מסופר על הניסיון למכור את בנק לאומי לפרנק לואי, עשיר אוסטרלי, שהיה חברו של אולמרט, כאשר היה שר אוצר. ציטוט:

" כל אותה עת התנהלה חקירת משטרה ב"פרשת בנק לאומי". אפשר לכתוב ספר עב כרס על התנהלות החקירה, על הזדון והרשע שהיו מעורבים בה, ובעיקר על המסמך שחובר על ידי החשב הכללי באוצר, ירון זליכה, והתחזה להיות פרוטוקול של דיון אצלי. אף אחד ממשתתפי אותו דיון לא הצליח לזהות את מה שכתוב ב"פרוטוקול", פרי עיטו של זליכה, עם מה שהיה בדיון. אף על פי כן הוא היה בסיס מרכזי לחקירה.

     הפרשה כונתה חיש קל על ידי ממלא מקום  נשיא בית המשפט העליון לשעבר, מישאל חישין, כפרשת השחיתות הגדולה בהיסטוריה של מדינת ישראל. רבים סבורים שחישין היה שופט מרשים, אבל השופט הנכבד הזה, שהיה ידוע במזגו הסוער,  עבר כל גבול סביר בתגובתו הפומבית על פרשה שלא הכיר כלל, ולא טרח לרדת לפרטיה. הוא הפך לקול בולט במקהלת הקולות שביקשה רק לתקוף רותי, תוך זריקת האשמות שווא, חסרות שחר, שהחשידו אותי במעשים פליליים שלא היו ולא נבראו. אני רוצה להאמין שבשבתו על כס המשפט היה חישין קצת יותר מאוזן ופחות היסטרי.

     במקרה של בנק לאומי העלילה נגדי הייתה נבזית במיוחד. הטענה הייתה כי התכוונתי למכור, בהיותי שר אוצר, את מניות המדינה בבנק לאומי לפרנק לואי, יהודי המתגורר באוסטרליה ונחשב לאחד מעשירי תבל." - עד כאן ציטוט.

הדברים נכתבו בספרו של אולמרט לאחר מותו של כבוד השופט מישאל חישין. השופט לא יכול להגיב. לכל הקורא בספר ישנה אפשרות להרהר בדברים הללו ולהחליט למי להאמין: לשופט חישין או לאהוד אולמרט. אני מאמין לשופט חישין.

ולהלן התייחסות שלי למה שאולמרט כתב על ירון זליכה, לשעבר החשב הכללי במשרד

האוצר.

ציטוט מהספר:

" זליכה, צעיר, חסר מנוחה, חסר איזון נפשי וחסר הגינות אלמנטרית, יצר הרבה בעיות. בערך באותה תקופה הוא נתקל במסדרון הכנסת בפואד בן אליעזר. פואד היה דודו. אחי אמו. הוא אמר לאחיינו כי הוא מגזים במלחמות שהוא מנהל נגד כל העולם, ובסוף עוד "יחסלו" אותו. פואד התכוון כמובן "חיסול" ציבורי, פוליטי. למחרת הגיש זליכה תלונה במשטרה נגד דודו על איום ברצח. את הסיפור שמעתי מפואד." - סוף ציטוט.

שוב, דברים שכתב אולמרט בספרו, כהתייחסות למה ששמע מבר מנן, שאיננו עמנו עוד. פואד, עליו השלום, היה ידוע בחייו כמתנסח כושל, שלא תמיד ניתן להבין למה הוא מתכוון באמת. אני הרהרתי קצרות בסיפור של אולמרט. אינני מאמין לו.

ועוד כתב אולמרט על זליכה ופרשת ניסיון מכירת בנק לאומי על ידו. ישנו ספר שירון זליכה כתב, ובספרו התייחסותו לפרשת ניסיון המכירה של אולמרט את בנק לאומי לפרנק לואי. כותרת הספר של זליכה - "הגווארדיה השחורה". בדקתי היום מה כתב זליכה לפני מספר שנים. הרהרתי בעניין ואני מאמין לזליכה ולא לאולמרט.

ועוד ציטוט מהספר של אולמרט על ירון זליכה:

" עם זאת, אני חייב לציין שזליכה הוא אדם מוכשר, ובצד התנהגויות בלתי נסבלות עשה דברים ראויים בחשבות הכללית, לרבות הוראה שלפיה משרדי הממשלה לא יורשו לעכב תשלומים יותר מ"שוטף פלוס שלשים". זו הוראה נכונה ושיבחתי אותו עליה. ואולם, מערכת יחסיו בתוך המשרד יצרה מתח, אינטריגות, מריבות ורכילויות, ומנעה עבודה תקינה." - סוף ציטוט.

אולמרט ביקש לפטר את זליכה, אך מזוז, היועץ המשפטי לממשלה מנע זאת ממנו כי היו אלה ימים מועטים לפני הבחירות ובג"צ לא יאשר את הפיטורים.

הספר של אולמרט הוא בן 900 עמודים. אני קורא אותו לאט ובעיון קפדני, ככל שאני מסוגל. בכוונתי להעלות את הרהורי על דברי אולמרט, בחיוב או שלילה, במספר פוסטים בעתיד הקרוב. היום זה הראשון שבהם.

הסיבה היא שהיום אהוד אולמרט ביקש למחוק את הרישום הפלילי שלו ולדעתי כל אזרח שאכפת לו ממדינת ישראל, חייב לנקוט עמדה בעניין בקשתו של אולמרט.