בדיקת אבהות הינה בדיקה גנטית, המאפשרת לבית המשפט ובכלל, לדעת באופן וודאי ומדעי, מיהו אביו הביולוגי של ילד. בדיקה זו משמעותית לקטין וכן בעלת השפעה אקוטית על הוריו של הקטין וייחוסם אליו. לכאורה מדובר בבדיקה פשוטה, לצורך רישום האם היולדת בבתי החולים והצגת ראיה להולדת ילדו של האב. עם זאת, בדיקה זו תעשה רק במקרי קיצון. לא כל טענה שתועלה לגבי אבהות, תוביל לבדיקה שכזו ולכן יש להכיר בחשיבות הבדיקה והעלאת טענה כזו. בשל מורכבות הנושא, במאמר שלפניכם/ן נסקור: מהי בדיקת אבהות, כיצד מתבצעת הבדיקה, באילו מקרים יורו על ביצוע הבדיקה ומהו תוקפה המשפטי. מאמר זה מובא לנוחיותכם/ן, קוראים/ות יקרים/ות ואין לראותו כתחליף לייעוץ עם עורך דין לענייני משפחה.
בדיקת אבהות: בדיקת אבהות הנה בדיקה רפואית מדעית, בעזרת שימוש ברקמות (DNA). בדיקה זו נעשית בעזרת מכשירים טכנולוגיים, אשר מאפשרים לזהות, על בסיס הרקמות המובאות, קשר גנטי בדיוק של 99% לערך. בדיקה זו תעשה כאשר יש צורך להוכיח קשר משפחתי בין שתי דמויות. לרוב, מדובר בקשר אבהות, או לחלופין, קשר בין אחים וקשר אימהות במקרים חריגים יותר. בדיקת האבהות המתוארת, מוסדרת בחוק מידע גנטי, תשס"א–2000 (להלן: "חוק המידע הגנטי"). תכליתו של חוק המידע הגנטי, היא למעשה להסדיר את המתח שקיים בין עריכת בדיקת אבהות המלווה בפגיעה בפרטיות הנבדק, מול זכותו של הילד להכיר באביו ולזכות באחריותו כאב, על כל המשתמע מכך (לרבות מזונות).
ביצוע הבדיקה: מבחינה חוקית, כאשר תבוצע הבדיקה על קטין מתחת לגיל 16, יהיה צורך באישור האפוטרופוס. כדי למנוע ניגוד אינטרסים במקרים מסוימים, אף יקבע אפוטרופוס מטעם בית המשפט, כלומר – ימונה אדם שינהל וישמור על האינטרסים של הקטין, ללא עוררין. עוד נעיר, כי ביצוע הבדיקה יתקיים במרפאה אשר קיבלה אישור לביצוע הבדיקה על ידי משרד הבריאות. כל בדיקה שתתקבל ממקור אחר, לא תהיה בתוקף ולא תתקבל כראייה בבית המשפט. ביצוע הבדיקה - באילו מקרים? בדרך כלל, בדיקת אבהות תתבצע כאשר עולה ספק בנוגע לאבהותו של אב קיים או פוטנציאלי. למשל, כאשר יש ספק לגבי אמינות האם, או כאשר האב רוצה להדיר עצמו מנטילת אחריות על ידו (לרוב, ממניע כלכלי ומחובתו לזון את ילדו). לדוגמא – במקרים של גניבת זרע, או במקרים של ספק בדבר שייכותו של קטין לאב מסוים, לאור קשר ארעי וקצר ועוד. בית המשפט יכול להורות על קיום בדיקת אבהות, כאשר קיים חשד ממשי אודות זהות האב וזאת כדי לצמצם פגיעה בפרטיות של האב מול "טובת הילד", עקרון העל בדיני המשפחה, שנוגע גם לזכותו של הקטין לדעת מי הוא אביו וכן זכותו לאחריות וטיפול מצד אביו. עם זאת, ההלכה היהודית, אשר היא הדין הרלוונטי בעת פנייה לבתי הדין הרבניים, תימנע ברוב המקרים מביצוע בדיקת אבהות, כאשר יש חשש לממזרות. לשם הבהרה, ממזרות היא סטטוס של ילד שנולד מקיום יחסי מין בין אישה נשואה, לגבר אחר שלו היא אינה נשואה.
תוקפה המשפטי של הבדיקה: התוצאות של בדיקות האבהות הינן קבילות בבית משפט לענייני משפחה ואף נעשה בהם שימוש נרחב, כאשר נושא "מזונות ילדים" עולה על הפרק. זאת כאשר מתקיימים התנאים הבאים: הבדיקות יתבצעו בהתאם לצו בית משפט ובמקום מאושר לכך לפי דין. נבהיר, כי בדיקה שתתקיים בצורה דיסקרטית על ידי חברות פרטיות וללא צו, הנה הפרה של חוק העונשין, התשל"ז–1977 ודינה עומד על 5 שנות מאסר בפועל וקנס. סיכום: הנושא של בדיקות אבהות, כרוך בסיבוך משפטי נרחב. אין ספק כי מדובר בעיסוק בדיני נפשות ובפן רגשי סבוך וקשה. מניסיוננו כעורכי דין דיני משפחה, לעיתים צדדים להליך משפטי הנוגע למזונות או תחומי אישות אחרים, עושים שימוש לא ראוי בבדיקת אבהות. לכן, חשוב ומומלץ להיוועץ בעורך דין לענייני משפחה. ייעוץ עם עו"ד יוכל לסייע בניהול ההליך המשפטי, לרבות הבנה והכרת הנושא וכן דרכי הטיפול בעת העלאת טענה לגבי ספק בהורות וקשר בין אב לילדו. |