ככול שחולף הזמן
פוסטים אחרונים
- הַמִּילִים נֶעֶלְמוּ מִמֶּנִּי 8/6/20
- לזכרו של איתן 28/4/20
- אַהֲבָה בִּימֵי קוֹרוֹנָה 25/3/20
- אַתְּ 14/3/20
- נָגְנִי לִי נִגּוּן 13/3/20
- תּוּגַת הַחֹרֶף 13/1/20
ארכיון
0
אֵלּוּ הֵן
זֶה לֹא הַנּוֹף הַנִּשְׁקָף וְלֹא זִכָּרוֹן מִתְּמוּנָה זֹאת לֹא הַשְּׁקִיעָה בִּשְׂרֵפַת שָׁמַיִם זֹאת לֹא הָרוּחַ זֹאת לֹא הַשָּׁעָה הַמְּאֻחֶרֶת זֶה לֹא טִפּוֹת הַגֶּשֶׁם וְלֹא הָעֵצִים וְהֶעָלִים הַנּוֹשְׁרִים זֶה לֹא הַיָּם בְּמַשְׁבֵּר גַּלָּיו זֶה לֹא הַיָּרֵחַ וְזֹאת לֹא הַשֶּׁמֶשׁ זֶה גַּם לֹא נְגִיעוֹת הַגּוּף וְגַם לֹא הָאָרֶץ הַזּוֹ אוֹ כָּל אֶרֶץ רְחוֹקָה אַחֶרֶת אֵלּוּ הֵם הַצְּבָעִים אֵלּוּ הֵן הַמִּלִּים.
מתוך "שורפת" ספר חדש, שיר בעיקבות ציור
ציור: משה דדון שיר: מאיר דדון
|
תגובות (2)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
תודה רבה, משמח לקרוא את התגובה שלך.