כותרות TheMarker >
    ';
    0

    יש אלימות בחברה הערבית? באמת?

    0 תגובות   יום ראשון, 25/3/18, 11:52

    פורסם ב"הארץ": 05.06.2017

    עצרת מחאה נגד האלימות בחברה הערבית, בחודש שעבר בכפר קסאםעצרת מחאה נגד האלימות בחברה הערבית, בחודש שעבר בכפר קסאם. צילום:תומר אפלבאום


    מספרים על קבוצת גברים ערבים שישבו לשיחה, כשלפתע פנה צעיר לאחד המבוגרים ושאל: דוד, מהי המהות של מים? "מים הם מים", ענה האיש, אבל כולם המתינו לתשובה שונה. הוא הודיע לצעיר שיענה לו למחרת. האיש ישב בביתו כל הלילה וחשב, מהי בעצם מהות המים? למחרת הוא אמר לצעיר: מים הם מים. אחד הנוכחים, בעל כישרון פואטי פתח מיד בשיר, וזו אחת התכונות הטובות המעטות של ערבים: בילה את לילו ער, אימץ את מוחו ופירש "מים" אחרי מאמצים ב"מים".

     

    ג'קי חורי — "החברה הערבית חסרת אונים מול ריבוי מקרי הרצח"? ("הארץ", 4.6) מה אתה אומר?! ומוחמד ברכה אמר ש"אנחנו מתמודדים עם אסון חברתי"?! כתבתי דברים כאלה לפני שנה ("בואו נודה: אנחנו הערבים, עם אלים", "הארץ" 7.6.2016). אז "הגדולים" קולעים לדעתי? ברור שלא. אחד הדברים הקשים ביותר במנטליות הערבית הוא הודאה בכישלון, לא כל שכן כישלון שמקורו וסיבותיו הם הערבים עצמם. כך, למשל, כל מדינות ערב נשלטות על ידי דיקטטורות רצחניות (מי פחות ומי יותר), וכל מנהיגי העולם הערבי מתהדרים בזכויות האדם במדינותיהם.

     

    יש מי שהודו ב"אסון" הזה הרבה לפני המנהיגות הרקובה של החברה הערבית בישראל — ועדת המעקב העליונה, חברי הכנסת הערבים ומנהיגים אחרים. כן, בהחלט, המנהיגות הנוכחית של החברה הערבית רקובה ומה שחמור מכך — היא אחד הגורמים העיקריים ל"אסון החברתי". ההודאה של המנהיגות הערבית בכך שהחברה שלנו מצויה במצב של אסון היא בעצם הוספת חטא על פשע, כי זה אסון ידוע מראש.

     

    המנהיגים הללו לא פחות חכמים ממני (חלקם אף יותר חכמים), וברור שהם מבינים את חומרת המדרון החלקלק שבו אנו נמצאים. האסון הגדול עוד יותר מהמציאות הרצחנית בחברה הערבית, הוא שהמנהיגות מעולם לא הודתה בכך. כדי לפתור את הבעיה שאליה הובלנו את עצמנו (לא "נקלענו אליה") ולו באופן חלקי, יש לזהות את הגורמים העיקריים שתורמים לה. הראשון שבהם הוא אנחנו. הבה נודה: אנחנו עם שהמנטליות שלו אלימה. זה לא עניין גנטי אלא חינוכי — עניין של התנהגות ראויה, של נימוס. אנחנו עם שמברך את אורחיו "ברמחים וחרבות". ואם זה נחשב בעיניכם כהיטפלות לשיר חתונות, אז דעו שמכאן זה מתחיל.


    אפשר לבחון שני מקרים מהזמן האחרון: הסרט "לא כאן, לא שם" (בּר בּחר, בשמו הערבי) של הבימאית מייסלון חמוד עורר זעם בחברה הערבית, במיוחד במעוזי התנועה האיסלאמית באום אל־פחם. העירייה הוציאה גילוי דעת שבו היא גינתה את הסרט וקראה להחרמתו. לגיטימי. אבל השיח ברחוב וברשתות החברתיות היה הרבה יותר אלים.

    חלק מהמנהיגות הערבית, במיוחד המנהיגות הנשית, יצאה נגד האלימות המילולית רק אחרי שהתקשורת העברית יצאה באופן גורף כמעט להגנת הסרט ויוצריו. המנהיגות הערבית בארץ מגיבה לאירועים, היא לא יוזמת אותם. היא איננה עוצרת אותם כשצריך והתגובות שלה מטופשות במקרה הטוב.

     

    נשק יום הדין של מוחמד ברכּה הוא השביתה, ולא משנה שכל השביתות האחרונות נכשלו וההיענות להן היתה זעומה ביותר. התגובה האופיינית השנייה היא הצעדה, שבה רואים את המנהיגות הערבית הולכת בשילוב מרפקים, כאילו שמישהו מאיים עליהם. האחדות המזויפת, המלאכותית והמיותרת במיטבה.

     

    האירוע השני הוא החוק שחוקקה הרשות הפלסטינית, לפיו עונשו של מי ששובר את צום הרמדאן בפרהסיה הוא חודש מאסר. לכאורה — בעיה שלהם. אבל ההשלכות של החוק האווילי הזה הגיעו גם לישראל, ואין טבעי מכך. התפתח דיון לוהט סביב הזכות לא לציית למצוות הצום, ומהר מאוד הוא גלש ברחוב וברשתות החברתיות לאיומים פיזיים ממש, והכל מבית מדרשה של התנועה האיסלאמית.

     

    עד לכתיבת הדברים האלה, לא שמעתי חבר כנסת ערבי אחד שהתבטא בנושא. מדוע? הם חוששים להתעמת עם התנועה האיסלאמית? מוחמד ברכּה חושש כנראה מהתחדשות המאמצים של התנועה האיסלאמית להקים ועדת מעקב עליונה אלטרנטיבית, וכך הוא יאבד את תפקידו. אבל מה קורה עם איימן עודה וג'מאל זחאלקה? עליהם להשמיע את עמדתם, תהיה אשר תהיה.

     

    הכישלון הגדול של המנהיגות נובע מכך שבבואה לטפל בבעיה היא נשענת על המנגנון שדווקא תורם לה: ועדות הפיוס. אלה "ועדות עממיות" שקמו ביישובים הערביים, ולמעשה זהו שם אחר למנהיגי חמולות ואנשי דת. זה לא חינוך. זו הנצחה של הבעיה.

     

    הנה מה שקרה בטירה בשבוע שעבר: בלחץ התנועה האיסלאמית שהתנגדה לפעילות משותפת לנשים וגברים, הוצא "רמדאן מרקט", יריד קניות ואומנות, אל מחוץ לעיר. לידיעת הקורא איימן עודה: דאעש זה כאן, בטירה.

    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      ארכיון

      פרופיל

      דני נאמן מצטט
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין