כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    הבלוג שלי

    0

    מגבוה

    5 תגובות   יום שבת, 7/4/18, 10:17

    בין ניו יורק לישראל נוצר לפני שנים רבות חיבור אישי וקרוב מאוד שמשתמר כל השנים, מעבר לזמן ולמרחק.
    ביקורים הדדיים ונוכחות מלאה שאוספת אליה את כל המעגלים החדשים, שנוצרו סביב אותה אבן שפעם נזרקה למים.
    מה שהסתפק בעבר בנסיעה באוטובוסים, עם תרמיל קטן על הגב ושני מנשאי ילדים, דורש היום ארבעה רכבים, התאמה לילדים קטנים ואין סוף ציוד.
    ביקור בישראל, עובר תמיד דרך מצדה, ים המלח, ירושלים ותל אביב (בעבר כלל גם את חופי סיני) והצפון יחכה לביקור הבא.
    צופפנו לנו בשבוע אחד את כל הנסיעות, הטיולים, הארוחות, השיחות, הים, מוסיקת הרקע – כמכונה משומנת שכל דקה בה מתוכננת היטב.
    ככה הם, מתכננים חצי שנה לפני את הביקור על כל פרטיו, מבטלים כשמתוח בדרום הפרוע ומקפידים בזמן אמת, להעלות לפייסבוק את כל המתרחש, בגדר: עשית דיווחת – עשית. עשית לא דיווחת – לא עשית!
     
    נפרדנו אתמול בערב עם תפאורת תמרות אש ועשן, של שני עמים לפותים זה בזה, האחד חוגג את חירותו והשני מבכה את כלאו. עשן סמיך, תסכול, פחד וכאב חצצו ביניהם.

    ואולי, שם למעלה מהאוויר, יכלו אורחינו לראות את שאריות העשן שסמן להם בדיוק את המקום בו חנו לשבוע.
    ואולי, מגבוה, אפשר לראות גם איזה אופק בהיר שיסמן לכולנו שאפשר גם אחרת.


    ''


    https://www.youtube.com/watch?v=apmUeGgXHbw  

    דרג את התוכן:

      תגובות (5)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        9/4/18 00:28:

      ההתייחסויות שעלו כאן מייצגות באופן בהיר ומדויק את העמדות המרכזיות במחלוקת שמפלגת את העם בישראל:
      בצד האחד - אלה שמאמינים שכולם בני אדם ושככאלה הם שואפים לטוב שהוא דומה מתוך היותם בני אנוש (ביטחון, שקט, קורת גג, פרנסה, משפחה, חברה, זהות, שמחה, תקווה.....)
      ובצד האחר - אלה שפועלים בו זמנית ובמקביל גם מתוך תחושת קורבנות וגם מתוך סגידה לכוחנות. אצל אלה הכל נראה אבוד, מאיים, מסוכן. עולם של דמוניזציה, של מפלצות שקיומן מחייב לפעול כלפיהם בדה לגיטימציה, בכוח. עולם בו קיימים כאלה שיש להם זכויות וכאלה שאינם זכאים להן. ותמיד נלווים לכך הסברים "מדעיים", "היסטוריים" ו"חברתיים" שיבססו את הטיעונים (ואגב, זה אף פעם לא נעצר באויבים מבחוץ, זה תמיד מחלחל גם ל"אויבים" שבפנים).
      ועל ספו של השבוע הקשה הזה של יום השואה, יום הזיכרון ויום העצמאות -  אני מזכירה: ישראל של היום היא חזקה, יצירתית, מתקדמת. החתירה להסכמים ולעצירת האלימות (ההדדית) המתמשכת – אין בהם חולשה אלא כוח. הכוח שנושא בחובו את הסיכוי לחיות במדינה נורמלית ובחברה נורמלית, שמסוגלת לראות יותר מצד אחד של המטבע, שמסוגלת להביט בראי ולהבין את משמעותה של שליטה רבת שנים בעם אחר וההשחתה הפנימית מוסרית הנלווית אליה.
      אין משמעות הדבר וויתור ולו על פסיק משמירה על הביטחון, על העוצמה ועל האינטרסים של מדינת ישראל. אלה הם הבסיס שאינו עומד בסימן שאלה אצל אף אחד. כן קיים וויכוח על הפרשנות של אלה (ויש מי שפועל במרץ כדי ללבות אותו).
      כמו כל אזרחי ישראל וכמי שחיה בעוטף עזה – גם אני יודעת היטב את משמעות הצורך בביטחון ואת משמעות היעדרו.
      גם מתוך כך ואולי דווקא מתוך כך אני שואפת ומאמינה שאפשר אחרת. 
      עוד מאותו דבר כבר יש לנו שנים רבות מדי. הגיע הזמן לנסות באומץ גם אחרת.

       

        8/4/18 12:04:
      בכל סוגייה ניתן למצוא את הדרך ולמגר את אבני הנגף.
        8/4/18 11:06:
      לא אי אפשר אחרת . חלומות באספמיה . נטיית ליבם היא להתפוצץ ולפוצץ אנשים חפים מפשע . אמש בגרמניה- בלגיה/ארה"ב/שוויץ/הולנד/בריטניה/ועוד ועוד . ולרגע שלא תתבלבלי . האנשים האלה שמפגינים בגדר הם רוצחים פרחחים שרק רוצים לטבוח בנו . תסתכלי קצת צפונה לסוריה . אי אפשר אחרת .
        8/4/18 10:29:

      צטט: א ח א ב 2018-04-08 08:49:21

      אפשר גם אחרת. שבוע טוב :)

      אפשר, אפשר! צריך לרצות מאוד...
      שבוע טוב טוב אחאב!

        8/4/18 08:49:
      אפשר גם אחרת. שבוע טוב :)

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      esty.d
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין