כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    מחקרים על סרטן וטיפולים

    חוקרים ממכון ויצמן גילו שתאים סרטניים מתפתחים בקצב מהיר יותר בלילה ...ולכן עדיף לתת את הטיפולים דווקא בלילה במצב מנוחה ולא במצב עירות .
    http://www.sciencedaily.com/releases/2014/10/141009125601.htm

    "גויידי, גויידיש הם קראו לנו " יום הזיכרון לשואה"

    2 תגובות   יום חמישי, 12/4/18, 19:16

    התבוננתי בו בשקט , העיניים שלו חיפשו ,

    יד אחת מחזיקה במשענת הכסא ,

    כמו מאבד את שיווי המשקל ועוד רגע יפול .

    הבנתי שמשהו במוחו מתרוצץ ...

    את השאלות הכל בסדר ?

    או מה קרה ? או צריך עזרה? 

    כבר לא היה צריך לשאול ...

    התשובה ברורה ...

    הוא אומר  :" "הלב שלי הולם במהירות ...

    לכם זהו יום זיכרון , בשבילי כל רגע , כל פעולה שאני עושה במשך היום מזכירה לי ..."

    שחקנים עולים ומציגים על הבמה , מנסים להמחיש את  הסיפורים הקשים ככל שניתן ...

    על הבמה עומדים כשהטלאי הצהוב מודבק לבגדיהם , גברים מבוגרים נשים וילדים ...

    הוא אומר: " כשאני רואה את הטלאי הזה הצהוב אני מתכווץ בתוכי ...הכל עולה שוב ושוב "...

    המבט שלו ננעל על הטלאי הצהוב ...

    ולחש "ג'ויידי...הם קראו לנו ג'ויידש "...

    ואז הוסיף ואמר  :" לכם ברור מאליו שיש לחם ...

    אצלינו אם לא יהיה לחם זה אסון "...

    שאלתי :" אתה מתכוון לאז כשלא היה לכם לחם "?

    "לא", ענה " אני מתכוון לעכשיו , היום ...

    החסך הזה של אין לחם והרעב ... אף אחד לעולם לא יהיה רעב , את מבינה ?! אין דבר כזה שילד יהיה רעב "...והוריד את המבט מהטלאי ....הדמעה זלגה וידו מיהרה לכיסו לשלוף ממחטה , ומנגב קצה אפו ,ובקול חנוק אמר "סליחה , סליחה... אתם זוכרים את הזוועה ביום הזיכרון ...אני , אני זוכר כל רגע בשנה "....

    דרג את התוכן:

      תגובות (2)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        15/4/18 09:01:

      צטט: אזוטריקה-יומן לימוד אישי 2018-04-14 15:12:19

       

      עוד סיפור נוקב ולזכרון עולם

       

       

      אמת, עוד סיפור נוקב אחד מיני רבים ולזכרון עולמים ...

      סיפור מציאות עצוב...

      ובכל שנה מתעורר אצלנו עוד אחד מה"סיפורים" אחרי שנים רבות של שתיקה. 

      יש שעבורם דמויות המספרים יהיו "רק" עוד מאלה מספרי הסיפורים,

      אנשים ללא שמות עם סיפור,

      יש שעבורם המספרים יהיו דמויות ללא שמות ללא פנים , 

      ויש את אלה שעבורם אותם דמויות לא מספרות ,שותקות במשך עשרות שנים ,

      ועבורם אלה, יהיו הסיפורים הכי משפיע על חייהם ... 

      עצוב שיום אחד הם כבר לא יהיו ואולי גם הסיפורים יתפוגגו להם עד למחיקת הזיכרון . 

       

      עוד סיפור נוקב ולזכרון עולם

      ארכיון

      פרופיל

      ליסהליסה
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין