הוצאת צו הרחקה

אלימות משפחה היא תופעה מצערת ונרחבת יותר ממה שנהוג לחשוב. בין הסיבות לכך, ישנה העובדה שרוב המקרים אינם מדווחים ואינם נראים לעין, לרוב משום שקורבנות האלימות אינם מכירים ו/או מאמינים ביכולתם של גופים מדיניים לסייע להם. אך דווקא במקרים של אלימות במשפחה, נראה כי אחד הפתרונות הפרקטיים והמידיים, הוא מתן צו הרחקה, שעליו נדון במאמר שלהלן.

מאמר זה מובא לנוחיותכם/ן, קוראים/ות יקרים/ות ואין לראותו כתחליף לייעוץ עם עורך דין לענייני משפחה.  

מהו צו הרחקה:

הדין באשר להוצאת צו הרחקה, מוגדר בסעיף 2 לחוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א–1991 (להלן: "חוק אלימות במשפחה"). מטרתו של חוק אלימות במשפחה, היא מתן הגנה לנפגע מאלימות מבן משפחתו. עם זאת, צו הרחקה מכוח חוק אלימות במשפחה, יינתן כאשר בית המשפט משוכנע כי המבקש או המבקשת נמצאים בסכנה מידית ומוחשית.

בהתאמה, צו הרחקה משמש כחלק מהצורך והרצון לתת מענה נקודתי ומידי לאלימות במשפחה, תופעה המגונה בחברה. כפועל יוצא, השופט בבית משפט לענייני משפחה, בדרך כלל דן במתן הצו במעמד צד אחד, שהוא לרוב קורבן האלימות. במידה והשופט ואכן התרשם כי קיימת סכנה מוחשית למבקש או מבקשת הצו, יינתן צו הרחקה נגד הצד השני, שנגדו התבקש הצו. נבהיר, כי הצו מורה על הרחקת המאיים מהקורבן ומסביבתו וכן אוסר על יצירת קשר טלפוני עמו או כל הטרדה אחרת.

הליך הוצאת צו הרחקה:

כדי להביא להוצאת צו הרחקה למאיים, על המבקש לגשת לבית המשפט ולמלא טופס בקשה למתן צו הרחקה, או בשמו הנוסף צו הגנה (כראוי לתכליתו). שופט יחיד ידון בבקשה במעמד המבקש לבדו. השופט יפסוק לאחר שמיעת עדויות ועיון בראיות שהוגשו, האם להורות על מתן הצו המגביל. חשוב לציין כי בהתאם לחוק למניעת אלימות, על המבקש צו הרחקה, מוטל הנטל להוכיח, על ידי ראיות, לרוב ויזואליות, כי נשקפת לחייו סכנה.

זאת ועוד, תוקפו של צו הרחקה עומד על 3 חודשים, אך ניתן להאריך אותו אחת לתקופה ועד לשנה. מטרת התקופה הקצובה היא לאפשר למבקש הצו להסדיר את ענייניו, כגון: פתיחה בהליכים משפטיים (החל מתלונה במשטרה ועד הליכים אזרחיים, כמו גירושין או תביעה) וכן זמן לשקם את חייו. נעיר כי לצערנו, קיימים מקרים של תלונות שווא, במטרה להשיג עליונות בניהול תיקי גירושין. לאור רצונו העז של בית המשפט לתת מענה מהיר ויעיל בעת אלימות במשפחה, ניתנים הצווים ללא בירור מקדים מעמיק או חקירה ולכן לעיתים יכול להינתן צו, שלא בצדק. במקרים כאלו, כדאי מאוד להיעזר בעורך דין דיני משפחה בעל ניסיון.

השיקולים בהוצאת צו הרחקה:

ראשית, כדי שבית המשפט ייתן את צו ההרחקה, יש לעמוד בתנאים המופיעים בסעיף 3 לחוק אלימות במשפחה והם: אלימות או עבירת מין, התרחשו בצמידות לבקשה למתן הצו, או לחלופין, התנהגותו של התוקף נותנת בסיס סביר להניח, כי הוא מהווה סכנה גופנית וכן התעללות נפשית מתמשכת, באופן שאינו מאפשר למבקש הצו לנהל את חייו בצורה תקינה.  עם זאת, לא די ב"סתם" טענות לשם קבלת צו הרחקה, אלא כאמור – נדרשות ראיות. כמו כן, על בית המשפט להתרשם, שמבקש הצו אכן נמצא בסכנה או מוטרד כדרך קבע.

הפרת צו הרחקה:

צו הרחקה הוא צו בעל תוקף משפטי מחייב וכל הפרה שלו מהווה עבירה פלילית, אשר יכולה להביא להגשת כתב אישום פלילי כנגד המפר. הסנקציה העיקרית המידית הנעשית בעת הפרת צו, יכולה לבוא לידי ביטוי במעצרו של מפר הצו, על ידי המשטרה. לכן, אם ניתן נגדכם צו, רצוי מאוד לא להפר אותו. כמו כן, מחילה של מבקש הצו, לא תהווה הגנה כלפי אדם שהפר צו הרחקה.

דרכי התמודדות:

אם הנך קורבן לאלימות במשפחה, קיימים גופים רבים המסייעים בהגשת בקשה למתן צו בבית המשפט. מדובר בהליך מהיר ויעיל, המאפשר הגנה מידית ואפקטיבית, שתוכל לאפשר תכנון צעדים עתידיים. אם הוגש נגדך צו כזה ולדעתך, מתן הצו נעשה שלא כדין או שלא בצדק, חשוב לאסוף כמה שיותר ראיות ולהציגן בפני בית המשפט.

סיכום:

בכל הנוגע לאלימות בכלל ואלימות המשפחה בפרט, ברור כי מדובר בנושא כאוב, העוסק בפגיעה בתוך התא המשפחתי. בכל עיסוק בנושא זה, חשוב להיוועץ בעורך דין לענייני משפחה. הידע המשפטי נחוץ במקרה זה וזאת לאור ההשלכות של הדין הפלילי.