כותרות TheMarker >
    ';

    הבלוג של יצחק שויגר

    0

    אמבטיה

    0 תגובות   יום ראשון, 15/4/18, 14:09

    ביתי הקטנה שגרה בסאן דיאגו בחוף המערבי שבגולת ארה”ב , ילדה בת יותר קטנה. הילדים, בן ארבע ובת שנתיים, מרעישים בכיף שלהם. יש הוראות הפעלה. אתה נותן לשתות? צריך להיזהר  ולא לשפוך את החלב, ברור שזה נגמר עם  הכול על הרצפה. צריך לסדר את המיטות,  לסדר את הצעצועים, ברור שזה נגמר כשהכול נשאר  על הרצפה. ללכת לישון? מה פתאום? בלילה לא רוצים לישון  ולקום בבוקר לא רוצים.  בקיצור מלאכים . אז מה עושים סבתא וסבא שבאים מישראל עם מטרה מוצהרת לעזור ליולדת ולטפל בילדים. זה פשוט?  ילדים אוהבים שוחד ומסחר פשוט, גם בגיל הזה. מתחיל בשוקו ,נגמר בגלידה ,טלויזיה ללא הפסקה ,סוכריות ושוקולד.  בקיצור כל מיני  הטבות  ,שבנוכחות ההורים זה מתחיל תמיד במילה, לא, או מספיק ,או קיבלת אתמול או תקבל מחר כי אכלת היום. זה עובד יפה ובלבד שההורים לא תופסים מה קורה. ואם שואלים אותך, איך היו הילדים? התשובה מוכנה ״ מלאכים.״  אני חי עם זה בשלום, עד שמגיעה שעת האמבטיה. ככה לפני שש, אשתי אומרת לי ״אני מלווה את הבת לרופא, אז היום התור שלך.״ ביתי מעמיסה את התינוקת על הסל והיא ואשתי יוצאות.״ אל תדאג נחזור לפני שבע אמבטיה ולישון," זה מה שצריך לעשות. וחתני כרגיל אצל חתנים, משתדל לחזור מעבודתו בשבע. וככה אני לבדי במערכה.

    אני מתחיל . ״ ילדים, כולם לאמבטייה״ אני קורא בקול. שניהם מתעלמים ממני  למה מי אתה, כולה סבא. אני מתחכם ומתחיל עם הקטנה. רוצה לבוא לאמבטיה? אני מוציא סוכריה מהכיס, שבמקרה הכינותי מראש. הקטנה מסתכלת בעניין ומהנהנת. אני מעמיס אותה ליתר ביטחון  על כתפי ועולה לקומה השניה. נכנס לחדר האמבטיה ומוריד אותה. אין מים ,צריך למלא אמבטיה. צריך לזכור שאם המדובר בסבא אז גם קשה להתכופף. אני מתאמץ ויורד על ברכי וכשאני על הברכיים אני גוחן לעבר הברז פותח אותו  ומתחיל לאבחן את הטמפרטורה אם קר ,מיד, הם נהיים  כחולים, חם מדי, הם צורחים. תבדוק קודם את חום המים עם המרפק ,אשתי  צועקת מלמטה, לפני שהיא יוצאת. אני שוכב ממש על הרצפה מכניס את המרפק למים, כמעט נתפס לי הגב. המים בסדר והקטנה נעלמה. צריך להתחיל הכול מהתחלה . אני מחפש אותה. היא מתחבאת בארון שבחדר ההורים. שוב, פיתוי פשוט. היא על הידים. אני מסיר  את הבגדים ומצליח להכניס אותה למים. ממש חיים קלים. שוב כורע בקושי על הברכיים הדואבות, מחזיק אותה ביד שמאל כדי שלא תיפול על הפנים והיא בעצם יושבת ומחייכת. רק אני לחוץ. שמפו ביד ימין התינוקת ביד שמאל שמפו על הראש מטפטף לעיניים ומתחילים לצרוח. ממש שקט. "תיזהר עם השמפו היא לא אוהבת שנכנס לעיניים "ככה אשתי מלמטה תמיד הייתה צועקת בעיצה מאוחרת. אני ממשיך להחזיק אותה ביד שמאל שלא תיפול ושוטף לה את הפנים היא מחליקה וכמעט נופלת ובמאמץ לתפוס אותה אני מחליק בעצמי. היא גם משתעשעת בסבא  הגונח ומתיזה לי מים על הפנים. המשקפים נרטבים לי ומתכסים אדים ואיני רואה דבר ובסוף הם  נופלים לאמבטיה המוקצפת . אין לי משקפים ואני ממשיך להחזיק אותה וממשמש את המים ומחפש את המשקפים ״על עיוור״ מה שנקרא. הקטנה מרוצה מהמצב החדש ומנפנפת בידיה כמו מכונת אוורור. המצב מחמיר ואני כמעט גולש למים ונרטב עד מתני .״ איפה המלאך ? אני נזכר שאשתי אמרה לי לפני שיצאה,  ״המלאך נמצא לבד ואני שולחת אותו אליך ואל תשאיר אותה שניה לבד בתוך המים, זה מסוכן״. כך היא צעקה .זה ברור ,אני חושב .מי משאיר ילדים לבד? אני לוקח את הקטנה ביד בימין, שואב אותה מהאמבטיה המוצפת והולך לחפש את הנסיך. חיפוש קל והוא בתוך המיטה של ההורים. ״בא מיד לאמבטיה, ״אני פוקד עליו. הילד ממושמע באופן חשוד, הולך אחרי. אני מניח  את הקטנה על זרועי היא חלקה כצלופח ואני מקווה שלא תחליק מידי מה שיגרום לאבדן משרתי הזמנית כרוחץ נכדים באופן טרמינלי. מגיעים לאמבטיה, הנסיך מחליק מבגדיו ,גולש ללא תלונות לאמבטיה המוקפצת. המים קרים הוא מזדקף,״ רוצה יותר חם״. הוא מעיר. אני מניח את הקטנה בתוך המים . ומושיב אותה. שוב גוחן על ברכי שכבר נעשו נפוחות, חולצתי הרטובה מעיקה עלי ואני מחפש את משקפי. מצאתי. אני מניח אותם על האף והכול משתפר, אני רואה את כל מה שעושים המלאכים. הם מתחילים להתיז מים אחד על השני. השמחה רבה מה גם שהכמות המיותרת של השמפו ששמתי על ראש הקטנה מגבירה את כמות הקצף. יצרני השמפו לא פריירים הם יודעים מה ילדים אוהבים. אני מנסה לסבן ללא הצלחה את הנסיך. הקטנה מורידה לי את המשקפים וזורקת מעלי, אני מנסה לתפוס אותם ונופל על אחורי ישר על הגב. המלאך המחמד הזה שכל כולו מתיקות, מתיז עלי מים עם הטוש וצוחק  בקול  גדול. אני שוכב על גבי מותש כואב ורטוב והשניים עוד באמבטיה. פתאום הגדול יוצא מן האמבטיה ובורח לחדר שלו. מה עושים? אסור לעזוב את הקטנה במים לבד! אני קם מבוהל רטוב ודואב תופס אותה ואת שתי המגבות שאשתי הניחה מקודם ורץ אחריו. אני מצליח למצוא את המשקפים? בראבו אני בשליטה. בחיוך רחב הוא מקבל את פני. אני מנגב את שניהם, מלביש אותם בפיג׳מות שביתי הכינה על המיטה . ״לילה טוב,״ אני קורא בקול .שניהם עונים אחרי,״ לילה טוב סבא״. אני מכסה אותם בשמיכות, מכבה את האור ,רץ לחדר שלי ומחליף את הבגדים הרטובים בבגדים יבשים מצליח להתלבש נושף ונושף רץ לחדר הילדים בודק שהם שקטים ורץ למטה יושבה על הכורסא חצי מעולף. רק  אני  יושב והגרציות בדלת...

    איך היה?  הן שואלות. ״ שום דבר, קלי קלות,הנכדים האילו מלאכים, כל כך נוחים, ממש  תענוג.״                                

    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      יצחקשויגר
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין