דור האינסטנט

רועי גולדפרב

המהפך שהחל בשנות ה -50' ונמשך עד לשנות ה 70' ניכר היטב בתרבות של ימים אלו. מהפך חברתי עולמי שחרט על דגלו לא עוד הלאום בראש סדר העדיפויות אלא האני, האינדיבידואל, הפרט קודם לכל, ובעיקר הפרט קודם למדינה.

מהפך זה ניכר מאוד ובמיוחד בשנים האחרונות. התרבות המערבית היא מוכוונת צרכים, לא סתם צרכים אלא צרכים של הילדים.

 מי מאיתנו יכול לעמוד בפני בכיו של ילד קטן שצווח ובוכה בכי קןרע לב בחנות הצעצועים שהוא רוצה את זה! לא רק שם, בסופר מרקט הוא רוצה לאכול את זה ועכשיו! איזה מן הורה אני שמונע מבני אוכל

(זו המחשבה הראשונה שעולה לרובנו ברגע זה) והתוצאות ברורות.

הילדים של היום -ילדים של אינסטנט. הכל מגיע להם, כל מה שיבקשו הם יקבלו, כל מה שירצו יהיה בהישג ידם.

יותר מזה  הכול היום יותר קל,  הנגישות, חופש המידע, הרגשה באוויר של חירות בלתי מוגבלת. כל מה שנרצה להשיג ישנה אפשרות להשיגו ובקלות. מקצועות פשוטים היום הפכו לנחלת הכלל אם פעם חנויות חומרי בניין היו בנגישות מוגבלת וקהל היעד היה בעיקר אנשי מקצוע, רשתות כמו ACE, HOME CENTER הפכו גם את חוויית הקנייה של "שיפוצים" למשהו נגיש, פשוט כמו שאמרתי אינסטנט. זה צד היתרונות בעניין.

עם זאת ישנם גם מספר חסרונות שחייבים לתת עליהם את הדעת. ראשית, הנוחות הזו שנוצרה לנו בתחומים מסוימים בחיים מקרינה ומשפיעה עלינו גם בשאר המרחבים של חיינו.

עד כדי כך שהרבה מהמחשבות והמעשים שלנו הופכים להיות יותר ויותר טכניים. מה שפעם היה  מגוון וצבעוני הופך להיות לטעם אחד וחד גוני.

 לא שזה רע, אבל מה שזה עושה זה מוציא את יכולת החשיבה הפעילה שלנו מכלל שימוש, זה מוריד את סף ההקשבה שלנו לאנשים אחרים, זה מנטרל את היכולת הטבעית שלנו לחלוק עם אנשים אחרים.במילים אחרות אנו הופכים ל"רובוטים" עם "חשיבה מלאכותית".

לחלק מהאוכלוסייה זה מאוד נוח ולכן הם מעודדים את זה ומצד שני גם נותנים יד רחבה מאוד לזה.

 רוב בעלי ההון של היום והפוליטיקאים, מאוד נוח להם שאנחנו העם יהיה עדר משולל יכולת חשיבה עצמית המנוגדת לנורמות.

 זו דרך נוספת, להנציח את עידן המעמדות עם הפרדה מאוד ברורה וחד משמעית מי הוא השולט ומי הוא הנשלט.