כותרות TheMarker >
    ';
    0

    המדורה שלא תישכח

    3 תגובות   יום חמישי, 3/5/18, 20:29

     ישבנו סביב המדורה מנסים ללקט רגעי חסד לצליל כלי נגינה, אך קולה של ריבי היה כה רועם, איום וחזק

    שגבר על צלילי האקורדיון..

    היא לא שרה, היא צעקה היה פשוט לא נעים, רבים זזו באי נחת, המעגל הלך והתמעט.

    אני שניגנתי באקורדיון, ניסיתי להימלט משירתה הקולנית, החלפתי מיקום, עמדתי, ישבתי אך מיד מצאתי אותה לידי רועמת בשירתה.

    פתאום פצחה בקולי קולות :"מאמי מאמי מאמי חזרי אלי" בטוחה שאלווה אותה באקורדיון.

    אבל גם לי יש גבולות. "השיר מדכא" - אמרתי...

    והיא כלא שומעת, הגבירה את קולה וצרחה לי באוזן:"מאמי מאמי חזרי אלי"

    הכל אולי היה עובר ונשכח, אלא שפתאום התנפלה על איתי  שתופף על הדרבוקה.

    איך אתה מתופף, הכל נשמע אצלך, אותו הדבר... מזרחי, לא מזרחי...

    איתי שקם ממקומו רק אמר:" לידך אני כבר לעולם לא אנגן". הניח את הדרבוקה והצטרף לאלה שעמדו סביב השולחנות העמוסים...

    - "אנחנו פה בסבבה, גם הנגינה שלי לא מושלמת, לי אין את המלחמה על הדיאז כמו שהיה לנעמי שמר.

      וגם השירה שלך", נתקעתי, לא רציתי לפגוע בה...

    - מה עם השירה שלי... שאלה ועיניה בערו..

    - הייתי מחזק קצת את הנמוכים.

    - למה, מה לא בסדר עם הגבוהים ?

    - אני אמרתי משהו לגבי הגבוהים ?

    - אתה תגיד לי מה לא בסדר בגבוהים.

    - הם לא צלולים כיין אך מאידך במפגשים הווקאליים שלך עם הסביבה, ההרמוניה עולה אפילו על החום של המדורה.

    - זה כל כך מרגש, מעולם לא החמיאו לי כך...

    דרג את התוכן:

      תגובות (3)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        5/5/18 12:27:
      אם כך מה שלא מדויק פוצע את האוזן.
        4/5/18 12:33:
      הוא התחרה בה עם הדרבוקה, כי היא ניגנה על תוף האוזן.
        4/5/18 12:33:
      הוא התחרה בה עם הדרבוקה, כי היא ניגנה על תוף האוזן.