כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    היכן ערביי ישראל?

    1 תגובות   יום שישי , 20/4/18, 20:18

    הרבה שנים אני מכיר את מרים פרץ, האישה המרשימה שנשאה דברים בשם מקבלי פרס ישראל השנה, תשע"ח; היינו שנינו, במקביל, מנהלים של בתי ספר. הרבה שנים אני מכיר את האסונות שפקדו אותה ואת האופן שבו חילצה את עצמה בעשר אצבעותיה מן התהומות. זמן רב אני עוקב אחר פעילותה המיוחדת בקרב צבורים שונים, ממערכת החינוך אל הצבא ואל כל גווניו של עם ישראל. עכשיו שמעתי את הנחייתו של נפתלי בנט שר החינוך, שהנאום יילמד בזמן הקרוב בבתי-הספר, וכבר יושבים הצוותים ומכינים מערכי-שיעור בכדי להקל על המורות והמורים את המלאכה.


    מעבר לסיפורה האישי דיברה מרים הרבה על הצורך באחדות העם: "זכיתי להיפגש עם החברה הישראלית על גווניה השונים, מפגשים של פנים מול פנים, מפגשים מרחיבי לב, שאיפשרו לי כניסתם של מחשבות והבנות חדשות. הייתי שמחה אם נצא כולנו לפגוש את הגיוון הזה, את האחרים, נכיר, נרגיש, נראה את העיניים הכואבות והשמחות, נשמע את הקולות והצלילים השונים וגם אם יש בינינו תהומות – נוכל לבנות מעליהן גשרים. אם רק נכיר בכך שרב המשותף בינינו על המפריד. כולנו בארץ הזאת חפצי חיים. כולנו חפצי שלום. זה הבית של כולנו, ואין בלעדיות של אהבת העם והמולדת לצד מסוים. [...] עתה, בשנת ה-70, משימתנו היא לחשוף את האורות החבויים ביחד העצום של כלל שבטי ישראל".


    הדברים הם יפים, חשובים ונוגעים אל הלב – אבל משהו חסר בהם. חשבתי לעצמי שלו קרה וישבתי בביתה של  משפחת חברים בכפר קרע שבוואדי ערה לצפות בטקס, הייתי יוצא משם ללא-ספק בוש ונכלם. בנאום לא היה רמז כלשהו לעובדה, ש-21 אחוזים מאזרחי ישראל אינם חלק מ"כלל שבטי ישראל", הם ערבים – מוסלמים, נוצרים, בדואים או דרוזים. המארחים שלי בכפר קרע היו אומרים ודאי (יתכן שלא, כיוון שהם מאד רגישים, אדיבים ומנסים תמיד לעגל פינות): אנחנו איננו שייכים. היהודים אינם רוצים שנהיה חלק מן המדינה הזאת, שנרגיש בה בני-בית, שנשתלב. גם שבעים שנה לאחר "מלחמת העצמאות" או "הנכבה" או "מלחמת 48'" אנחנו עדיין נטע זר במדינת ישראל. אנחנו זרים במדינתנו.


    ערביי ישראל הם ציבור לויאלי מאד למדינת ישראל – חרף המלחמות הרבות והקשות שניהלנו ועדיין אנחנו מנהלים כנגד בני עמם, וחרף האפליה הקשה שהייתה ועודנה מנת חלקם. יש בקרבם שונאי יהודים שעשו מעשי טרור, אבל אלה הם מיעוט קטן מתוך 1,85 מיליון אזרחים שומרי חוק. ה"שבטים" שישנם היום בחברה הישראלית מקוטבים ביניהם מאד, בשל סיבות שלא עלו בנאום של מרים בצדק כיוון שלא היה זה המקום עבורן. אבל לדלג מעל ערביי ישראל ולהשכיח אותם, זהו מהלך שאינו יכול להגיע כמות-שהוא אל מורינו ותלמידינו במערכת החינוך. חשוב שנקודה זו תהיה ברורה לכול, ותזכה לתיקון הראוי.

    דרג את התוכן:

      תגובות (1)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        22/4/18 09:55:
      אתה צודק בקשר לערביי ישראל. אבל הנושא היה שונה. צריך היה להדגיש את עיקריו.

      ארכיון

      פרופיל

      חינוך אחר
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין