כותרות TheMarker >
    ';

    עיתונאי אזרחי

    יומן אישי של ד"ר מיכאל מירו, עיתונאי אזרחי שחוקר את החברה האזרחית למעלה משלושים שנה.
    © כל הזכויות בבלוג הזה שמורות למחבר, מיכאל מירו.

    בין שוד הארכיון לבין ג'ירו ד'איטליה/ ד"ר מיכאל מירו

    1 תגובות   יום שבת, 5/5/18, 18:56

    שני אירועים תקשורתיים התחרו זה בזה לאחרונה: שוד ארכיון האטום האיראני ומרוץ האופניים ג'ירו ד'איטליה שהחל את דרכו לראשונה בהיסטוריה מירושלים.

    ראש הממשלה בנימין נתניהו הכין את האירוע שלו בקפידה. ארונות איכסון הקלסרים והדיסקים היו עטופים בבד שחור. באחת מעשה ידי קוסם הסיר ראש הממשלה את הבדים וחשף את סודות האטום של איראן לעיני כל. שוד הארכיון זכה לתשואות של אנשי צבא ואזרחים שחשים שהנה יש מי שיגן עלינו מפני המתקפה המתרגשת מאיראן. אני לא איש מודיעין וגם לא מומחה צבאי, אך שואל האם באמת נחוץ לשדוד ארכיון ויתר על כן להתגאות בכך. אכן האיראנים, אלה שמפתחים את פצצות האטום ראויים לגינוי ולבלימה, אך בינינו הם היחידים שמפתחים פצצות נוראיות. האם לא הגיעה העת לומר "די" להסחת הדעת של מנהיגים רבים מאוד בעולם ולעצור את מרוץ החימוש. בני האדם מובילים תהליכי הרג והשמדה כשהדלק לכך הוא השנאה לאחרים. מנהיגים רבים תרים בעיניים כלות מחפשים את האוייב המשותף כדי להצדיק את המדיניות שלהם. צר לי שכך מצעידים אותנו אל מסלולי האלימות, אלימות ממוסדת ומונהגת על ידי מדינות.

    ראש הממשלה שלנו, של מדינת ישראל לא שונה מיתר המנהיגים שזקוקים לאוייבים כדי שיחזקו אותו ואת המדיניות שהוא מוביל. כך היו גם קודמיו לתפקיד וכנראה גם אלה שיבואו אחריו.

    האירוע התקשורתי השני הוא הג'ירו ד'איטליה. מרוץ שהחל ב 1909 באיטליה, אירוע של תחרות רכיבה על אופניים שעיני מיליארד צופים ברחבי העולם שותות בשקיקה כל פריים. אירוע ספורט, פרטי, על בסיס כלכלי שלמרות זאת הוא מאוד איטלקי, מאוד לאומי. רוכבים רבים בעולם מתחרים ביניהם על הזכות להתחרות ובעיקר לזכות בתהילה. המרוץ השנה נדד מאיטליה ולראשונה לאחר שנות דור הוא יצא לדרך מעיר הבירה שלנו ירושלים. ללא ספק אירוע ספורט רחב מימדים שצופים בו מיליארד בני אדם ועוד כמספר הזה מתעדכנים ברשתות החברתיות. שלושה ימים נודדים הרוכבים בנופיה המדהימים של מדינת ישראל. ישראל נחשפת באחת לעיני כל העולם, באהבה. אין כאן תמונות של מלחמה, ניצול ודיכוי, אלה מדינה שמפנה את כבישיה לתחרות ספורט. באירוע הזה אין מוסד לעינייני מודיעין, אין ראש ממשלה ששולף את הארכיון האיראני מהכובע. כאן יש סיפור אנושי מדהים, סילבן אדמס, מיליארדר ישראלי שעלה לא מכבר מקנדה. הוא רוכב אופניים והוא היזם והוא זה שערך את המשא ומתן והביא מתנה למדינת ישראל. זו מתנה, שכן כדי להגיע עם מסגור כה ליובי למיליארד צופים היינו צריכים להשקיע הון. סילבן אדמס, הגשים חלום אישי שלו שהוא חלום של כולנו ודי היה לראות את אזרחי ישראל מנופפים בדגלי ישראל בגאווה, לעודד את רוכבי האופניים שבאו להתחרות כאן.

    אז נחזור אל נקודת הפתיחה, חומר למחשבה על הציבורי ועל הפרטי. בדרך כלל אנו נוטים להיות ציניקנים כלפי אנשי ההון, הפעם אני מצדיע לאיש היקר הזה סילבן אדמס, שהצליח להציב את ישראל היפה בטלויזיות של מיליארד בני אדם ברחבי העולם.

    דרג את התוכן:

      תגובות (1)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        7/5/18 15:10:
      זה נדיר להצליח לממש שאיפה אישית ושאיפה בסדר גודל מדיני בה בעת.

      ארכיון

      פרופיל

      עיתונאי אזרחי
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין