כותרות TheMarker >
    ';
    0

    לעולם היא לא תדע

    0 תגובות   יום שני, 23/4/18, 20:33

    לעולם היא לא תדע

     

    לקח לי לא מעט זמן לקבל אומץ

    לכתוב פוסט של כמה מילים

    מילים עם הרבה משמעות.

    כנראה שהיא לעולם לא תדע

    למה אני מסתכל עליה

    בסיפור האמיתי הייתי גבר צעיר

    שמלאו לו שבע עשרה חורפים

    הייתי מאוהב בה כפי שלא אהבתי מעולם

    אהבתי אותה ברמה שלא ניתנת לתאר

    אין רגע שלא חשבתי עליה

    במיוחד בשעות הערב

    רגע לפני שהעייפות ניצחה את הגוף

    לא פעם שאלתי את עצמי

    את מי אני אוהב יותר

    אותה או את עצמי ?

    התשובה הייתה ברורה

    אהבתי אותה יותר מאשר את עצמי

    זוכר איך היינו יושבים אל מול שמים

    שנצבעו בצבעי שקיעה

    אדום , צהוב , כמה ציפורים ברקע

    וים כקו המשווה .

    היא ישבה אל מול שקיעה וליטפה את גופה

    כול כך אהבתי שלא פעם סלחתי

    שחצתה את הקווים האדומים 

    שהצבתי כנקודת אל חזור.

    ביום שהבנתי שהחיים הם לא שחור או לבן

    זה התחיל לכאוב , לשרוף והייתי שם ולא הייתי

    ובכול זאת זרמתי 

    כאותו נהר שהתחבר לים האינסופי

    צעדתי צעד קדימה ושניים לאחור

    כואב את העבר ומחייך להווה ולעתיד

    ולא היה הווה ולא עתיד

    ביום שהלכתי ידעתי שאין דרך חזרה

    והיום אני יושב מול האחרת

    ומבין עד כמה הן דומות

    תאומות שכול אחת חייה בממד אחר

    ממד שלזמן אין משמעות

    כנראה שלעולם היא לא תדע

    למה אני מסתכל עליה

    והיא במתכוון לא עוזרת לשכוח

    יושבת מולי והיא לא חייבת

    כאילו שהכירה את הסיפור שלי

    ובמתכוון משחקת ברגשותי

    אותם רגשות שאני בדרך כזו או אחרת

    מצליח לתרגם למילים.

     

    קובי רואה כותב...

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל