כותרות TheMarker >
    ';

    תגובות (4)

    נא להתחבר כדי להגיב

    התחברות או הרשמה   

    סדר התגובות :
    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    RSS
      25/4/18 07:22:
    באבא יאנה, עתון הארץ הוא הפרבדה של היום. עתון מטעמם של שונאי ישראל. הבעלים מלבד משפחת שוקן זה אוליגרך רוסי ונצר למשפחה נאצית. מי שמקיים את העתון זה לא את אלא הקרן שמקורות המימון שלה באים מסורס, קטאר ושאר ״אוהבי ישראל״. אמנם לא כל שך משנה לי מאיפה את, אבל התוספת ״באבא״ מצביעה שאת לא עולה מרוסיה אלא שמאלנית ממרכז תל אביב
      24/4/18 12:52:
    אני שגדלתי על עתונות מטעם, כמו פרבדה, אוגוניוק ושכמותם, שמחה על קיומו של "הארץ" , ומודה על קיומו. עתון שרואה ומדווח גם על האחר, כי מה לעשות האחר קיים, גם אם הוא בלתי נראה בחברה זו או אחרת. תפקידה של עתונות איננו לשמור על מצב רוחם של הקוראים ולהתחנף אליהם ובודאי לא להיות שופר לשלטון, ויהא הטוב שבשלטונות.
      24/4/18 09:59:
    שושנה, העתון תומך בזכויות הרוצחים הערביים ומדכא את זכויות היהודים. ממש לא חשוב לי אם את קוראת לעתון ליברלי, שמאלי, ימני, צפוני או דרומי. מה שחשוב שהעתון מנסה למנוע ממני את הזכות לחיות. אגב כשאת מדברת על כיבוש למה בדיוק את מתכוונת, יצהר? ירושלים? תל אביב ? או נתניה. בעיני הערבים והעתון העל כיבוש.
      23/4/18 16:03:
    אבי היה מנוי על "הארץ" מיום עלייתו לארץ, ב-1949, כך שאני מכירה את העיתון כל חיי. נקודת המוצא של העיתון היא לא שמאלנית אלא ליברלית. העיתון היה קרוב למה שהיה פעם "המפלגה הפרוגרסיבית"., ולא למפלגות שמאל. ההתמקדות היא בזכויות אזרח, חופש ביטוי, והתנגדות לכיבוש.
    0

    "הארץ" – עיתון גולה בארצו

    4 תגובות   יום שני, 23/4/18, 05:33

    טיוטה שנייה לרקוויאם על עיתונות הדפוס בישראל. 
    טיוטה זו מוקדשת לכל קוראי "הארץ" בעבר ובהווה שקפה הבוקר שלהם הופך מר כלענה עם דפדוף ראשון בעיתון.
     
    יסלחו לי הקוראים על הפלגיאט המופיע להלן. פשוט העתקתי מעצמי מאמר שכתבתי ב-2013 ב"חדשות בן עזר" על "הניו יורק טיימס" של ישראל, כפי שנוהגים בחוגים מסוימים לכנות את עיתון "הארץ", או HAARETZ     לקוראי האנגלית,  או "אל ארד", בפיהם של לא מעט ממבקרי העיתון.
    ומדוע נדרשתי לכך? כיוון שעיינתי בגיליון "הארץ" של יום העצמאות, בדפוס ובאינטרנט, ולרגע נדמה היה לי שמדובר בפמפלט אנטי ציוני ואנטי ישראלי, שתורגם מערבית לעברית עם הלוגו של "הארץ". אין דרך אחרת לומר זאת, "הארץ" חגג את יום ה"נכבה" כיום "אסונם" ואת יום העצמאות כיום חגיגות "הלאומנות הישראלית". "הארץ" הגיע לתחתית הבור ועדיין שומעים את נקישות צעדיו הבאים מלמטה.
    ומכיוון, שהדברים חוזרים על עצמם, ואולי רק מעצימים, שבתי וקראתי מה שכתבתי ב-2013.  התברר לי, שהיום הייתי כותב בדיוק אותו הדבר.
    על כן, באדיבותו של עיתון אינטרנטי מכובד זה, אשמח לשוב ולשתף את הקוראים במאמר שהופיע אז תחת הכותרת: "'הארץ' –  מזדקן גולה בארצו שלו".
     
    סליחה על התגלית המאוחרת, אבל אין פתיחה רלוואנטית מזו גם ב-2013. תחת הכותרת שלעיל, הביא בפברואר 2011 המגזין של "העין השביעית" תקציר של כתבה, שהופיעה במגאזין הנודע "ניו יורקר", על התופעה הייחודית של העיתון הישראלי המתנכר לקוראיו ולחברה שבה הוא מבקש לעצמו קיום מקצועי וכלכלי. עורך ה"ניו יורקר" מדגיש, כי "במדינה קטנה ושבטית, 'הארץ' הוא שורד מפתיע. הוא מתגאה בהיותו המצפון של ישראל. האם יש לו עתיד?"
    על כך משיב עורך ה"ניו יורקר", כי בעיני כמה מקוראי העיתון והמועסקים בו בעבר, "הארץ" הפך לגולה מזדקן בארצו שלו. העורך הראשי של "הארץ" לשעבר, חנוך מרמרי, אומר ל"ניו יורקר" כי התפנית העיקרית החלה בתקופת האינתיפאדה השנייה   כאשר עמוס שוקן התעקש על קו שמאלי, ואילו חעורך חנוך מרמרי וגורמים אחרים במערכת בקשו להסיט את הדיון למרכז.
    "הלכידות של סגל המערכת נפגעה," אומר מרמרי על אותה תקופה, "נוצר קרע של ממש ביני לבין עמוס. העורך הראשי איבד לפתע את ריבונותו. עמוס לא היה מרוצה משום שהייתי פחות קיצוני ממנו. הרגשתי שהעיתון עלול לסטות עד כדי אי רלוואנטיות. ל'הארץ' יש הכישרון והיכולות של ה'ניו יורק טיימס', אבל לפעמים הוא הופך לשולי ואפילו מגוחך," דברי מרמרי.
    ואילו דייוויד לנדאו, שהחליף את מרמרי כעורך ראשי (ואף הוא הוא פרש) מוסיף, כי העיתון במתכונתו הנוכחית מעורר ניכור ואנטגוניזם בקרב קבוצות שלמות בחברה הישראלית, וכי הטון שלו חסר תחכום ואמפטיה במידה הראויה. נחום ברנע, העיתונאי הבכיר של "ידיעות אחרונות" וחתן פרס ישראל לעיתונות פוסק, חד וחלק, כי "הארץ" הוא פשוט עיתון "מנותק" מן ההווייה הישראלית (אעפ"י שהוא, ברנע, פותח את הבוקר בקריאת "הארץ", אולי משום שהוא אוהב קפה מר על הבוקר).
    עד לפני שבועות אחדים יכולתי להבין לליבו של ברנע. 55 שנות קריאת עיתונים מדי בוקר, שהן יותר משגרת חיים של מי שהיה עיתונאי, משנות ה-20 לחייו עד אמצע שנות ה-70, אינן ניתנות לגמילה לאלתר. ומי שאינו יכול להתקיים רק על הטבלואידים ואינו יכול להסתפק ברפרפת חדשות ואקטואליה ברדיו ובטלוויזיה קשה לו שבעתיים. כך מצאתי עצמי בשנים האחרונות, פעמים רבות, קרוב להתקף לב. כשידידיי העירו לי, לא אחת, שיש לכך מרפא בדוק – להתנתק מהעיתון המורעל, עניתי בהומור (היאה לגילי), כי ההתרגזויות הללו "על הבוקר" טובות לבריאותי כיוון שהן ממריצות את מחזור הדם. אבל לפני שבועות אחדים פקע אצלי מיתר נוסף ועכשיו אני אדם חופשי מסוג HaAretz-Less.
    דומני שזו ההגדרה הנכונה לאדם חושב וחופשי מישראל – כן, באנגלית דווקא, כיאה לעיתון שהשפה העברית הפכה לו לטורח והמדינה היהודית מעיקה עליו עד דכא. אכן כן, גולה זקן מה יש לו בחייו, הוא מופיע בבוקר והשחר בו כבר אינו מפציע. (ויסלח לי דוד אבידן ז"ל).
    אלי ניסן
     
    אהוד: אני לא ביטלתי את המנוי על הארץ וזאת משלוש סיבות:
    1. ההתרגזות בקריאת השקרים המתפרסמים בו עוזרת לי לחרבן בבוקר, כשהגיליון פרוש לפניי, בייחוד בימים שיש לי עצירות.
    2. מהקריאה בו אני יודע במדוייק את האמת, שהיא כמעט תמיד ההיפך מהכתוב בו.
    3. אני מקווה שיום אחד תיעלם כת השרלטנים השלטת בעיתון "הארץ" והוא יחזור להיות עיתון רציני ואמין כפי שהיה פעם, כאשר גם אנשים כמוני יכלו לפרסם בו את דבריהם. אם אבטל את המנוי, ואם רבים כמוני יעשו כן, אולי בצדק – העיתון יתמוטט ועימו גם הסיכוי שיחזור בעתיד להיות עיתון הוגן.
     
     
    * * *
    הצלחה מדהימה של החמאס
    במבצע "דמעות תנין" על גבול הרצועה
    שלחו נער בן חמש עשרה כדי שיירצח
    והוא אכן נהרג
    וגם צולם ביום שישי האחרון
    אבל אף אחד לא מאשים את החמאס
    גם לא את הוריו
    על כך ששלחו את הנער אל מותו!


     
    * * *
    אתם, ששלחתם את החייל המצטיין סמל אלאור אזריה
    ל-14 חודשי מאסר צבאי משפיל וקשה בכלא 4
    על שפעל כנדרש וּוידא הריגה של מחבל-רוצח
    אתם ישנים טוב בלילות על המצעים הרכים שלכם?
    כאשר הוא נאלץ לישון ללא כרית וללא שמיכת פוך
    רק עם שמיכת פִּיקֶה על מזרון בעובי סנטימטר!?
    אתם, שעירערתם את נכונות הלחימה-בטרור של חיילי צה"ל
    אנחנו נחזור ונזכיר לכם את הביזיון שלכם פעמיים בשבוע!
    אהוד בן עזר

    מקור: חדשות בן עזר

    דרג את התוכן:

      ארכיון

      פרופיל

      מוטי הרכבי
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין