כותרות TheMarker >
    ';

    תגובות (1)

    נא להתחבר כדי להגיב

    התחברות או הרשמה   

    סדר התגובות :
    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    RSS
      27/4/18 17:04:
    יש פרק ב?

    רכבת העמק פרק א

    1 תגובות   יום שבת, 14/4/18, 23:09

    בעקבות הסלילה המחודשת של רכבת העמק, יצאה המשפחה חמושה בויקיפדיה לטיול ברכבת העמק ההיסטורית. הנה מה שיצא...

     

    החוזה

    לאנשי ההר בארצנו יש נטייה לרוח. כך לדוגמה הרי ירושלים משרים קדושה, הרי הגליל קבלה וכו'. אנשי החוף התברכו בהר אחד – הכרמל, שגם לו יש אמביציה מיסטית. העדות הנאמנה ביותר למיסטיות של ההר הוא שמו הערבי - “הר אליאס" על שמו של אליהו הנביא זכור לטוב. ולכן אין זה פלא שגם בעת שלנו מושך אליו הכרמל מיסטיקנים. אחד מהם הוא גיבורנו – סר לורנס אוליפנט, אריסטוקרט נוצרי, שברזומה שלו יש את התארים: סופר, עיתונאי וחבר פרלמנט בריטי.

     

    לא פעם יש גבול דק בין רוחני לתימהוני – כפי שיעיד גיבורנו. הוא החליט לפרוש מעבודתו כחבר פרלמנט כדי להצטרף עם אמו ואשתו לכת "אחוות החיים החדשים". ראש הכת שנחשב על ידי מאמיניו (ועל ידי עצמו) כמשיח, תבע ממאמיניו חיי צניעות ועבודה קשה. כדי לזכות בטוב הזה היו על המאמינים להיפרד מרכושם ולהעבירו לידי המנהיג הכריזמטי (כך שלהיות בעל רכוש היה תנאי כניסה ראשוני לאחווה). בין היתר ה"משיח" הטיף לחיים ללא יחסי מין. נוהג שלורנס ואישתו הקפידו למלא גם לאחר שפרשו מהאחווה. לאחר מספר שנים התפקח הזוג מהמשיח הנ”ל, והם חיפשו יעד חדש לרוחניותם.

     

    היעד החדש היה רעיון מיוחד ושאפתני. כמעט עשור לפני הניצנים הראשונים של הציונות, הוגה אוליפנט הנוצרי תכנית מהפכנית: לעורר את בן האל ישו לתחייה. השעון המעורר הוא העלאת היהודים לישראל. בזכות הרוח הציונית שוכר אוליפנט עוזר אישי יהודי העונה לשם נפתלי, וביחד עם רעייתו עולים שלושתם ארצה ומשתקעים בכרמל. חלק מהזמן בפסגה בכפרים הדרוזים עוספיה ודלית אל כרמל וחלק מהזמן בחיפה. העוזר היהודי מפתח חיבה אישית לאשתו של אוליפנט, וכדי לצוד את ליבה מתעורר בו כישרון נסתר בכתיבת שירי אהבה. לימים כאשר אוליפנט ינדוד בשבילי הארץ בעקבות חלומות ציוניים, המשורר היהודי יגאל את אישתו של אוליפנט מנדר הפרישות שלה. לבד משירי אהבה המשורר חוטא מידי פעם גם בשירי כיסופים וגאולה לארץ. אחד משיריו הוא "כל עוד בלבב פנימה, נפש יהודי הומייה..." הגרסה ה-77 של השיר תהפוך להימנון המדינה הציונית שבדרך.

     

    בזמן שהנאהבים ליבלבו להם בכרמל אוליפנט כיתת את רגליו. אחד מהפרויקטים שלו היה הקמת מושבה יהודית. שם המושבה זרעין. אוליפנט הסתובב בעולם לגייס כספים למושבה, אבל כעבור זמן המקורות התייבשו. איכרי המושבה חיפשו מקור מימון חלופי, ומצאוהו אצל הברון הנדיב רוטשילד. אוליפנט ראה למגינת ליבו איך הפרויקט האהוב שלו משתנה מזרעין – לזכרון לאביו של הברון – יעקב.

     

    חזון נוסף שהיה לאולפינט היה הקמת רכבת מחיפה לדמשק. רכבת ששלוחה ממנה תגיע לעקבה, ובטבורה תקום מושבה יהודית בעבר הירדן. ביחד עם ידידו המהנדס הגרמני שומאכר הם תרים את הארץ ומחפשים את התוואי המתאים.

     

    הלבנונים

    המרחב המזרח תיכוני נשלט באותה עת בידי הממלכה העותמנית. מכאן שהדרך להגשמת חזון הרכבת חייבת לעבור דרך אוזנו של הסולטן הטורקי עבדול חמיד השני. אלא שכושר השכנוע של אוליפנט לא הצליח לחדור את אותה אוזן מלכותית.

     

    כאן נכנסת לתמונה משפחת אצולה נוצרית מלבנון: משפחת סורסוק. המשפחה העשירה ניצלה את את רפורמת האדמות של האימפריה העותמנית ב-1858 כדי לרכוש מאות דונמים. בין היתר רכשו הסורסוקים חלקים נרחבים מעמק יזרעאל, מעמק החולה ומהחורן – ששימש באותה עת כאסם התבואה של סוריה. בשטחים שלהם הם הקימו כפרי אריסים שעיבדו עבורם את האדמה.

     

    בזכות קשרים ענפים בחלונות הגבוהים של האימפריה העותמנית, ומן הסתם גם בזכות בקשיש מכובד הצליחה המשפחה להשיג זיכיון לבניית רכבת מחיפה עד הירדן ב-1882. חזון הרכבת קסם למשפחת סורסוק מכמה היבטים. ראשית היא אפשרה להוביל תוצרת חקלאית מעמק יזרעאל ומהחורן לנמל, ולייצא אותה לאירופה. יתר על כן הסורסוקים העריכו שרכבת בעמק תעלה עד מאוד את ערך הקרקע שברשותם.

     

    הזיכיון הנכסף מביא לשיתוף פעולה בין אוליפנט לסורסוקים. שומאכר שותפו של אוליפנט ממונה על עבודות המדידה. כמו כן הם מנסים לגייס משקיעים כדי לממן את הפרויקט. שנתיים עוברות ועדיין לא נמצא הסכום למימון הפרויקט. מועד הזיכיון פג והכסף שהושקע בפרויקט יורד לטמיון. אבל אין צורך לדאוג למשפחת סורסוק. אדמת עמק יזרעאל שברשותם-  360 קילומטרים רבועים, תניב להם סכום ששווה היום ל-$120,000,000. הקונה היא קרן קיימת לישראל

     

     

    חיפה

    יכול להיות שהעותמנים השתכנעו בנחיצות הרכבת לחיפה, או שהם הבינו שמתן רישיונות היא דרך למלא את קופתם. בכל מקרה זיכיון חדש לרכבת העמק הוענק ב-1890 למהנדס לבנוני העונה לשם יוסוף אליאס. יוסוף למד מניסיון קודמיו, ובמקום לבזבז משאבים למצוא משקיעים, מכר את הזיכיון תמורת ממון רב. כעת נמצא הזיכיון אצל יזם אנגלי שמיהר להקים את חברת המסילה הסורית עותמאנית ולהנפיק את המניות שלה בבורסה.

     

    לאנגלים כבר היו תוכניות עבודה מוכנות פרי עבודו של אוליפנט וצוותו. אלא שלפתע עלתה במוחם הברקה. מדוע לנתב את הרכבת לכפר הדייגים חיפה מוקף הביצות, כאשר קילומטרים ספורים ממנו עומדת לתפארה העיר עכו מי שהיתה בירת הממלכה הצלבנית, כשלרשותה כבר מעגן מוכן. למשך מספר שבועות עכו עמדה להיות הבירה הבילתי מעורערת של הצפון, אלא שאז הבין הצוות האנגלי שקרקעית הים של עכו הרבה יותר רדודה מזו שבחיפה. משמעות הדבר שספינות חדישות בעלות תחתית עמוקה לא יוכלו להשתמש בנמל שבעכו. השירטוטים הקודמים הוחזרו ומעמדה של חיפה ניצל.

     

    הרכבת והנמל שיוקם בעקבותיה הופכים את חיפה לאבן שואבת. תוך שני עשורים אוכלוסיית חיפה גודלת מ-6000 ב-1880 למעל עשרים אלף לקראת מלחמת העולם הראשונה. מדובר בעיר עם קצב הגידול הגבוהה ביותר באותה תקופה בארץ.

     

    החברה האנגלית מקדמת את העבודה בעצלתיים. באותו זמן קמים לה מתחרים צרפתיים שבונים רכבת מקבילה מבירות לדמשק. כנראה שבאותה עת מוסר העבודה הצרפתי עלה עשרות מונים על מקבילו האנגלי. בשנת 1895 כשנתיים לאחר תחילת העבודות הצרפתים מסיימים את קו הרכבת ביירות דמשק, ואילו האנגלים מסיימים את בניית המזח שיקלוט את הציוד לבניית הרכבת...

     

    היעילות הצרפתית מעמידות את הכדאיות של רכבת העמק בספק, מורידה את ערך המניות של חברת המסילה האנגלית ומביאה אותה לפשיטת רגל. ייקח לאנגלים כשלוש שנים להתאושש ולהמשיך במלאכת בניית הקו. הם יספיקו לבנות כעשר קילומטר מסילה לפני שיגיע המפנה הבא בעלילה.

     

    >> המשך יבוא

    דרג את התוכן:

      בניחותא

      בעיקר על המובן מאליו - כל כך מובן עד שכמעט שוכחים שהוא קיים.

      פרופיל

      עצבן
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      תגובות אחרונות