כותרות TheMarker >
    ';

    יוסי קווטינסקי כותב על הכל

    בלוג שנותן במה הן לצד העסקי והן לדעות שלי על כל דבר שרק אראה לנכון. מקום להביע הגיגים , מחשבות, דעות ועוד הרבה ובין השאר לספר על עיסוקי

    לכל המגיבים, אני מבקש להשתמש בגודל הפונט האחיד, לא אות שמנה, אות רגילה - כולנו שווים וכמו שאני כותב בגודל אות רגילה - אני מבקש מכולם - תכתבו בגובה העיניים באות הסטנדרטית ולא אות שונה. תגובות בפונטים שונים מוגדלים או שמנים - יוסרו, כולנו שווים ואין פה מישהו עם גדול יותר או שהוא שווה יותר

    0

    בזכות הבלוג כאן - שפית והנהלת הדסה באו אלי - והיום נקודת מפנה לטובה באוכל בהדסה לכולם - כמה נפלא

    5 תגובות   יום חמישי, 22/3/18, 23:00

    מסתבר שאת הבלוג בדה מרקר קוראים. אחרי התקפת הרעב והזעזוע מהאוכל וכל מה שקראתם בפוסט הקודם, מסתבר שמישהו קורא את הבלוג. לא האמנתי אבל מסתבר שיש גם גורמים שלוקחים את אשר כותבים פה ברצינות.

    הבוקר, לפני  כשעה וחצי פתאום הגיעה משלחת מהנהלת בית החולים שלוש נשים נחמדות שאחת מהן היא לא פחות ולא יותר השפית של בית החולים. שלוש נשים נחמדות שבאו לדבר איתי על... הפוסט שכתבתי אתמול בערב שאני עומד אחריו באופן מלא ומודה שאתמול זה היה רגע מזעזע בחיי הגסטרונומים וגם יחסית לאשפוזים קודמים.

    באו השפית ועוד שתי נשים מההנהלה, שוחחו, הקשיבו, דיברו והמסר הועבר שבעצם זה שאנו מאושפזים בבית החולים, הדבר שאמור להיות מנחם, שאמור לתת לנו קצת אור, הוא האוכל בבית החולים שהוא הדבר שנותן קצת טוב לנשמה וללב.

    הייתה שיחה מאד מועילה ביני, אימי ושלושתן והובהר שאין פה עניין של נקמות או גחמות, אין פה עניין של מלחמה עם הדסה אלא עניין שמטרתו היא אחת – ללמוד ולשפר ולהבין שבסך הכל אנחנו החולים רוצים לאכול .... קצת טוב יותר וטעים יותר..... מגיע לנו, אם כבר מתאשפזים ואף אחד לא מת על זה לפחות..... שיהיה אוכל סביר אפילו אוכל טוב.

    מהשיחה הארוכה והביקור הארוך, הבטיחה השפית כי היא לוקחת את אשר כתבתי לתשומת הלב, היא אמרה שהיא נותנת את כל נשמתה למען החולים בבית החולים והבטיחה שאחרי מה שכתבתי שהיא תעשה כל רק שהיא תוכל לשפר, לשדרג ולהפוך את הכל לטוב יותר.

    בואו נהיה לרגע מציאותיים, לא פשוט לקום בבוקר ולקרוא בלוג כזה. לא נעים לקום בבוקר שאת בתחושה שאתה עושה הכל ופתאום.... איזה מישהו כותב את הדבר הזה.....

    אני לא קוטר, אני לא בכיין אני לעצמי מצאתי פתרונות ויכול כך גם להסתדר אשפוז שלם אבל מבחינתי יש לי מצד אחד את המודל של ברלין שהוא קיצוני לכיוון אחד אבל לא מוכן לקבל קיצוניות לכיוון אחר בשום אופן.

    אני משוכנע שלא היה נעים להן לראות הבוקר את הפצצה הזו והאמת זה ממש לא נוח לקום ולקרוא את זה אבל לפחות רוצה להאמין שאחרי השיחה הזו היום הן הפנימו והן ישפרו והן יהפכו את המטבח לטוב יותר.

    לא מבקשים הרבה יותר, מבקשים אוכל שיהיה מנחם.

    לא מבקשים הרבה יותר – מבקש שיהיה טעים ואסטתי יותר.

    לא מבקש הרבה, מבקש אוכל חם, ולא אוכל יבש וקר

    והעובדה זה אפשרי.

    היום לארוחת הצהריים הביאו לי ולאימי ארוחת צהריים שאפשר לומר – ארוחת שף אמיתית טעימה ברמות מטורפות ושלא יכולתי לסיים אותה כי הייתה ענקית וברמה מושלמת וטובה.

    חשבתי שמפנקים רק אותי, אבל מסתבר שאמנם לי הביאו בנפרד אבל כל האנשים פה במחלקה קיבלו היום ארוחות כמו שלי והכל פתאום נראה אחרת והכל נראה מופלא והרבה יותר יותר מושקע.

    שכתבתי את שכתבתי באמת, לא כתבתי את זה בשבילי

    אני היום, מחר, מחרתיים מתישהו אשתחרר בע"ה  אבל למען החולים האחרים המאושפזים בבתי החולים של הדסה הפוסט הזה נכתב

    כשיש בבית חולים טיפול מקצועי מהמדרגה הראשונה וכדי שהתמונה תהיה מושלמת וההחלמה תהיה מושלמת אוכל מנחם, אוכל טוב עושה את ההחלמה הרבה יותר בטוחה.

    שמח שמישהו מלמעלה בהדסה הקשיב לי
    מקווה שזה לא רק תיקון רגעי אלא תיקון מכאן והלאה לאורך ימים

    שמח שקוראים את הבלוגים בדה מרקר וכל הכוונה שלי היא לא להתנגח עם אף אחד אלא בסופו של יום להביא לכך שיהיה יותר טוב וגם אם זה היה כתוב קשה, והפוסט הקודם נכתב מהלב ומתוך ההרגשה הרגעית, אני עדיין  מקווה שמכל זה ייצא שהדסה הפנימו, לקחו את הכל ללב ובזכות זה החולים יאכלו טוב יותר.

    דרג את התוכן:

      תגובות (5)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        25/3/18 00:28:
      מודה, הייתי בשוק גם אני שפתאום הגיעה המשלחת שהשפית הראשית בראשה. זה מבחינתי היה הפתעה. חשבתי גם שמפנקים רק אותי כמו... דמי שתיקה אבל הסתבר שלי שהם פינקו אותי קצת יותר בנפרד אבל כולם קיבלו כמוני אוכל מופלא, ארוחת ערב שהגיעה כבר הגיעה אחרת לגמרי ובשישי בבוקר שהביאו ארוחת בוקר, אמנם לא אכלתי כי העדפתי כבר לאכול ארוחת בוקר בבית כי נתנו לי אפשרות להשתחרר אז לא חשבתי פעמיים, אבל מגשי הבוקר היו מפתעים, ונראו טוב. כל מה שאני יכול לקוות, שבאמת זה דף חדש שם וזה שהם קראו, באו, לקחו את זה ללב, ועושה באמת רושם לתשומת ליבם מבחינתי זה הצלחה ולא רק בשבילי, ההצלחה היא למען כל החולים בבית החולים הדסה. על פניו אני מאמין שזה נקודת מפנה וחייב לומר - השפית לקחה את זה מאד קשה ומאד ללב ושתי הנשים שהצטרפו אליה היו נבוכות . מה אגיד ומה אומר - אני יצאתי מבית החולים שפתאום כל התוצאות שלי חזרו להיות בסדר..... בלי שום הסבר רק צריך לעקוב - ומקווה שבאמת ההגעה לבית החולים הייתה כמו סוג של שליחות.... למען "תיקון" במטבח. טיפול, יחס, קיבלתי מדהים - ושמח שבאו הקשיבו מעכשיו מקווה שרק ישתפר ורק יהיה שם יותר טוב ומקווה שלא אצטרך לבדוק את זה שוב וארגיש יותר טוב תודה חג שמח ונקווה לטוב
        25/3/18 00:01:
      מאד משמח, כמובן זה ששוחררת הביתה, אבל זה שהפוסט השפיע, ממש מפתיע לטובה. מקווה שהסטנדרט הטוב יישמר
        24/3/18 19:10:
      תודה רבה. שוחררתי הביתה ומקווה לטוב חג שמח

      .

      החלמה מהירה וחג שמח

        24/3/18 09:56:
      יופי. רפואה שלמה והחלמה מהירה. חג שמח

      ארכיון