כותרות TheMarker >
    ';

    מרתף חשוך

    קולנוע, טלוויזיה, אקטואליה.

    האהבות בחיי. עד עכשיו, לפחות.

    0 תגובות   יום חמישי, 19/4/18, 21:52

    את האהבה הראשונה שלי אני רוצה לשכוח. זו הייתה טעות, מהחמורות ביותר שעשיתי בכל ימי חיי. הייתי בכיתה ד', ובזמן ששתיתי מהברזייה בחצר בית הספר הבטתי בתלמידה מהכיתה המקבילה ונשביתי ביופייה. פיתחתי מעין אובססיה כלפיה, ובכלל גיליתי את שמה רק בכיתה ו'. חיזרתי אחריה במשך שלוש שנים, עד שלבסוף היה לנו מעין קשר בכיתה ט'. מצאנו חיבור רגשי עמוק, ואף על פי הניגודים היו גם כמה מכנים משותפים. אך מכיוון שהיא לא רצתה להתקדם הלאה, החלטתי בכאב לחתוך את הדבר. בפועל, שמרנו על קשר למשך עוד שנתיים. בסופו של דבר, ריב מכוער, ביוזמתי, הוביל לסוף הקשר. למרות התכחשויותיה, היא הייתה מעוניינת בקשר רומנטי איתי. אין לי שום ספק בכך. אבל לא רציתי להכניס ראש בריא למיטה חולה, והחלטתי כי מוטב לסיים את הקשר. זה היה בהתכתבות לילית אחת, כשרשמתי לה ש"עם התנהגות כמו שלך לא פלא שאבא שלך עזב". ולא, אין לי על כך שום חרטה. להפך, אני גאה במה שעשיתי ועומד מאחורי כל מילה.

     

    פגוע וכאוב, נכוויתי עוד יותר באהבתי השנייה. הפעם היה זה מקרה שונה לחלוטין, כי התאהבתי באישה שגדולה ממני בשני עשורים. כן, התאהבתי במורה שלי. אבל זה בסדר, המחנך שלי אמר לי בעבר כי "בשלב מסוים כל אחד התאהב במורה שלו". אבל דווקא לא אני, כי אצלי זה הגיע לממדי אובססיה. עד כדי כך, שאת מספר הרישוי של רכבה אני עוד זוכר בעל פה. אבל באמת יש לי רגשות כלפיה, עזים במיוחד. באחת מהתקופות הקשות ביותר בכל ימי חיי, כשהבדידות כילתה את נפשי - היא הייתה לקרן אור והעניקה לי תקווה. כשאף אחד אחר לא האמין בי, ואני התקשיתי להאמין בעצמי - היא האמינה בי, וגרמה לי להאמין בעצמי. וחוץ מזה, היא יפהפייה למדי וקשה שלא להתהפנט מהחמידות שלה. בכל פעם מחדש, אני שוקע בתוך מבטיה. והיא גם בוגרת, בעלת ניסיון, ונראית אישה אינטליגנטית ואינטלקטואלית במיוחד. אני מרגיש בטוח בסביבתה, והיא משרה את הרצון לשתף אותה בחוויות היומיום. אבל עוד מלכתחילה היה מדובר בפנטזיה בלתי ניתנת למימוש, מאלף ואחת סיבות. ובראשן, איך לא, עצם העובדה כי מדובר באישה נשואה עם ילדים. שגם גדולה ממני בשני עשורים, כמובן. בחלוף הזמן, רגשותיי כלפיה הולכים ומתמעטים. הם עוד שם, אף לא כבעבר. וזה כי פתאום, כשאני כבר לא מאוהב כל כך, אני מתחיל לראות גם את הצדדים השליליים. ולמרבה הפלא, יש לא מעט כאלו. אני עוד מאוהב בה, ואשקר אם אומר שאיני חווה צמרמורת או מעין התרגשות ביישנית כשהיא עוברת לידי. אבל זה בתהליך, ואני משוכנע כי זהו רק עניין של זמן עד שאצליח להתגבר ולהמשיך הלאה.

     

    באחת מהתקופות הקשות ביותר בכל ימי חיי, הייתה זו אהבתי השלישית. זה היה בקיץ, שאיני זוכר חמים כמוהו. והפעם, היא דווקא הייתה בגילי. עבדנו באותו המקום, וכבר בהיכרות הראשונה פיתחתי כלפיה משיכה. היא הייתה מצחיקה וכיפית, והיא גם נראתה לי די אינטליגנטית ואינטלקטואלית ביחס לגילה. בכל זאת, בנות הנוער של העידן המודרני הן שטחיות וריקות מתוכן. כשכבר עברנו לשיחות עומק, גיליתי כי אני והיא חולקים עבר דומה ולא מעט דמיון. בכמה וכמה מובנים, השלמנו זה את זו. היה "קליק". היא טיפוס פלרטטן, יש לציין. הרגשתי בטוח לשתף אותה בסודותיי הכמוסים, והיא הצליחה להבין אותי ואף להזדהות עימי מבלי לשפוט אותי כלל וכלל. אבל כשרציתי לעשות את המהלך, גיליתי כי שגיתי באשליותיי. היא הפצירה בי כי אני "מכוער" (על אף שציינה כי אני בדיוק מה שהיא מחפשת מבחינה פנימית), ודחתה אותי בצורה כואבת ומגעילה. לקח לי זמן מה להתגבר על האהבה הזו, אך בהווה אני מבין כי למדתי מאותה החוויה דברים רבים. ופתאום, כשאני כבר לא מרגיש כלפיה, אני מגלה כמה טעיתי באותה התאהבות.

     

    והייתה גם משיכה למינית לאיזו מישהי, שקשה להגדיר אותה כאהבה. בכל זאת, היחסים ביני לבין אותה אחת התבססו על שנאה יוקדת הדדית. רבנו, בצעקות אם כי לא בקללות, ולפעמים ירדנו לפסים אישיים. היא הייתה אחראית המשמרת במקום העבודה שלי, אך הדיסטנס ביני לבינה נשבר כאשר הגעתי לדרגה בכירה ממנה בפועל. גילה עולה על שלי בכשנתיים, דרך אגב. ראיתי את עצמי רוצח אותה בהנאה (עד כדי כך), גם ברגע בו היא מצאה לנכון להתערב באהבתי השלישית ולמרר את חיי בצורה שטרם נעשתה קודם. ובכל זאת, נמשכתי אליה מבחינה מינית בצורה מטורפת. ודווקא לא מדובר במישהי מוחצנת או משהו כזה, אדרבה - מכונסת, ודי צנועה. ראיתי באישיותה רק רע (עד היום), אך היא נראתה מדהים. אבל פרט למשיכה המינית, לא היה דבר. וברוך השם, כי אני באמת שונא אותה.

     

    ועכשיו יש אהבה רביעית, שדי דומה לאהבה השנייה אך גם קצת שונה משאר האהבות. היא גדולה ממני בארבע שנים, ומוכיחה פעם נוספת את משיכתי לנשים בוגרות. כי כמו שכבר ציינתי קודם, בנות הנוער של העידן המודרני הן שטחיות וריקות מתוכן שמסתכלות אך ורק על פרמטר היופי. ובמלוא הכנות, איני עומד בו. אני אמנם אינטרסנט לעתים, ולא מתבייש באהבתי הגדולה לרכלנות, אך אני גם טוב לב ונחמד, אינטליגנט ואינטלקטואל, בוגר מאד ביחס לגילי. ואני גם איש שיחה מאד מעניין, כזה שאפשר לדבר איתו במשך שעות מבלי להשתעמם. ועל הכל, באמת. ועל האהבה הרביעית אני מסתכל כפי שלא הסתכלתי על שלוש הקודמות. ומי יודע, אולי זה בגלל שאני כבר למוד ניסיון ולא צעיר כבעבר. היא האישה החכמה ביותר שפגשתי בכל ימי חיי, והיא אינטליגנטית ואינטלקטואלית בטירוף. היא מאד בוגרת, והשיח איתה הוא עמוק ובעל משמעות. כיף לדבר איתה ולהיות בחברתה, היא מעניקה ביטחון ומלאה בחן ובהומור. היא יפהפייה וחמודה בצורה יוצאת דופן, ורחוקה מלהיות מוחצנת (אפילו לא משתמשת באיפור). היא שומרת על צניעות, ומשדרת טבעיות רבה במראה. הרזומה הצעיר שלה כה מרשים, וכולל בו מעשים מדהימים ותרומה ענקית לחברה ועשיית טוב שנמצאים בראש מעיניה. תקוע בפני בעיותיי שמסרבות להיפתר, היא מסייעת לי ומעניקה לי תקווה בחן ובחיוך. אבל גם פה יש "אבל", כי זו דרכו של העולם. מסתבר, כך קלטתי באחרונה, שהיא דלוקה על איזה מניאק שהוא ההפך המוחלט ממני, והיא דווקא לא ממש מחפשת להיות בחברתי. וחוץ מזה, היא גדולה ממני בצורה משמעותית. וגם נראית מדהים, ולעומתה אני... בואו נאמר כך, על אותו המניאק היא תסתכל אבל עליי היא לא. אז זה אבוד, לא שזה היה יכול לקרות מלכתחילה.

     

    אז אני בוחן את ארבע אהבותיי ואת אותה המשיכה המינית, ואני מנסה להבין מה בדיוק ה"טעם" שלי ומה אני מחפש מרעייתי לעתיד. אני רוצה אהבה, יותר מכל דבר אחר. וכן, אני מודע לכך שמדובר בפריווילגיה ובמיוחד בגילי. אבל בחיי הלא הפשוטים, שכוללים בהם יחסי משפחה שבורים ויחסי חברות מורכבים, אני פשוט צמא. ולמצוא מישהי בת גילי זה לא אפשרי, כי אף על פי שלא מדובר בכולן אלא רק רב המוחלט, בנות הנוער של ימינו הן שטחיות וריקות מתוכן שמסתכלות אך ורק על פרמטר היופי. כבר כתבתי בנוגע לזה. אז אני מכוון לעבר נשים בוגרות יותר, כי הן שונות. ובכל אופן, אני מחפש מישהי שהיופי לא יהיה החלק העיקרי בה. אני מסתכל קודם פנימה (ולהוכחה האהבה השלישית, שהסתכלות עכשווית עליה מדברת בעד עצמה), ואני משתוקק למישהי אינטליגנטית ואינטלקטואלית, בוגרת ועמוקה. ולא חשוב שיהיו תחומי עניין משותפים, כי הפכים נמשכים. דבר לא יקרה בקרוב, כי אני ממשיך להתאהב בבלתי אפשרי. בסביבה המצומצמת בה אני נמצא, אין פלא כי המשיכה שלי היא כלפי נשים ממקום העבודה או מקום ההשכלה. כי "יציאות" אין, והאמת שמבחירה. ואני סבבה עם זה. האישה, אגב, צריכה להיות אשכנזייה. לא יודע למה, זה פשוט ככה. ולא בקטע גזעני, באמת. האהבה הראשונה הייתה חצי אשכנזייה וחצי מרוקאית, ושאר שלוש האהבות היו אשכנזיות לחלוטין. דווקא המשיכה המינית הייתה מרוקאית, אם כי נראתה אשכנזייה. אבל זה לא משנה, העיקר שהיא תענה על ההגדרות הפנימיות. וגם תיראה סביר, כי אשקר אם לא אומר שגם אצלי מראה חיצוני יכול לקבוע. וזה לא שאני יכול להציב רף, ובמיוחד מכיוון שאני באמת מכוער. ואני לא אומר את זה מתוך רחמים עצמיים - אני באמת מכוער. אבל שיהיה, העיקר שתהיה אהבה.

    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה