כותרות TheMarker >
    ';

    אלפני נא

    6 תגובות   יום ראשון, 15/4/18, 22:12

     

    ''

     

    נאום השועל על הידידות,

    אחד הטקסטים הקרובים ביותר לליבי
    המרגשים אותי, בכל פעם מחדש..

    יש בי געגוע אין קץ, להתקרבות כזו - איטית, הדדית,

    הרוצה בכל מאודה ומגששת דרכה, בעדינות נחושה (או בנחישות עדינה).

    געגוע לקרבה הנרקמת בסבלנות ובכוונה רבה,

    תך אחר תך, תכים פשוטים ותמימים, צבעים בוהקים ועמוקים הנבחרים בקפידה,

    לכדי יצירה מרהיבה.. והיא גלויה במלואה, רק ליוצריה, שותפי סוד עשייתה. 

    .

    השועל מכנה את עמל האהבה הזה - אילוף ומבקש מהנסיך.. כמעט מתחנן בפניו שייאלפו.
    רבים נרתעים מהבקשה "אלפני-נא", מייד עולות אסוציאציות BDSMיות של אילוף לצייתנות וכפייה, 

    אלא שלדידי, לא מדובר באילוף לכדי משמעת, אלא ביטוי 
    הכמיהה לקרבה אמיתית, ייחודית ועקבית, עם אחד/ת יחיד/ה ומיוחד/ת, מבוטאת בבהירות ובפשטות.


    "
    אותה שעה הופיע השועל.

    - שלום! - אמר השועל.
    - שלום! - השיב הנסיך הקטן והפנה את ראשו, אך לא ראה דבר.
    - אני כאן, - אמר הקול - תחת עץ התפוח...
    - מי אתה? - שאל הנסיך הקטן - אתה חמוד!
    - אני שועל - ענה השועל.
    - בא לשחק עמי,- ביקש הנסיך הקטן - אני עצוב כל-כך...
    - לא אוכל לשחק איתך, - אמר השועל - כי אינני מאולף.
    - אה, סליחה! - אמר הנסיך הקטן, הרהר רגע ושאל:
    - מה זה "מאולף"?
    - אינך מבני המקום? - שאל השועל - ומה תבקש כאן?
    - את בני-האדם אני מבקש, - ענה הנסיך הקטן - אך מה זה "מאולף"?
    - לבני-האדם יש רובים! - אמר השועל - הם עורכים ציד, והרי זה עסק ביש. הם
    עוסקים גם בגידול תרנגולות. זה כל עסקם ועניינם. הנך מבקש תרנגולות?
    - לא, - השיב הנסיך הקטן, - אני מבקש לי ידידים. אך מה פרוש "לאלף"?
    - זהו עניין שהזניחוהו יתר על המידה, - הסביר השועל - ופרושו: לקשור קשרים...
    - לקשור קשרים?...
    - אמת, נכון הדבר, - ענה השועל - בעיני הנך עדיין נער קטן, שאינו שונה ממאה אלף נערים קטנים אחרים; אין לי צורך בך. אף אתה אינך זקוק לי; בעיניך אתה, אינני אלא שועל הדומה למאה אלף שועלים אחרים. אך אם תאלפני, נהיה זקוקים איש לרעהו: אתה תהיה בשבילי אחד ויחיד בעולם, ואף אני אהיה בעיניך אחד ויחיד בעולם כולו...
    - יורד אני לסוף דעתך, - אמר הנסיך הקטן, - ישנה שושנה... כמדומני שהיא אילפה אותי...
    - יתכן, - אמר השועל - שהרי על פני הארץ רואים דברים שונים ומשונים...
    - אבל אין זה על פני הארץ! - אמר הנסיך הקטן.
    פני השועל הביעו תמהון וסקרנות:
    - על כוכב אחר?
    - כן.
    - האם יש ציידים על אותו כוכב?
    - לא.
    - אכן, מעניין הדבר! - קרא השועל - ויש שם תרנגולות?
    - לא.
    - אין לך דבר שלם בעולם הזה! - נאנח השועל, אך עד מהרה חזר למחשבתו הראשונה ואמר: - חיי חדגוניים מאוד. אני צד תרנגולות ובני-האדם מבקשים לצוד אותי. כל התרנגולות דומות זו לזו וכל בני-האדם דומים זה לזה. על כן חיי משעממים כה. אך אם תאלפני, יאורו חיי כאילו זרחה לי השמש. או אז אכיר את קול פעמיך ואדע להבחין ביניהם ובין כל הצעדים האחרים. צעדיהם של האחרים מבריחים אותי אל מחילות העפר. ואילו צעדיך אתה יהיו באוזני כקול נגינה אשר תעיר אותי לצאת ממחשכי מאורתי. שור! הרואה אתה את שדות הקמה המשתרעים שם? איני אוכל לחם. על כן אין לי חפץ בדגן, אף לא עניין בשדות-בר.והרי זה דבר מצער! אך שערך כעין הזהב. מה טוב יהיה חלקי לכשתאלף אותי!
    זכור אזכור אותך בראותי את השיבולים הזהובות, ורשרוש הרוח בקמה יערב לאוזני מאוד...
    השועל נשתתק ובמשך שעה ארוכה לא גרע עיניו מהנסיך הקטן.
    - אנא... אלפני-נא! - התחנן השועל לפניו.
    - בחפץ-לב, - אמר הנסיך הקטן - אך אין זמני פנוי ביותר. אץ לי הדרך. עלי למצוא לי ידידים ולהבין דברים הרבה.
    - אין אתה מבין אלא מה שהנך מאלף, - המשיך השועל - אין שעתם של בני-האדם פנויה עוד להבנת עניינים כלשהם. הם קונים אצל הסוחרים דברים מוכנים ומזומנים. וכיון שאין בעולם שום בית-מסחר לידידות, אין עוד לבני-האדם שום רעים וידידים. אם חשקה נפשך בידיד - אלפני-נא אלף!
    - אם כן, - שאל הנסיך הקטן - מה המעשה שעלי לעשות?
    - לשם כך - השיב השועל - עליך לגלות סבלנות ואורך-רוח. תחילה תשב לך במרחק-מה ממני, כך, על הדשא. אני אציץ בך ואתה תשב דומם ולא תאמר דבר, כי הדיבור הוא מקור כל אי-הבנה. אך כל יום תוכל לשבת קרוב יותר אלי...
    למחרת היום חזר הנסיך הקטן ונפגש עם השועל. הלה פנה אליו ואמר:
    - מוטב לשוב יום-יום באותה שעה. אם תשוב, למשל, בשעה הרביעית אחר הצהריים, אתחיל להיות מאושר עוד בשעה השלישית. ככל שתקרב שעת הפגישה ארגיש עצמי מאושר יותר. ובהגיע השעה הרביעית, אתחיל להתרגש ולדאוג. אז אדע לראשונה את מחיר האושר! אך אם תבוא בכל שעה שתהיה, לא אדע לעולם אימתי עלי להתכונן בליבי... כי גם בעניין זה יפה כוחם של טקסים קבועים.
    - מה זה "טקס"? - שאל הנסיך הקטן.
    - גם זה מן הדברים שהוזנחו יתר על המידה, - ענה השועל - והרי זהו מעשה המבדיל יום אחד מכל יתר הימים ומייחד שעה אחת מכל השעות האחרות. הרי, למשל, טקס המקובל אצל ציידי: כל יום חמישי בשבוע נוהגים הם לצאת במחולות עם נערות הכפר. לכן היום החמישי הוא בשבילי יום שכולו טוב! כי אותו יום יכול אני להרחיק לטייל עד הכרם. אילו רקדו הציידים בכל שעה שהיא, ככל העולה על רוחם, היו כל הימים דומים זה לזה ולעולם לא הייתי זוכה ליום חופשה ומרגוע.
    הנסיך הקטן אילף את השועל. אך הנה הגיעה שעת הפרידה...
    - אהה! - קרא השועל - בכה אבכה אם תעזבני...
    - בך האשם, - אמר הנסיך הקטן - כי לא נתכוונתי כלל להרע לך; אתה ביקשתני כי אאלף אותך...
    - אמת, נכון הדבר - הודה השועל.
    - אך כעת בכה תבכה! - אמר הנסיך הקטן.
    - אכן... - השיב השועל.
    - אם כן, אתה נמצא מפסיד!
    - לא, אני נמצא נשכר בגלל עין הזהב אשר לשיבולים... - אמר השועל והוסיף:
    - לך לחזות שנית בשושנים, או אז תווכח לדעת כי השושנה אשר לך אחת ויחידה הינה בכל העולם כולו. וכשתבוא להפרד ממני, אגיש לך מנחה נאה - סוד אשר לא ידעת.
    הנסיך הקטן הלך לחזות שנית בשושנים.
    - אינכן דומות לשושנה שלי כל עיקר! - אמר להן הנסיך הקטן - אינכן עדיין אלא סתם שושנים. איש לא אילף אתכן - גם לא אולף על ידיכן. דומות אתן לשועלי, שעה שפגשתיו לראשונה; אותה שעה לא היה שועלי שונה כל עיקר ממאה אלף שועלים אחרים. אולם מאז היה לידידי הריהו אחד ויחיד בעולם כולו.
    דבריו אלה הביאו את השושנים במבוכה.
    - הנכן יפות, אך ריקניות, - הוסיף ואמר - וכולם כדאי להקריב את החיים למענכן? בעיני הזר העובר לתומו אין השושנה שלי שונה ונבדלת מכן. אולם בעיני אני הריהי חשובה מכולכן, כי רק אותה השקיתי יום-יום; רק אותה שמתי תחת פעמון-זכוכית, אף שכותי עליה בפרגוד מפני הרוחות העזות. רק למענה הרגתי את הזחלים (חוץ משנים-שלושה, שהשארתים בחיים למען יהיו לפרפרים); רק לקולה האזנתי שעה שקבלה או התפארה, ולעיתים אף בשעה שהחרישה, שהרי זו השושנה שלי...
    הנסיך הקטן חזר אל השועל.
    - שלום עליך! - אמר כשהגיעה שעת הפרידה.
    - ברוך תהיה בצאתך! - ענה השועל - הנה סודי והוא פשוט מאוד: אין לראות את הדברים היטב אלא בלב בלבד. כי הדבר החשוב באמת סמוי מן העין.
    - כל דבר חשוב סמוי מן העין - חזר הנסיך הקטן למען יחרט בליבו.
    - הזמן שהקדשת לשושנתך הוא המשווה לה חשיבות כה רבה - אמר השועל.
    - הזמן שהקדשתי לשושנה שלי... - חזר הנסיך הקטן למען שנן את הדבר היטב.
    - בני-האדם שכחו אמת זו, - הוסיף השועל - אולם עליך לזכור את הדבר תמיד. כי לעולם ערב אדם לשלומו של אותו שהוא מאלפו. ערב אתה לשלום שושנה שלך...
    - אני ערב לשלום שושנה שלי... - חזר הנסיך הקטן למען יחרת הדבר בליבו

    "

    דרג את התוכן:

      תגובות (6)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        אתמול 17:52:

      מה אומר ומה אדבר במאמר אחד כל כך הרבה חוכמת חיים, וכל תוספת רק תקלקל. ויותר מזה אמיתות חיים בלא לעקר את האמת. ורק נותר בי להודות לך, מליבי הקט, לדברי חוכמה רבים שהטעמת אותנו.

      כל כך רציתי לקרוא. הטורקיז הלז מונע, חבל...
        17/4/18 18:57:

      צטט: גילהסטחי 2018-04-17 12:11:05

      טקסט מאלף. אופן החשיבה גורם לראות אנשים ומצבים בדרך שונה.

      ~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

      תודה רבה, גילה :)

        17/4/18 12:11:
      טקסט מאלף. אופן החשיבה גורם לראות אנשים ומצבים בדרך שונה.
        16/4/18 00:31:
      מהספר הזה, כולו? אין לי אלא להסכים...
        15/4/18 22:53:
      כל כך הרבה דברים לצטט/ללמוד/להטמיע בתוכנו.. בעיני, הנאום של השועל הוא החשוב והמשמעותי מכולם..

      ארכיון

      פרופיל

      cassiopeia
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין