כותרות TheMarker >
    ';

    על הכל וכדורגל

    חומרים אישיים, תרבות ישראלית, הייטק וכדורגל.
    המציאות ומה שהיא יכולה היתה ליהיות.

    ארכיון

    0

    משהו קטן וטוב

    4 תגובות   יום שישי , 20/4/18, 08:09

    מי שמכיר אותי יודע שאני בן אדם אופטימי, מחפש תמיד את חצי הכוס המלאה. ואם אין חצי מלא אז לפחות שיהיה משעשע ואם אין משעשע אז שיהיה טעים.

    בבלוג שלי, המשפט הראשון שכתבתי על עצמי היה: "אוהב את המדינה כמו שהיא".

    רציתי קצת חיזוק, הסתכלתי על כול מה שקורה מסביב, הממשלה, החקירות, הביקורת, וחיפשתי משהו טוב.

     

    ויש, מצאתי.

    מצאתי את "חוק השקיות" או בשמו המלא "חוק לצמצום השימוש בשקיות נשיאה חד–פעמיות, התשע"ו"

     

    מטרת החוק כפי שמנוסחת בספר החוקים:

    "... להביא לצמצום השימוש בשקיות נשיאה כדי להפחית את כמות הפסולת הנוצרת בעקבות השימוש בהן......, והכול לשם הבטחת קיומה של סביבה נאותה, ........ להגנה על המגוון הביולוגי, למניעה ולצמצום של מפגעים סביבתיים ובריאותיים....... למען הציבור ולמען הדורות הבאים."

    תענוג!

    גם הגנת הסביבה וגם דאגה לדורות הבאים.

     

    החוק אוסר על הקמעוניים הגדולים לחלק שקיות חינם ומכריח את הקמעוניים לקחת עשר אגורות לכל שקית. כאשר מדובר על  שקיות מסוג "שקיות גופיה" המוכרות גם כשקיות נילון. החוק נכנס לתוקפו בינואר 2017  וגרם לירידה של 80% בצריכת שקיות הגופיה. לידיעתכם  בשנה שקדמה לחוק, שקיות אלו תרמו לכ- 10%  מהפסולת במדינה.

     

    נראה שמטרות החוק הושגו !

     

    חברות שונות חילקו סלים רב פעמים לקונים לפי קריטריונים שונים, הסלים הרבה פעמים מהוים פרסומת מהלכת וגם קצת מגדירים את הנושא אותם.

    כשאתה נכנס לשופרסל עם סל של פיצוחי חממה, ניחא, זו לא תחרות ישירה, אבל עם סל של רמי לוי ? "פאסט נישט" ביידיש מה שנקרא "לא יאה".

     

    הסל שלך מגדיר אותך. אתה לא יכול לפתח כרס וללכת עם סל של חדר כושר, עם כזה סל אתה חייב ללכת זקוף ולהראות אתלטי.  

     

    פעם הלכתי לקניות עם סל של מגה, אנשים הסתכלו עלי ברחמים כעל מי שהימר על הסוס הלא נכון.  פעם אחרת הלכתי עם סל של "קרייזי ליין", אנשים הסתכלו עלי באופן מוזר, אולי סיווגו אותי כטרנסג'נדר מזדקן.  במועדון ברידג' ברחובות חילקו סלים עם פרסומת לבית אבות, השחקנים היססו לקחת. מי רוצה להצבע בצבע של זיקנה.


    יש כאלה שמקפידים ללכת עם סל של ספריה או מוזיאון.


    עמדתי בתור לקופת הסופר וגברת אחת התרשמה מאחד הסלים שעמדו  לשמש אותי, כנראה סל של המחלקה להוראת מדעים במכון וויצמן, שהתגלגל למכוניתי. הגברת רצתה להרשים והצביעה על הסל שלה שהיה כתוב עליו בעברית  "קום איל פו", לא התרשמתי. כשחזרתי הביתה רציתי לספר לחיה וזכרתי רק את ה"פוי" בסוף, חיה שחזרה את השם של מותג הבגדים, והוסיפה שהייתי צריך להתרשם,זה מותג יוקרה ושהפירוש בצרפתית זה "כמו שצריך", אני לא התרשמתי. נו באמת, מי קורא לחנות בשם "פוי" ונשים עוד משוויצות בזה.

    בכלל את המשפט "אדם ניכר בכיסו, כוסו וכעסו"  צריך לשנות ל "אדם ניכר בסלו"

     

    השתכנעתם שלא הכול רע? והממשלה עושה משהו לטובת האזרח.

    אז הינה ההפתעה.

    בחרתי חוק שאבי גבאי חתום עליו כשר להגנת הסביבה. אבל החוק הוא בעצם יוזמה של המשרד להגנת הסביבה מ 2014  ומי שהיה אז השר המכהן הוא עמיר פרץ.

     

    הייתי רוצה לראות ב "חוק השקיות" צעד ראשון לצמצום הלכלוך והפסולת בשלטון ובמדינה.

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (4)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
      גמני מתבוננת בשקיות של אחרים. משעשע לראות זקן חמור- סבר עם שקית ילדותית/עליזה וכיו"ב. בשכונה הצפונבונית בה אני עורכת קניות (מתוך נוחות - הרבה קופות בשירות עצמי, והרגל), השקיות מגוונות מאד כמו האוכלוסייה (לא מעט זרים, הרבה סטודנטים/יות ערבים כשבימים אלה הרומנים/יות - עוקפים/ות מספרית את האכנגלוסכסים ששלטו בשם בכיפה עד לא מכבר).
        20/4/18 19:44:
      אני חושבת על כל הכיסים הכוסות הכעסים והסלים, ועל כל הדעות הקדומות וצוחקת כל הדרך לסופר. אבל גם עצובה כי צמצום השחיתות בשלטון הוא עדיין בגדר רעיון.
        20/4/18 10:55:

      חייכת אותי. לא חשבתי בכלל על מה שכתוב על השקית.
      נכנסתי לסופר אחד עם שקיות שלו ושל רשת אחרת....
      אז מה? השקיות כמו מותגים בבגדים? חיוך

        20/4/18 08:14:
      לפחות חייכתי.