הליך הגירושין מהווה את אחת הסיטואציות היותר מסובכות – הן רגשית והן מבחינה משפטית. ההתמודדות עם סיטואציית (דהיינו – הליך) הגירושין, קשה לזוג שעובר את ההליך, שכן האחרון לרוב עשוי לגזול משני בני הזוג, כוחות רגשיים ולעיתים גם כסף רב. זאת ועוד, ישנם זוגות שהליך הגירושין שלהם אורך זמן רב, בשל מעורבות רגשית ורצונות נקם אחד כלפי השני. כך, מהליך פשוט, הוא הופך ל"מלחמה" ביניהם. בזמן זה, הם מבזבזים גם אנרגיות וגם כסף רב, רק על מנת להשיג  את המבוקש ו"לנצח" במלחמה. לעומת זאת, ישנם זוגות שמגיעים להחלטה בצורה נעימה ואף בהסכם מלא ביניהם, על דרך הגירושין. זהו, למעשה, "הסכם גירושין". 
 

בשורות הבאות, נעסוק בדרך שבה ניתן להסדיר את הליך הגירושין בצורה נעימה, טובה בין בני הזוג. נציג בקצרה מהו הסכם גירושין, כיצד ניתן לערוך אותו וכן מהו החוק הרלוונטי. כל זאת, נכתב לידיעתכן/ם ונוחיותכן/ם, הגולשות והגולשים: 

מהו הסכם גירושין:

הסכם גירושין הינו הסכם שנערך ונחתם על ידי שני בני הזוג, תוך הסכמה מלאה ביניהם. הסכם הגירושין נערך במטרה לסיים את הקשר בדרכי נועם ולהימנע ממלחמות הרסניות, הפוגעות הן בילדים והן בבני הזוג. אחד היתרונות הברורים של הסכם הגירושין, הוא קיצור משמעותי בהליך הגירושין וחסכון במשאבי זמן וכסף יקרים.
 

בדרך כלל, הסכם הגירושין מכיל הסכמות הדדיות, הכוללות הסדרי ראיה של הילדים (במידה ויש), מזונות אישה וילדים, חלוקת רכוש וכן כל נושא שיבחרו בני הזוג להציג. התנאי היחידי לעריכת הסכם גירושין, הינו ההסכמה המלאה של הצדדים העורכים את ההסכם. לאחר שבני הזוג ערכו את ההסכם כרצונם וחתמו עליו, ההסכם יוגש לבית הדין הרבני, בכל הנוגע לעצם הגירושין (שבארץ נערכים לפי הדין העברי–דתי). ניתן להגישו גם לבית המשפט לענייני משפחה, רק בכל הנוגע לענייני המשמורת, מזונות וחלוקת הרכוש. בית המשפט לענייני משפחה יבחן את ההסכם ויוודא כי ההסכם ברור לבני הזוג וכי הוא נערך ונחתם תוך הסכמה מלאה שלהם. 

ביטול הסכם גירושין:
הסכם הגירושין הינו חוזה לכל דבר ועניין ומשכך, חל עליו חוק החוזים – חלק כללי. על מנת להביא לביטולו של הסכם הגירושין, על התובע להגיש תביעה לביטול הסכם הגירושין. נטל ההוכחה יהיה על התובע שהגיש את הבקשה. התובע יוכל לטעון לביטול הסכם הגירושין, מתוך טענה מדיני החוזים, כמו: טעות, הטעייה, עושק וכפייה.  
 

הליך הגירושין:

לא נוכל להסביר את המונח "הסכם גירושין" במלואו, מבלי לדון בדיני הנישואין והגירושין בארץ. חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), התשי"ג– 1953 (להלן: "חוק בתי דין רבניים") מקנה לבתי הדין הרבניים בארץ ישראל, את הסמכות לעסוק בכל נושא הקשור להליך הנישואין והגירושין בין בני זוג יהודיים. העיקרון המנחה את בתי הדין והנחשב לעיקרון העל, הוא השמירה על שלום בית ועל מערכת יחסים המושתת על אמונה שלמה וכבוד מלא בין בני הזוג. 
 

לכן, כאשר בני זוג יגיעו להתגרש ברבנות, היא תפנה אותם בראש ובראשונה לניסיון לשלום בית. גם במקרה שבו תביעת הגירושין מוגשת לבית הדין הרבני על ידי אחד מבני הזוג, בעוד השני אינו מעוניין בך, עדיין בית הדין ינסה לגשר בין בני הזוג. לצד בתי הדין הרבניים, ישנו בית המשפט לענייני משפחה, שלו הסמכות המקבילה לעסוק בנושאי הדין האישי מלבד הליך הנישואין והגירושין, שהרי סמכות זו מוקנית לבית הדין הרבני בלבד, כפי שהוזכר לעיל. כך שהסכם גירושין, תמיד יעבור בבית הדין הרבני, שכן רק לאחרון ישנה הסמכות לאשר את עצם הגירושין. 

חשוב להבהיר כי הסכם גירושין וניסוחו הם עניין מורכב, שיכול לחסוך אנרגיות רבות ובזבוז כספים ואף יכול לגרום לשמירה על יחסים טובים בין בני הזוג. כאשר אתם מנסחים את הסכם הגירושין, זכרו שעליו להיות תקף וטוב עבורכם, בטוב וברע כאחד. לכן, מומלץ להיוועץ עם עורך דין מומחה בדיני המשפחה, שיוכל להדריך ולכוון בכל הקשור לעריכת ההסכם.  

לסיכום:

במאמר הסברנו על המונח "הסכם גירושין" וכן הסברנו מהי חשיבותו וכיצד הוא יכול לתרום לבני הזוג. בנוסף, הסברנו על הדין באשר להליך הגירושין, כפי שהוא מנוהל במדינת ישראל. הצגנו את הערכאות המקבילות בכל הנוגע לדין האישי, שהן בית הדין הרבני וכן בית המשפט לענייני משפחה. 
 

לסיום, נשוב ונדגיש כי הליך הגירושין טומן בחובו מחלוקות קשות המתעוררות לאחר ההחלטה להתגרש, כאשר המלחמה הקשה ביותר, היא על משמורת הילדים. למעשה, התנהלות בני הזוג יכולה לעיתים לפגוע בילדים עצמם, שעוברים תקופה קשה. לכן, כדאי לפתור מחלוקות בדרכי נועם, או לפחות – לנסות לעשות כן.