כותרות TheMarker >
    ';

    יוסי קווטינסקי כותב על הכל

    בלוג שנותן במה הן לצד העסקי והן לדעות שלי על כל דבר שרק אראה לנכון. מקום להביע הגיגים , מחשבות, דעות ועוד הרבה ובין השאר לספר על עיסוקי

    לכל המגיבים, אני מבקש להשתמש בגודל הפונט האחיד, לא אות שמנה, אות רגילה - כולנו שווים וכמו שאני כותב בגודל אות רגילה - אני מבקש מכולם - תכתבו בגובה העיניים באות הסטנדרטית ולא אות שונה. תגובות בפונטים שונים מוגדלים או שמנים - יוסרו, כולנו שווים ואין פה מישהו עם גדול יותר או שהוא שווה יותר

    0

    70 שנה והיחס לבעלי המוגבלויות לא השתנה. מדינה רעה שלא נותנת תקווה, אשאר עם ראש מורם בזכות עצמי ומשפחתי

    0 תגובות   יום שני, 9/4/18, 09:39

    בפרוס שנת ה 70 נזכור את כל בעלי המוגבלויות באשר הם ואני בינהם. לכל אלה שנלחמים יום יום ושעה שעה על החיים שלהם, מנסים לחיות בדרך הכי טובה, מתמודדים עם מוגבלות כזו או אחרת כל אחד וה"סיפור" שלו ועל הדרך מעבר לעובדה שהם מתמודדים ... וגם אני כבעל מוגבלות, עם החיים שלא בהכרח הם פשוטים, צריכים להתמודד עם גופים ציבוריים, ממשלה, רשויות  וכל אלה שבמקום להפוך את החיים לפשוטים יותר ממררים את החיים והופכים את המכאובים לקשים יותר.

    לא קל להיות בעל מוגבלות גם אם היא פשוטה וגם אם היא מורכבת, לא קל להתמודד עם זה ברמת היום יום ושעה שעה, וכפל כפליים זה ההתמודדות עם כל אלה שאמורים לסייע לנו ולהפוך את חיינו נוחים יותר והופכים אותם לכאובים יותר.

    אני רואה את הנכים שנאבקים וליבי ליבי איתם.

    אני מכיר לא מעט בעלי מוגבלויות שהחיים שלהם לא פשוטים בכלל.

    אני "זכיתי" להיפגש פנים מול פנים מול מנגנוני הבירוקרטיה של מדינת ישראל, ולצערי יש לי "חבילה" מורכבת שהובילה אותי עם נכות אחת של 90 אחוז והמלצה לצמיתות, שנייה של 45 אחוזים והמלצה לצמיתות, ומדינת ישראל במקום לתת את הגבוהה החליטה לשקלל את הנכויות האלה, לתת לי 72 אחוז לצמיתות וכאשר ביקשתי עזרה כבעל מוגבלות בכל דבר שרק אפשר, למרות שאני עובד, אולי הטבה כזו או אחרת, אולי השתלמות להרחיב את היכולות שלי, אולי עזרה כזו או אחרת ואז נאמר לי על ידי העובדת הסוציאלית: "אתה נראה טוב – אין סיבה שתקבל מאיתנו משהו בכלל" וזאת לאחר שלא רציתי בכלל להוציא נכות והן לחצו אותי להוציא את הנכות ואמרו שיעזרו לי.

    שרואים את התשדירים, בערוצי הטלוויזיה ואת כל האנשים ש"ביטוח לאומי עזר להם" אני יכול לומר בלב דואב וכואב, הכל מסכת שקרים, הכל צביעות ואחיזת עיניים והכל לא אמיתי.

    אני לא מסכן, אני מנהל את העסק שלי בגאווה ומצליח בו. נכון, יש לי גם רגעים קשים שאני מתמודד איתם, אבל לשמחתי יש לי משפחה מדהימה שתומכת בי, מסייעת לי המון, נותנת לי את הכוחות ואת התקווה ובזכות זה בחרתי בדרך של חיים והצלחה ולהרים ראש וגם אם המדינה שמה עלי פס.

    מבחינתי שיש לי משפחה כמו שיש לי, שהצלחתי להקים עסק לתפארת ולתת שרות עם כל המוגבלות ובעיקר לנהל עסק כמוגבל שמיעה זה לא פשוט והגעתי היום למה שהגעתי בזכות האמונה שלי ששום מוגבלות לא תעצור אותי וההפך הוא היא תעצים אותי מעלה מעלה ותיקח אותי קדימה לפסגה.

    אני נותן לעסק שלי את כל האנרגיות האפשריות ויצרתי גם קשר נפלא עם חברת התוכנה שמסייעת לי רבות ומלמדת אותי סודות נפלאים כיצד להפיק את המיטב ואת הטוב. למדתי המון לבד והם הרחיבו לי את הידיעה והיום יש ביננו שיתוף פעולה נהדר שבזכותו גם התמיכה בעברית השתפר בלי הכר והכל בזכות שיתוף פעולה מושלם.

    ללקוחותיי אני נותן את הנשמה, רואה בכל עבודה שאני מוציא כאילו זה עבודה שאני מבצע עבורי בשביל עצמי ובכל עבודה משקיע את כל הלב והנשמה. זה לא משנה אם לקוח מגיע פעם אחת או לקוח שרכש חבילת עיבודים, כולם, יקבלו את המקסימום שרק אפשר על מנת שיהיה מושלם מכל הכיוונים.

    אני בודק את קבצי הלקוחות, אם יש טעות אני מעיר, לא אוהב להוציא עבודות עם טעויות וגם אם לקוח שלח קובץ בעייתי, בזכות העובדה שהכל דיגיטלי אפשר לתקן הכל באופן מהיר ויעיל.

    כל עבודה באשר היא זוכה ליחס אישי וכל הלב וכל הנשמה.

    לשמחתי, לקוחותיי כולם עד היום מבינים ומתחשבים בלקות השמיעה שלי שהיא רק מתגברת מיום ליום והופכת להיות קשה יותר ולשמחתי עד היום למעט פעם אחת, לא נתקלתי בבעיה בגלל הלקות ואני בהזדמנות זו רוצה להודות לכל הלקוחות שלי על ההבנה ועל כך שהם מקבלים אותי כבעל מוגבלות ואני זוכה מהם להבנה מלאה ונפלאה.

     

    לי קשה עם לקות השמיעה שלי וכל פעם זה עולה לי בדמים, חברתית, נפגעתי ולא פעם אחת אבל עסקית לשמחתי זכיתי בלקוחות מדהימים שמבינים את הבעיה וזה נותן לי אור, תקווה ואמונה.

    בהזדמנות זו אספר לכל מי שלא יודע ולא מכיר, על פרויקט סיפור חיים שהקמתי שבו אני מעלה בהתנדבות סיפורים של ניצולי שואה ונפתח מיני אתר בתוך האתר שלי – סיפור חיים ושם נמצאים עשרות סיפורים שחלקם הגיעו באופן עצמאי, חלק גדול מהם הגיע בזכות שיתוף פעולה עם ארגון גמלאי רעננה ודורות זבולון וליבי פתוח לכל מי שעוד ירצה להצטרף למיזם. זה פרויקט מדהים שמכיל לא מעט סיפורים והכל, בהתנדבות, מתוך ראייה שמה שלא עשיתי עם משפחתי ולא תיעדתי סיפורים של סבא שלי ושל אימי שתבדל לחיים ארוכים, מה שלא עשיתי עם המשפחה שלי אני עושה היום על מנת שיזכו לקרוא את הסיפורים של אותם ניצולי שואה שהסכימו לשתף את כולם בסיפוריהם ואשמח לכל סיפור נוסף שיצטרף והכל זה חינם, כחלק מיוזמה שלי שאני מרגיש בה גאווה ואמונה שזה הדרך הנכונה.

    עברתי שנה לא פשוטה, עברתי שנה מורכבת ונפרדתי השנה מחבר, בן זוג בעברי ולא היה לי פשוט השנה בכלל וגם היו צרות שקשורות ללקות השמיעה שהפכו את חיי תקופה לא קטנה למרורים וזה לא פגע בעסק רק הפך את החיים למסובכים.

    קברתי את החבר הטוב שלי בחיים דימה מינקין ז"ל שעבר לאמריקה, לדנבר להתאחד עם הוריו ונפטר והוא רק בן 40, הלך לישון ולא קם כאשר הגיע לשיא שלו ולפריחה ולהצלחה.

    זה שבר אותי, לקח זמן לאסוף את השברים, גם בעיית השמיעה, גם השבר של המוות שינו לי הרבה בתפיסת החיים ומכאן אני רק מחפש איך להפוך את הרע שחוויתי לטוב יותר ומחפש את האור ומתחיל למצוא אותו למרות ימים לא פשוטים

    כאבתי, נפלתי, התרוממתי ומה שהחזיק אותי לאורך כל התקופה זה גם העסק שלי והלקוחות שלי שתמכו בי גם ברגעים הקשים שלי ונתנו לי תקווה ויותר מכל.

    בזכות הוריי, משפחתי, אחיי והאנשים הקרובים אלי שנתנו לי את הכוחות, את האור ואת התקווה ובזכות זה אספתי את עצמי, התחזקתי והפכתי את הרע לטוב יותר עם המון המון תקווה.

    ואסיים ואומר

    שום מוגבלות לא תעצור את החיים וגם אם מדינת ישראל תמשיך בדרכה לא לתת את הכבוד ואת התמיכה למוגבלים באשר הם, שום דבר לא יעצור אותי, שום דבר לא יכבה לי את האור ויותר מזה, ככל שאני רואה, שהמדינה שלנו כלפי האנשים המוגבלים היא רעה, זה נותן לי יותר כוחות להצליח בזכות עצמי ובלי שום עזרה.

    תודה לכל אלה שעומדים לצידי ומבינים ומכבדים את הדברים.

    תודה לכם הוריי ומשפחתי היקרה, שבזכותכם גם אם לרגע נפלתי, התרוממתי והחזרתי לעצמי את התקווה והאמונה.

    לא פשוט להיות בעל מוגבלות בישראל.

    אבל המוגבלות הזו, לקות השמיעה ... ועוד

    רק הביאו אותי להבין שצריך להסתכל רק קדימה

    להוציא מכל רע את הטוב, לצעוד בראש מורם ולחייך

    כי לא הכל רע, וגם אם לא פשוט, תמיד תשאר בתוכי התקווה והאמונה.

    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      ארכיון