כותרות TheMarker >
    ';

    שחרור מחינוך עדרי וחזרה לאני האותנטי

    ניוטון וחוקי התנועה של גופים: "כל גוף יתמיד במצבו כל עוד לא פועל עליו כוח חיצוני". "כל גוף הפועל עליו כוח חיצוני משנה את מהירותו ביחס לכוח: "לכל פעולה קיימת תגובה הנגדית לה בכיוונה ושווה לה בעצמתה". זה הדגם כשלא שועטים עם העדר ומיישרים איתו קו.

    כמו להסיר עור יבש מכפות הרגליים

    30 תגובות   יום ראשון, 15/4/18, 17:58

    מזלגות הקיץ ננעצים

    בוורידי עננים אפורים שאוזלים לאט.

    זרזוף הכאב מעלה בעיניהם גשם

    וזה אומר שגם עננים מפחדים למות ריקים.

    ריחות הקיץ מתפזרים לפנות בקר

    למטה

    עד למקום המשונה הזה

    שאין בו שבילים או דרך

    ואני בגוף עייף מגיחה לתוכו

    יולדת בניתוח קיסרי סבך קוצים ושלייה יבשה

    ומתרוקנת.

    אז לא ידעתי שאשמע מחדש בחופשת הלידה עקבים טופפים

    שאפשר להשוותם לצלילים של חיים

    דרג את התוכן:

      תגובות (30)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        היום 14:00:
      * חיוש *. זו תחבולה של הטבע. תינוק מגיח בכאב מתעלת הלידה והאם צועקת, וכשהיא אוחזת בו היא שוכחת הכל ורוצה לחוות שוב את התהליך. הלידה שראיתי בעיני רוחי דומה לחיתוך בטן הדג מהזנב עד הראש, והוצאת הבפנוכו החוצה, כדי שהמרירות לא תמלא את הגוף. תודה על קריאת הלב.
        היום 8:08:

      גילה יקירתי נשיקה

      המילים שכתבת נגעו בליבי, 

      אהבתי מאוד את מוטיב הלידה הקיסרית - שזו לידה לא רגילה וכואבת

      ולאחריה הרך הנולד - החיים

      ( תחושה ניפלאה להתרוקן מהדברים הכואבים שבחיינו  וגם ניפלא ללדת )

      * כוכב אהבה וחיבוק אוהב

      שבת נהדרת


        אתמול 11:56:
      מכבית- coach לכתיבה. סמלים אומרים בלי מילים, כי הם חלק מממלכת האותות והמופתים. תודה על בואך.
        19/4/18 15:39:
      ד. צמרת. אתה כמו קרן אור שמרימה שולי שטיח כבד.
        19/4/18 15:39:
      shimenben.אוה קילפי: "אחרי שהאבל מסתלק, באים הזיכרונות וכל אחד מהם נוגע-מכאיב בנפרד.
        19/4/18 15:01:
      עצב מאד גדול עולה בי ממה שקראתי עכשיו, וגם תחושה של כעס... (על החיים) כי גם כעס הוא חיים.
        19/4/18 14:41:

      צטט: גילהסטחי 2018-04-17 11:41:12

      ד. צמרת.ראית את התמונה הכללית של ההתמרה. וזה בניגוד לאמרה הרווחת שלכלב זקן קשה ללמוד תכסיסים חדשים.

       

      חשמל זורם בכפות ידייך ואת מעבירה אותו דרך המקלדת לכל מי שמבין בחשמל.....ואני איני מבין בחשמל רק בשירים עבריים.

      ''

        19/4/18 12:57:
      שולה ניסים. תודה יקירה. זו תנועת ההחסרות בסדר הקוסמי. כל חיסרון מכאיב.
        19/4/18 12:53:
      רחלי בן-צור. תודה רחלי יקרה. מברכת את היותך. שמחה שראית את גרגר הקסם הטמון בשיר.
        17/4/18 22:08:
      גם עננים מפחדים למות ריקים... יפה...
        17/4/18 21:53:
      שיר מקסים!
        17/4/18 19:09:
      esty.d. חבל שאי אפשר לאחסן רגעים וזמנים ולשלוף אותם בעת הצורך מעל המדף, ולהרגיש לרגע כמו אלוהים. עוד יגיעו הימים בהם התיקון המובטח יתרחש, ועד שיגיעו הימים האלו לא נוותר על החיים, כי הזמן מעגלי ולא עוצר או מתערער בגלל כמה סדקים. ההתייחסות שלך היא כמו עשבי מרפא משובחים שאת מגישה על טס אהבה. תודה.
        17/4/18 12:34:

      מה שאת עושה למילים ולעולם האסוציאציות זה כמו יצירת פלאים שמנערת את המוח.
      חיפשתי בשמיים את וורידי העננים, אך לא מצאתי אף ענן.... רק כיפה אפורה אחידה, כאילו התכנסו כל העננים לאחד ביום הזה.
      וכפי שלא ידעת שתשמעי את צלילי החיים של העקבים הטופפים, כך, מבלי שתדעי שזה בא, תלדי פריחה שירדו בה מים חיים.
      רק האמיני, ובחרי את העורק שלך, זה שאף כי יצא מתוך אבי העורקים, הוא מזרים עכשיו  חיים רק לאיבר שהוא את.

        17/4/18 11:58:
      debie30. עלחייםועלמוות. כל עוד אנחנו בחיים, יגיעו ימי נביטה, ועד שיגיעו ימי הטל והמטר אני משננת את התובנה המיוחדת שלך שגוויעה אינה אפשרית לאורך זמן כשהיא על חשבון התחדשות. זה חוק של הקוסמוס.
        17/4/18 11:52:
      yael~. מסכימה. ניקוי של קליפה, הסרה של תאים מתים דומה לפתיחת פרק חדש, נעים. כמו בגד חדש רענן וחגיגי שלובשים, כך אנחנו חשים רעננים וקלילים.
        17/4/18 11:48:
      באבא יאגה. דברים, דימויים ועניינים קשים סופם להתפורר ולהתפוגג.
        17/4/18 11:47:
      יורם גרוסר. תעלומה פילוסופית על רבדי הקיום הנחת על הסף. כוח החיים בעיניי הוא גם התחלה וגם סיום, כך שהמוות אינו סוף הקיום. גוף פיזי מת מתקיים בו בזמן ברוח, בנשמה, בגוף אסטרלי עד שהוא מתפרק. אז אם הקיום נמשך גם לאחר המוות עד לבריאה מחודשת אז זו לבישת צורה ופשיטת צורה, כלומר יש רצף שאינו נפסק.
        17/4/18 11:41:
      ד. צמרת.ראית את התמונה הכללית של ההתמרה. וזה בניגוד לאמרה הרווחת שלכלב זקן קשה ללמוד תכסיסים חדשים.
        16/4/18 19:06:
      היובש של הקיץ אינו קץ הוא חממה לנביטה חדשה. הדימויים בכתיבתך בעלי עוצמה רבה
        16/4/18 18:56:
      אני חשה הקלה בלהסיר עור יבש מכפות הרגליים....
        16/4/18 17:54:
      כמה קשים הדימויים שלך, כמה מצמררים
        16/4/18 13:44:
      למחזור החיים, אין ספור פנים. פעם הענן מצטמק ממימיו, ופעם הקיץ מתמוסס בהם ונעלם. כמו הרחם. פעם מתייבש ופעם מתמלא. תוהה אני אם אותו קיץ וחורף חוזרים להזיז הצידה אחד את השני, או שהולכים הם לעולמם ואי שם בקצווי עולם נולדים חורפים וקייציים חדשים. טופפים דרך כמו במסלול ציפורים נודדות וכוח טמיר מכוונם .
        16/4/18 13:37:
      הפחדת אותי עם המשל..... אני חש שהמוזה שלך התחלפה, עלי והצליחי.
        16/4/18 12:49:
      א ח א ב. ההתמקדות שלך מזכירה לי שיר שכתב פסואה: "כשזוג קבקבים לרגלייך, עקבייך דופקים דופקים, עדיף לי למות פעמיים מלשמוע אותם שותקים." שמחה שלא נתת לאגו לצאת מהפינה.
        16/4/18 12:46:
      HagitFriedlander.תודה. הייתי אומרת שגלימת המילים עוטפת גם אותך ושאת יודעת להשביח איתן ולהגיש איתן רגעים מטיולייך בנופים שסביבנו ובתוכנו.
        16/4/18 12:42:
      תכשיט. תודה על ליבך השופע שפותח דלתות.
        16/4/18 10:16:
      טופפים העקבים :)
        16/4/18 07:48:
      עולם הדימויים שלך יוצא דופן...ולידה בניתוח קיסרי כי יוצאת מהדופן של הרחם...חסרת מילים מול עוצמתך וכישרונך!
        15/4/18 18:06:
      מרגש לקרוא אותך....

      ארכיון

      פרופיל

      גילהסטחי
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין