כותרות TheMarker >
    ';

    ימים אחרים

    בבלוג זה נעסוק בעיניינים אקטואלים אך גם בנושאים שונים ומגוונים שאינם על סדר היום.

    קיצור שבוע העבודה בישראל

    0 תגובות   יום שני, 19/3/18, 00:17

    החל מה-1 באפריל יקוצר שבוע העבודה בשעה אחת (42 שעות במקום 43 שעות כיום).

    מהלך זה מתאפשר לאחר שביום ראשון האחרון (18\03\18) חתם שר הרווחה חיים כץ על צו ההרחבה ,ובכך נכנס לתוקף ההסכם שהגיע יו"ר ההסתדרות ניסנקורן עם יו"ר ראשי הארגונים העסקיים שרגא ברוש ,ובתמיכת שר האוצר כחלון.

    שר האוצר, משה כחלון, הסכים לצמצום שעות העבודה במסגרת דיל שיאפשר לו להעביר את תקציב המדינה ל-2019. בכך אפשר ניסנקורן  לכחלון לחסוך לקופת המדינה 1.8 מיליארד שקל בהוצאות לשנת התקציב הבאה-2019 ,כאשר הסכים לדחות את פעימות העלאת השכר לעובדי המגזר הציבורי בתמורה להגדלת סך תוספת השכר מ-7.75% ל-7.9%.

                                 למה רק 42 שעות?

    ניסנקורן הוא אדם חכם שמבין שני דברים עיקריים: היכולת שלו לקדם מהלכים כאלו בהדרגה היא גדולה יותר - לא רפורמות ענק, אלא צעדים קטנים שבסופו של דבר יביאו למטרה הרצויה.

    במקביל, גם המשק יכול לספוג את זה מכיוון שמי שנושא בנטל אלו המעסיקים.

    הם יקבלו פחות שעות עבודה מהעובדים, או שייאלצו לשלם יותר כסף על שעות נוספות.

    חשוב לציין כי לא מדובר רק במעסיקים במגזר הפרטי .

    המהלך יעלה למדינה 350 מיליון שקל, עלות שנובעת מכך שהשכר של חלק מהעובדים במגזר הציבורי מורכב בפועל משכר מינימום ומתוספות שונות.

                                      מי ירוויח ממהלך זה?

    חשוב לציין כי  קיצור שבוע העבודה יבוצע ללא הפחתה בשכר והשכר השעתי יחושב מעתה על בסיס של 182 שעות עבודה לחודש, במקום 186 כפי שזה היה עד כה.

    משמעות המהלך היא העלאת התעריף השעתי,והגדלת ערך השעה לעובדים המשתכרים משכר המינימום.

    כלומר, שכר המינימום החודשי לא ישתנה ויעמוד על 5,300 שקל, אך מכיוון שמספר שעות העבודה ירד, הערך של כל שעה יהיה גבוה יותר ב-63 אגורות ויעלה מ-28.49 שקל ל-29.12 שקל.

    חשוב לציין כי זו הפעם הראשונה מאז שנת 1995, שהעובדים בישראל נהנים מקיצור שבוע העבודה.

    בזכות השינוי הנוכחי, הישראלים יעבדו 50 שעות פחות בכל שנה , וזאת כאמור ללא הפחתה בשכרם.

    יום העבודה המקוצר בשבוע ייקבע על ידי כל מעסיק, בהתחשב בבקשות ובצרכי העובדים.

    השינוי ישפיע על הגדרת שעות העבודה של כלל העובדים, אבל בפועל הוא יהיה רלוונטי רק לעובדים ש"מחתימים" כרטיס ומקבלים שכר על שעות נוספות.

    כלומר, מי שמקבל שכר גלובלי שכולל גם שעות נוספות לא ייהנה מהתוספת.

    וכן, גם עצמאים לא ייהנו כמובן מהשינוי.

                           האם הדבר טוב למשק?

    ההסתדרות טוענת כי הגדלת הפריון מגיעה עם שבוע עבודה מקוצר, והם מציינים כי כך היה במדינות מפותחות שעשו צעד דומה.

    כלומר, התפוקה הכוללת לא ירדה, מכיוון שהמפתח במדינות מודרניות הוא איך מארגנים את העבודה, ולא כמה שעות עבודה יש.

    האוצר טוען כי פריון העבודה בישראל הוא נמוך בהשוואה למדינות הOECD .

    נשאלת השאלה : מי צודק בנושא זה?

     

    הפריון אמנם לא מושפע רק משעות עבודה, אבל הוא כן מושפע מהון אנושי ומהכנסת טכנולוגיות.

    כאן יש למגזר הציבורי עוד הרבה לאן להתקדם, אך לא רק בו.

    כזכור, נחתם השנה  הסכם בין הממונה על השכר במשרד האוצר לניסנקורן שמטרתו שילוב של טכנולוגיות חדשות במדינה ללא מאבקים ארגוניים.

    גם מיומנויות בלתי מספקות של כוח האדם בכל התחומים בישראל פוגעת בפריון.

    ולכן נשאלת השאלה: האם אפשר להשוות את ישראל למדינות מפותחות אחרות, שעשו מהלך דומה של צמצום שעות העבודה? 

    התשובה היא לא' מאחר ותפוקת העבודה בישראל נמוכה ב25% מתפוקת העובדים במדינות אירופה וארצות-הברית.

    וכך לא פתרנו את בעיות התל"ג של מדינת-ישראל.


    ניתן לומר כי מדובר כחלק מתכנית ארוכה שיוזם יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן אשר רוצה להפחית את מספר שעות העבודה ל-40 שעות כפי שנהוג ברוב מדינות הOECD.

    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      ארכיון

      פרופיל

      יואב 16
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין