כותרות TheMarker >
    ';

    הסקרנית השובבה

    על חייי הלילה, של העיר חייפה, קצת אקטואליה,סיפורי אלף לילה ולילה

    פוסטים אחרונים

    תגובות (1)

    נא להתחבר כדי להגיב

    התחברות או הרשמה   

    סדר התגובות :
    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    RSS
      17/4/18 22:56:
    אכתוב לך משהו בהודעה אישית.
    0

    יום הזכרון לחללי צ"הל

    1 תגובות   יום שלישי, 17/4/18, 22:44

    ערב טוב

     

    לפניי כמה דקות נכנסתי הבייתה, הייתי  כמו בכל שנה, בטקס, יום הזכרון,

    בשנת 2006 בן אחייני האהוב שירת בצבא בחיל הים, וניפטר שהוא עדיין לא מלאו לו 19 שנים,

    כאב גדול, אובדן שאין לתאר ועצבות איומה,

    בן היה בן זקונים להוריו, והנכד האחרון של אמא שלי, הוא היה נכד אהוב, אחיין ובין דוד אהוב ואהוד,

    ומאז חיי כל משפחתינו השתנו לגמריי, אמא שלי שמאז ומתמיד הייתה אישה חזקה דעתנית וחכמה, קיבלה בילבול בראש, ולאחריו הרפס זוסטר, וניפטרה, אחי שעיניו העצובות , קרעו את ליבי לגזרים, ומסביב, לא ידעתי על מי לבכות, על המת או על החיים,

    ילד צעיר שבקושי החל את חיו, שעד שישה חודשים לפניי עוד עשה בגרויות, היה ואיננו הייתכן?

    הראש מסרב לקבל,  הלב מנסה להפנים, ולא יכול,וכשהיינו נפגשים היה לנו פחד שרק לא ידברו עליו, כי הכאב חייב להאמר, וחלפו כבר 12 שנים, והמוח כבר התרגל לא לראות את בן היקר, ואנו כואבים לכתו מהעולם, ואין מה שינחם, שמעתי באחת הקבוצות שמשהי אמרה שביום הזכרון הנחמה שלה שהיא רואה שיש עוד כמותה, ואני עניתי לה וזו האמת שלי ש"צרת רבים, זו רק נחמת טיפשים," 

    הזמן לא עושה את הכאב יותר קל,להיפך הכאב והגעגוע מתחזקים, אולם לחיים יש את הכוח שלהם, והמשפחה גודלת ולאחי נולדו 5 נכדים שבן הכיר רק אחד מהם, 

    ולאחותי יש 9 נכדים שבן לא הכיר 4 , ויש משפחה וכולם מנסים להתאחד כי בכל זאת יש ילדים שהם לא אשמים, וההורים לא רוצים למנוע מהם דברים,

    והחיים הם חיים , עם כל מה שמשתמע מזה, ולפעמים יש מעין תחושת בגידה בהרגשה שמי ממנסה להמשיך פוחד מזה בעצמו וגם ממה יגידו, לא מספיק שהכל כבר על הפנים, למי יש בכלל זכות לשפוט משהו אחר?

    אולי קשה להסביר אולם תמיד פרדת מוות היא קשה, כי היא לנצח לעולם, וילד צעיר שלא התחתן, ולא יהיו לו ילדים, ולא יבנה את חיו הלב כואב

    אני אילנה דודה של בן שכבר עברתי דבר או שניים בחיי, אומרת הלוואי והייתי אני הולכת והוא נשאר חי, כולה ילד מעיר ויפה מה חטא בחיו,

    גורל יש מי שיאמר כל אחד וגורלו

    יום קשה כל יום זכרון הוא קשה

    בברכת ערב טוב

    ושננחם בידי האל אמן

    אילנה פונטיאק

    דרג את התוכן:

      ארכיון

      פרופיל

      אילנה פונטיאק
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין