כותרות TheMarker >
    ';

    יוסי קווטינסקי כותב על הכל

    בלוג שנותן במה הן לצד העסקי והן לדעות שלי על כל דבר שרק אראה לנכון. מקום להביע הגיגים , מחשבות, דעות ועוד הרבה ובין השאר לספר על עיסוקי

    לכל המגיבים, אני מבקש להשתמש בגודל הפונט האחיד, לא אות שמנה, אות רגילה - כולנו שווים וכמו שאני כותב בגודל אות רגילה - אני מבקש מכולם - תכתבו בגובה העיניים באות הסטנדרטית ולא אות שונה. תגובות בפונטים שונים מוגדלים או שמנים - יוסרו, כולנו שווים ואין פה מישהו עם גדול יותר או שהוא שווה יותר

    0

    אין לנו על מי לסמוך יותר. לא על חברים וגם לא על אבינו שבשמיים

    0 תגובות   יום ראשון, 15/4/18, 09:29

    אין לנו על מי לסמוך יותר
    לא על חברים
    וגם לא על אבינו שבשמיים

    70 שנה למדינת ישראל ומרגע לרגע אנחנו מבינים דבר אחד חשוב ביותר שלאט לאט צריך להפנים אותו ולא משנה מי הידידים שלנו מסביב ולא משנה מי מצהיר שהוא אוהב אותנו ויעמוד לצידנו בעת צרה – הימים האלה מוכיחים דבר אחד בלבד – אם אנחנו לא נשמור על עצמנו, איש לא יעזור לנו בשעת צרה וברגע אמת, ולא משנה מה יהיה ומי יתקוף ועם כמה שזה עצוב להגיד – רק אנחנו נהיה אלה שנצטרך לעמוד מול כל אוייב ולהלחם בו ולנצח אותו.... ואני רוצה להאמין – שאנחנו מסוגלים לכך.

    לדאבון ליבי, אני לא בטוח שאני יכול להיות רגוע מאלה שנמצאים בכס השלטון. לדאבון ליבי אני לא יכול להיות רגוע מאלה שאמורים להיות מקבלי ההחלטות במדינת ישראל ויושבים בקפלן 2 או בראשות משרד הבטחון. אני חושש שאנשים אלה.... הם לא האנשים שבזכותם אני ישן בלילה רגוע ולא בטוח שאני בזכותם ארגיש טוב וגם אם הם ידליקו משואה ביום העצמאות ה 70.

    שנת ה 70 לישראל היא שנת מפנה למדינה.

    שנת ה 70 לישראל אומרת עוד משפט אחד חשוב שצריך להפנים כל אזרח בישראל שאוהב את המדינה ואיכפת לו ממנה

    שנת ה 70 עומדת מול המשפט

    אם אין אני לי – מי לי ? ואם לא עכשיו – אימתי ?

    מדינת ישראל שמסתכלת עכשיו מהצד על התקיפות של טראמפ שנחשב כאוהד ישראל אבל מצד שני חושב הרבה על עצמו, מדינת ישראל ששומעת כל הזמן את העובדה שהוא רוצה לעזוב את סוריה ולהשאיר את סוריה לסורים, לאיראנים ולרוסים צריכה לחשוב פעמיים האם באמת החבר הזה שיושב באמריקה ומפזר ריגושים וחיוכים לישראל האם באמת – האיש הזה הוא האדם הנכון שאנחנו יכולים לסמוך עליו ברגע של אמת.

    מדינת ישראל שהיום רואה איך ציר הרשע רוסיה – סוריה – איראן מקבל תאוצה ועם רוח גבית של ארדואן צריכה לחשוב היום על מעשים שיכולים לשנות את כלי המשחק.

    אם אני הייתי היום מנהיג ישראלי אמיתי, אני הייתי היום לוחץ ומחפש את הדרך ללחוץ יד למנהיג הצעיר הסעודי, שעושה לי רושם מבריק שבאדם, והייתי היום עושה כל דבר שרק אפשר כדי לחזק את הברית – ישראל – סעודיה, מצריים וירדן ועושה כל דבר כדי למצוא את שביל הזהב כדי לחזק את הציר הזה מול ציר הרשע שנולד לנו בצפון וממזרח ומדאיג יותר מידי.

    נכון, נצטרך להקריב לא מעט, נכון, נצטרך למצוא את שביל הזהב גם מול הפלסטינאים על מנת לחזק את הצד הזה של המפה, אבל כל זה יכול להביא דבר אחד – שנוכל לעמוד מול ציר של רשע מפחיד ומעורר הרבה תהיות ודאגה.

    אומרים, שיש לנו ידידות כמו ארצות הברית, בריטניה, גרמניה, צרפת ועוד, אבל לצערי, ואני אומר את זה בלב כואב – אני לא יכול עליהן בכלל לסמוך. הן נחמדות, הן טובות, הן מעודדות, אבל מצד שני ....אם נעמוד בצרה הן לא יושיטו לנו יד אלא יתנערו מאיתנו בכל דרך ובכל צורה.

    לעומת זאת, הסעודי, הנאור, המבריק המבטיח הוא נקודת האור שלי שאני די נוטה להאמין שממנו תבוא לנו הישועה וממנו תבוא לנו האפשרות לשינוי ולפריחה.

    משהו פה צריך להשתנות, משהו פה צריך לעשות כדי לשנות את יחסי הכוחות וגם אם נצטרך לצורך העניין להחליף "חברים" אולי זה הרגע לעשות את זה ואולי זה ישנה לנו את דרך החיים.

    70 שנה למדינת ישראל, החברים שלנו מתחילים להראות שהם מפנים לנו את העורף וזה מטריד.

    70 שנה למדינת ישראל, צריך אולי לפתוח דף חדש ולהתחבר לחברים חדשים שאולי יקרינו לנו אור חדש וגם אם נצטרך גם במעט לוותר.

    אם ביחד בחוכמה נמצא את שביל הזהב אין לי בעיה שבאבו דיס תקום לה בירת הפלשתינאים.

    אם ביחד בחוכמה נמצא את שביל הזהב אין לי בעיה שנמצא את שביל הזהב לחיים משותפים ביחד איתם למרות..... שנכון לרגע זה אפשר לומר בלב שלם שעל הערבים אי אפשר לסמוך.

    אני כן הייתי נותן צ'אנס לכך שנקים את עיר הבירה של הפלשתינאים באבו דיס וכן הייתי מוצא את הדרך לפתוח את הלב אליהם קצת יותר ולהפוך אותם יותר לנאורים.

    זה לא אומר לרגע שאני אתפשר על נושאי הביטחון, אבל ביחד עם החבר הסעודי שהוא בר השפעה נראה לי בענק, יחד עם הירדני שלא רוצה את הפלשתינאים אצלו אבל הוא לא אדם מטומטם, ביחד עם סיסי שהוא...... אחד שאולי כן אפשר לסמוך, ואולי ביחד עם ברית נכונה אפשר למצוא את הדרך שתוביל אותנו למקום הנכון.

    אין לנו על מי לסמוך ולכן אנחנו חייבים למצוא לנו ציר חדש שאולי יאיר לנו יום חדש ושחר חדש של תקווה.

    אין לנו על מי לסמוך, לא על אירופה, לא על אמריקה, לא על הונדורס ולא על סין ולא על יפן ולא על..... אף אחד שרק שמענו עד היום את שמו.

    אנו זקוקים היום למצוא לנו שבילים חדשים של תקווה.

    אנחנו צריכים להפנים כל הזמן שאנחנו צריכים לקחת את האחריות היום על עצמנו, להתחזק, לשפר את הביטחון עוד, לא לסמוך על אלה שחושבים ש"צבא שמיים ואלוהים" הוא הכוח שיגן עלינו במזרח התיכון הזה, שהמשתמטים יתחילו להפנים שאם הם לא יילכו לצבא לא יהיו עוד אוהלי תורה כי ...ישמידו אותנו בלי מיצמוץ ובלי שום דבר.

    לא אוהל תורה יציל אותנו.

    לא "החברים" שלנו שהיו עד עכשיו יטעו בנו את התקווה.

    רק אנחנו אלה שנשמור על עצמנו ונציל את עצמנו מכל צרה.

    יש מזל אחד בחיינו שאנחנו צריכים לומר בלב שלם

    יש לנו את צה"ל, כוחות הביטחון, שב"כ מוסד משטרה ועוד כוחות עלומים שלא נכיר לעולם את שמם שעליהם אנחנו יכולים לסמוך ואלה הם שישמרו עלינו ברגע הנכון

    ואם...... נצטרך בבוא היום

    אז גם נשתמש ב....

    פצצת האטום על מנת לשמור על עם ישראל

    כי על חברים מסתבר שאי אפשר יותר לסמוך

    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      ארכיון

      פרופיל

      יוסיקווטינסקי
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין