כותרות TheMarker >
    ';

    מ-קלקלה ל-כלכלה: עולם גלובלי-אינטגרלי דורש כלכלה חדשה

    מי ומה צריכים להשתנות בשיטה הכלכלית-חברתית, כדי שנתוני המאקרו הטובים של המשק, יורגשו בכל בית בישראל?
    איך יוצרים שיטה כלכלית שתשרת אותנו, במקום שאנו נשרת אותה?
    מדוע ישראל הפכה לאחת המדינות היקרות בעולם?ואיך הגענו לצמרת העולמית בפערים החברתיים והכלכליים?

    מהפכות לא יעזרו. להיפך - הן מסוכנות.
    גם המחאה החברתית לא תושיע אותנו.
    ערבות הדדית בינינו וסולידריות חברתית הן צו השעה
    ותתפלאו - הן גם משתלמות מבחינה כלכלית.

    0

    מה החתול של הבניין אומר לי ביום העצמאות? (עבדות מודרנית)

    0 תגובות   יום רביעי, 18/4/18, 16:41

    למה דווקא ביום העצמאות, אני מקנא בחתול של הבניין, ומה זה אומר על מידת העצמאות שלי?


    כבר כמה שנים, לקראת יום העצמאות, במקום להסתפק בברכה השגרתית של "חג שמח", אני מברך אנשים בנוסח קצת פחות שגרתי. "אני מאחל לך ולעצמי, לכולנו שנגיע לעצמאות אמיתית, שנצליח לצאת השנה מעבדות לחירות". זה מה שאני אומר.

    לשמחתי, התגובה מהאנשים היא כמעט תמיד הסכמה, הזדהות או רגע של מחשבה אקזיסטנציאליסטית. מגניב.


    במקום להיזרק לזיכרון ההיסטורי הקולקטיבי של הסיפור הפיזי על יציאת מצריים ושל הקמת מדינת ישראל, האדם משליך על עצמו ומתחיל לברר האם הוא עצמאי, חופשי? במה? ואם לא, אז מדוע, מה מונע ממנו לשפר את איכות חייו, להפסיק לרוץ אחרי הזנב של עצמו ולהיסחף בזרמי החיים ללא תכלית.


     

    ברגעים המועטים שאנחנו חושבים בכלל על סוגיות מורכבות כאלה, אני מתחיל להשוות בין החיים שלי לבין החיים של החתול שבחר להתגורר בחדר המדרגות בבניין שלי.

    כל מי שמרגיש שהוא עבד מודרני, מפנטז על לעבוד הרבה פחות ולהרוויח הרבה יותר או לפחות אותו דבר, על לבלות יותר זמן עם המשפחה, על להתחיל ולממש חלק מהתוכניות שתמיד היו לו ושלא היה לו צ'אנס לממש.


    זה טבעי, לגיטימי, למה לא? אפשר להרחיב את הפרשנות של עבדות מודרנית ולהסביר לנו שהאדם, כל אדם, הוא עבד לתוכנה מולדת ששולטת בו ללא עוררין ומבלי שבחר בה. עבד לאגו שלו, שמפעיל אותו בכל החלטה ורגע בחיים שלו, לרצות עוד ועוד ועוד מהכל, גם אם בעצם יש לו מספיק כדי לחיות כמו בן אדם. לכן, על פי הגישה הזו, יום העצמאות הוא לא רק תאריך בלוח השנה, אלא הוא סיפור פנימי בתוך האדם, סיפור של היציאה משליטת האגו שלנו, לעצמאות ולחירות.

     

    אבל אז, במיוחד ביום העצמאות, כשאנו מחליטים שהשנה נעשה את הצעד הראשון לקראת חירות אמיתית, כל אחד מגלה שהוא לא מסוגל, ומנסה שוב ומגלה שזה גדול עליו בכמה מידות. עד שהאדם מגלה שכול כולו נמצא במצב שבעצם הוא לא רוצה לצאת, לא מסוגל לצאת, שאין לו שום כוח לצאת. אלו הרגעים שאני מגיע למצב אנוש ומתחיל להרגיש שהאגו שלי מושך אותי לכל מיני שטויות שבהם אני ממלא את החיים שלי, עד כדי כך שהחיים שלי ושל החתול שהתנחל בבניין שלי הם אותם חיים. רק שהחתול, טוב לו בחיים. ולי?

     

    אתמול היה יום שמש וראיתי אותו שוכב ומתמכר לחום ולאור. אוכל לא חסר לו, הוא אוכל כשבא לו וזהו, וטוב לו. הוא לא צריך יותר כלום. ואני? אני צריך פי כמה מהחתול כדי להרגיש את עצמי מסופק. האמת, אני לא חייב לשדרג את הסמארטפון, וגם לא את המכונית, ואפילו לא לקנות באינטרנט מחו"ל כל מיני דברים מיותרים, רק כי הם עולים בעלי-אקספרס ובאמזון חצי מחיר מבארץ.


    אני לא חייב, אבל אני רוצה ומשלם על כך מחיר יקר. לא רק בכסף, אלא בשעות עבודה, בתסכולים, במאבקים פנימיים. עבדות, כבר אמרתי? אז מי יותר שמח, מי יותר מאושר, אני או חתול? ביום העצמאות הזה אני מסוגל לקבוע שחתול הרבה יותר מאושר ושלם ממני, אבל אני שמח שהגעתי לתובנה הזו. אני רואה איך הוא כל הזמן שוכב בשמש על משטח חם ומספיק לו. יש לו מה לאכול והוא לא חושב על כלום. הוא מסתכל עליי בצורה כזאת, אני יודע שהוא מזלזל בי.


     

    מה החתול חושב עלינו? בטח שהאדם הזה מסכן, רץ לעבודה ולכל מיני דברים שהוא חייב לעשות ולהשיג, בזמן שהוא, החתול, שוכב ומסתכל עלינו ממלמל מתחת לשפם שלו: "תראו מה שאנשים האלה, איזה חיים הם בנו לעצמם. מה הם רצים? מה הם עושים? מי מהם שמח? לוקחים את הילדים שלהם ומכניסים אותם למסגרות ושאר מקומות עד הערב, עד שהם חוזרים מהעבודה. אחר כך רצים הביתה, עוצרים לקניות בסופר, חוטפים משהו לאכול, חייבים להספיק להכין משהו למחר וזהו וזה, נגמר היום. מחר שוב אותו דבר, שוב אותו דבר וחוזר חלילה."


    החתול הזה ממש מדבר אליי: "יש לך יום אחד או יומיים בשבוע, שאתה עושה כביסה, ומסדר את הבית, ועוד כל מיני מטלות וסידורים. בשביל מה? האם הפיצוי שלך הוא בשבוע המסכן שאתה מוציא את עצמך ואת המשפחה לנופש בחו"ל כל שנה? כמה עצבים אתה משקיע בהכנות, באיזה כוננות אתה נוסע, לך תדע מה יקרה עד שתגיע לשם, אתה לא יודע, מי יודע מה יקרה בדרך? לא רק המזוודות והטיסה, אלא גם החשש, הרי להיות היום ישראלי מוצהר בחו"ל זה ממש מסוכן, אתה לא יודע? "


    החתול ממשיך: "אני שוכב כאן, מטפל בעצמי. אתה יודע מה חתול כמוני עושה כשאין לו מה לעשות, נכון? שוכב, מלקק את עצמו ונהנה מהחיים, טוב לו. נו? אז מי יותר שמח, מי יותר מאושר, מי יותר שלם?


    זה השלב שאני מבין את יתרון החתול על האדם. אז עכשיו תגידו לי, האדם הוא הכי מסכן, ידו בכל, ויד כל בו, לא ככה?


    חג עצמאות שמח לכולנו, ושנזכה לצאת השנה מעבדות לחירות. ביחד.

     

    תודה שקראתם, 

    רונן אביגדור

        

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      ארכיון

      פרופיל

      ישראלזיו
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין