אתם יוצאים מהבית לעבודה ובדרך מגלים כי אדם מסוים עוקב אחריכם ברגל. אתם נכנסים לרכבכם ומתחילים לנסוע לכיוון העבודה. לאחר מספר דקות, אתם מגלים שאותו אדם ממשיך לעקוב אחריכם ברכב. לחלופין, אתם מתגוררים בשכנות לאדם מסוים, אשר לא מפסיק להטרידכם מילולית ואף פיזית – באמצעות השלכת חפצים לביתכם או למרפסת המגורים שלכם. מה תוכלו לעשות במקרה כזה? כאשר אדם מרגיש מוטרד או מאוים, יש לו הגנה בחוק בעזרת הצווים הבאים – צו הרחקה או צו הגנה, שעליהם נרחיב במאמר שלפניכם/ן. לרוב, כאשר אדם מרגיש מאוים, הצעד הראשון שהוא יעשה, הוא פנייה למשטרת ישראל בבקשה למתן סעד. היות ולא בכל מקרה יכולה המשטרה לעמוד לרשות האזרח, יוכל האזרח לפנות לבית המשפט ומכוח מספר חוקים שונים לבקש סעד.
במאמר המובא לפניכם/ן, נבחן תחילה מהי הרגשה מטרידה או מאיימת, שבגינה יוכל אדם לבקש צו הרחקה. בהמשך, נעמוד על החוקים הקיימים, שמתוקף כוחם נוכל לבקש את הסעד וכן נבחין בהבדלים בין החוקים השונים. כל זאת מובא לפניכם/ן, קוראים וקוראות. נציין כי אין לראות במאמר כתחליף לייעוץ של עורך דין.
מהי הרגשה מטרידה או מאיימת? התרחישים המובאים לפניכם, הם תרחישים שיכולים לקרות לכל אחד מאתנו. אף יותר מכך, אלו תרחישים אשר קורים לא אחת, לאנשים רבים מן הישוב, אשר חשים מאוימים ומוטרדים. כעת, נבחן מהן ה"תרופות" להטרדה או פחד.
צו הרחקה: כאשר אנו סובלים מהתנהגות ו\או התנהלות אשר פוגעת בפרטיותנו ואף באוטונומיה שלנו, עומדת לנו הזכות לפנות לבית המשפט, בבקשה להוצאת צו הרחקה של האדם המטריד. צו הרחקה הוא צו שיפוטי, שאותו נותן בית המשפט, לאחר שהובהרו לו נסיבות הבקשה. למעשה, הצו מורה על הרחקתו של האדם המטריד מקרבתנו. מאחר ומדובר בצו שניתן על ידי בית המשפט, אזי מדובר בצו שיפוטי לכל דבר ועניין, שכן מעבר על הצו, יהווה עבירה פלילית. חקיקה: כאמור, צו הרחקה, יתכן שיינתן מתוקף מספר חוקים, שאותם נבחן כעת: חוק מניעת הטרדה מאיימת, תשס"ב–2001 (להלן: "חוק למניעת הטרדה מאיימת") – התרחיש הראשון שהבאנו (אדם אשר עוקב אחריכם), הוא סיטואציה מצוינת לחוק זה. למעשה, החוק למניעת הטרדה מאיימת, מאפשר למבקש הצו להוציא צו הרחקה כנגד אדם מטריד, שאינו בן משפחה. כלומר, אדם שמהווה סכנה, הטרדה או איום ואינו בעל קשר משפחתי.
הצו יינתן במקרה שבו אדם מתלונן על הטרדה מאיימת מצד אדם אחר, הגורמת אף לשיבוש אורח חייו התקינים והשגרתיים. לכל אדם יש זכות לפנות לבית משפט ולבקש את הצו. במידה ובית המשפט יראה לנכון לתת את הצו, אזי הוא יורה על תוקפו למשך חצי שנה בלבד. כמו כן, לבית המשפט עומדת האפשרות להאריך את תוקפו של הצו.
החוק למניעת אלימות במשפחה, תשנ"א–1991 (להלן: "החוק למניעת אלימות במשפחה") – להבדיל מהחוק למניעת הטרדה מאיימת, החוק למניעת אלימות במשפחה, נועד לספק הגנה במצבי אלימות בתא המשפחתי. אדם הסובל מאלימות חוזרת ונשנית מצד בן משפחתו, יוכל לקבל את הסעד המידי של צו ההגנה. כאמור, צו זה יינתן גם הוא בהחלטת בית המשפט, כאשר תקופת המינימום עומדת על שלושה חודשים ותקופת המקסימום שאותה יוכל להאריך בית המשפט, היא לתקופה של עד שנתיים. היות ומטרתו של החוק למניעת אלימות במשפחה היא להגן על בני המשפחה, לבית המשפט יש סמכויות רבות ורחבות, מלבד מתן הצו. לדוגמא, בית המשפט יכול להחרים נשק מהאדם המתעלל, או לשלוח אותו לטיפול נדרש, כמו "טיפול לשליטה בכעסים".
לסיכום: צווי הרחקה אינם דבר נעים, לא לאדם המבקש ובוודאי שלא לאדם שכנגדו הוצא הצו. אך סיטואציה שבה אנו מרגישים מאוימים, מוטרדים או פגיעים, יכולה לעיתים להוות סכנה של ממש ולכן בחר המחוקק לתת את הסעד המהיר של צו הגנה או הרחקה. מאחר והליך של הוצאת צו הרחקה, הוא מורכב למדי, מומלץ להיוועץ עם עורך דין מומחה בתחום דיני המשפחה, אשר יוכל להמליץ, ללוות וכן להדריך, להקנות ידע, כוח וביטחון. |