר 1970, מספר   העיתונאי יהושע משולח  שבמסגרת עבודתו ב"דבר" כמבקר תוכניות רדיו וכן בהיותו כתב בשבועון הרדיו "הגלגל" הוא זה שהעלה בקיץ 1945 הצעה ש"הרדיו העברי (קול ירושלים א.א) יקרא ערב ערב שני פרקי תנ"ך כדי להשוות לרדיו העברי צביון מקורי ישראלי". הצעתו זו הועברה על-ידי מרדכי זלוטניק אבידע שהיה ממנהלי "השעה העברית" ב"קול ירושלים" למנהל שירות השידור הבריטי בארץ דאז אדווין סמואל בנו של הנציב העליון הראשון על ארץ ישראל, הרבט סמואל. 

    כותב משולח: "אדווין סמואל הודיעני כעבור כמה ימים כי הוא מעיין בהצעה אולם חששתי כי ההצעתי לא תתקבל, כי המדיניות של השלטון הבריטי הייתה אז להמעיט ככל האפשר את דמותו הישראלית של הגל העברי. הלא גם את "התקווה" לא הרשו לשדר בגל העברי בקול ירושלים". משולח מספר כי יזם עצומה בעניין והחתים עליה כ-100 אנשי ציבור מחוגים שונים, סופרים, מורים, מנהלי גימנסיות, עורכי דין, בנקאים וכו'. בעצומה נאמר: "קריאת פרק בתנ"ך כדבר של קבע לשנים ולדורות יהיה בה לא רק משום סמל של "כי מציון תצא תורה" וסימן היכר של "קול ירושלים", אלא גם תחנך מאות אלפי מאזינים עבריים בארץ ומחוצה לו אל ספר הספרים שלנו שהוא מקודש כידוע גם אצל כל עמי העולם הנאורים. בין החותמים על העצומה הסופר יהודה גור (גרוזובסקי) מחבר המילון העברי וחותנו של אדווין סמואל שנשא לאשה את בתו של גור, הדסה. כעבור כמה שבועות הודיע אדווין סמואל כי הוא נענה להצעה לשדר ב"קול ירושלים" מדי יום פרקי תנ"ך. 

    משימת קריאת התנ"ך מוטלת על שלמה ברטונוב 

    למשימת הקורא הראשון של פרקי היום בתנ"ך ברדיו, הוזמן שלמה ברטונוב. לימים סיפר שלמה ברטונוב: "הוזמנתי אל חנוך גבתון סגן מנהל "השעה העברית" והוא הודיע לי כי צפויה משימה כבדה ונכבדה - קריאה של פרקי התנ"ך. נגשתי לתפקיד בדחילו וריחמו. הייתי מבלה יום יום שעות מרובות בספריה הלאומית בעיון בפירושים השונים של התנ"ך כדי להתכונן לקריאת הפרקים ברדיו. לתוכנית זו הוקצבו חמש דקות כל ערב, לאחר קריאת החדשות בשעה 8 בערב. 

    שלמה ברטונוב מספר על "חוויות מיוחדות" במהלך עיסוקו כקריין פרקי תנ"ך בתחנת הרדיו המנדטורית: "לא פעם היה עוצר אותי חייל בריטי בלילות העוצר בלכתי לבית השידור ואף כי היה לי רישיון מהרדיו להליכה בעוצר, היה בכל זאת החייל עורך חיפוש בכליי והיה מגלה אצלי את ספר התנ"ך"... הייתי מסביר לחייל, כי הספר הוא "בייבל' וכי אני ה'בייבל-ריד"ר (קורא בתנ"ך) ברדיו. הוא היה משחרר אותי ביראת כבוד ומרשה לי להמשיך בדרכי אל האולפן". 

    בשנים הראשונות הקראת פרקי התנ"ך הייתה בשידור ישיר והיו כדרך הטבע לא פעם טעויות בהקראה. בהמשך נהגו להקליט את פרקי התנ"ך ל-5-6 שידורים מראש, והדבר מנע שגיאות בעת הקריאה בשידור. משך הזמן שהוקצב לתוכנית פרקי היום בתנך הוא כ-10 דקות לערך. הקראת פרקי התנ"ך בכל תוכנית, לרוב שני פרקים, נמשכה 5 דקות לערך, אולי קצת יותר. כדי למלא הדקות הפנויות בתוכנית נלוו, החל משנת 1946, לקריאת פרקי התנ"ך, דברי הסבר ופרשנות על פרקי התנך ("הסברה כללית"-כך כונו דברי הפרשנות ) מלאכת הפרשנות הוטלה על פרשן המקרא   פייבל מלצר לימים פרופ פייבל מלצר. מלצר שליוה את התכנית בדברי פרשנותו גם לאחר קום במדינה .
     

     

    פרקי התנ"ך ברדיו שימשו לא אחת ביטוי  לזעמו ומחאתו   של  הישוב במאבקו נגד השלטון הבריטי .כך למשל .ב17 ביולי 1946 שבו היה שבתון כללי של כל הישוב במחאה על מעצרם 1600 אסירי מחנות לטרון ורפיח  הושמעה עם תום השבתון בערב,כאשר האנשים חזרו מן האספות ופתחו את הרדיו כדי לשמוע את החדשות בשעה 7 בערב,בקע לפתע מהרדיו (מפיו של שלמה ברטונוב קול זעקה: " ד' שמע תפילתי,האזינה אל תחנוני, מהר ענני ד‭,'‬כי  כלתה.רוחי" וכו. היה זה הפרק בתהלים קמ"ג —קמ"ד,ובאמצעותו הושמעה זעקת  הישוב באותו היום והיו עוד דוגמאות מסוג זה. 


    התוכנית לאחר קום המדינה 

    לאחר קום המדינה, עם הפיכת "קול ירושלים" ל"קול ישראל" סופחה התוכנית למדור להווי ומסורת יהודית בקול ישראל בראשותו של בנימין צביאלי.לאחר קום המדינה שולבו בתכנית בנוסף לקריאת פרקי התנך לקט אגדות ומדרשים אותם קרא סעדיה דמארי ,אחיה של שושנה דמארי. לאחר הקמת המדינה  הוקלטה התכנית באולפני קול ישראל בקריה בתל אביב .אל שלמה ברטונוב הצטרפו בהקראת פרקי התנ"ך  עמיקם גורביץ, משה חובב, יוסף רוזן (אבא של הפנטומימאי חנוך רוזן)יעקב בנאי ועוד. בן הקריינים, היה גם עו"ד דוד טברון מחיפה אולם לאחר שנתמנה כשופט ב-1970, הפסיק השתתפותו בתכנית. 

    צוות פרשני התנ"ך והמקרא בתוכנית "פרקי היום בתנ"ך" לאחר קום המדינה מנה כמה עשרות שהתחלפו בניהם בסבב. על צוות זה נמנו בכירי החוקרים ופרשני תנ"ך ומקרא ובניהם פרופ' פייבל מלצר, פרופ שמואל אברמסקי, פרופ' חיים גבריהו (סבא של אשת הטלוויזיה והבישול מיכל אנסקי), אמוץ כהן ,חוקר המקרא פרופ' משה  גושן גולדשטין, עמוס חכם,הרב עדין שטיינלזץ ,פרופ' לוי יצחק רבינוביץ' ועוד.
    יצויין כי בצוות פרשני התכנית היו גם מספר נשים: פרופ' נחמה לייבוביץ, מזל וייגרט, ד"ר בתיה באייר וזהבה ביילין אולם  הצעה לשלב נשים בקריאת פרקי התנ"ך נדחתה, אולי  בגלל החשש מתרעומת של חוגים דתיים.  


    בשנותיה הראשונות של המדינה זכתה התוכנית להאזנה רבה יחסית, אולם עם השנים, וירידת הידע והאהבה לתנ"ך בקרב תושבי המדינה, ירד מספר המאזינים בצורה משמעותית. התוכנית עברה להיות משודרת ברשת מורשת, חלק מהפרקים שודר בהקלטות האותנטיות של הקולות מפעם. לא ידוע לי אם התכנית משודרת גם כיום באחת הרשתות לאחר סגירת רשות השידור.

     

    ''

    חצר ורחבת אולפני קול ישראל בתל אביב [צילום:אלי אלון]

     

    סיפורה של התוכנית "פרקי היום בתנ"ך"אחת מתוכניות הדת הראשונות ב"קול ישראל", עוד כשתחנת שידור זו נקראה "קול ירושלים", הייתה "פרקי היום בתנ"ך" - תוכנית יומית ששודרה במשך עשרות שנים והייתה חלק בלתי נפרד משידורי הרדיו בישראל  אלי אלון   |   לסיפור המלא

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      תגובות אחרונות